כל המומחים מסכימים
פרופ’ אריה אלדד
אקסיומה , בעברית אמיתה, היא הנחת יסוד, אשר מתייחסים אליה כנכונה ומובנת מאליה. ביוונית עתיקה פירושה “עיקרון מובן מאליו”, שאינו מצריך הוכחה. כך במתימטיקה, למשל, אבל בפיסיקה יש צורך בניסוי שיבדוק את האקסיומה. וזו נחשבת נכונה עד שלא תופרך בניסוי אחר. כל מיני אקסיומות מתרוצצות גם בזירה הפוליטית , וכשמנסים לתמוך בהן , מביאים מקבילות ממדינות אחרות, או השואות היסטוריות. מאליו מובן כי יכולת ההוכחה במקרים אלו מוגבלת במקרה הטוב, או מוטה על פי השקפת העולם של הטוען, כיון שאין באמת שתי מדינות זהות, או שני מתארים היסטוריים זהים. אבל גם ההכרה הזו אינה מונעת מפוליטיקאים, מנהיגי תנועות חברתיות או כותבי טורים מתלהמים להסתמך על קביעות מוחלטות שהמציאו ( או העתיקו) , ולבנות עליהן מגדל קלפים של טיעונים , בתקווה שהציבור לא יבין שלקביעות עצמן אין תוקף.
* * *
האקסיומה הבסיסית של המחאה היא כמובן שהרפורמה המשפטית הופכת את ישראל לדיקטטורה. ולפיכך כל המסקנות והצעדים המעשיים הנגזרים ממנה שוב אינם צריכים הוכחה, לפחות לדעת המוחים. ואם קבוצת בעלי מקצוע כל שהוא מזדהה עם המחאה ומבקשת להביא עצמה לידי ביטוי כקבוצה – די אם יטענו כי הרפורמה אינה רק חקיקה משפטית אלא גם פוגעת ישירות בתחום בו הם עוסקים. הסתמכות על אקסיומה פוטרת אותם, לדעתם, מחובת הוכחה. הטענה הופכת לעובדה. כך בכלכלה, ברפואה, , באקדמיה בכלל, בביטחון, ביחסי החוץ , בזכויות נשים או להט”בים.
אבל כיון שגם המוחים למיניהם חשים לעיתים שהטיעון רעוע הם טורחים לתמוך את מגדלי הקלפים שלהם בטיעון נוסף : “כל המומחים מסכימים”. הטיעון הזה שב ועולה בכל ויכוח, כמין הוכחה ניצחת, למרות שעצם הניסיון להוכיח אקסיומה – מחליש אותה מאד. אקסיומה מתימטית אינה טעונה הוכחה. אבל בפיסיקה היא טעונה ניסוי שיאושש אותה. כדי שאקסיומה תנצח במישור החברתי-פוליטי היא זקוקה ל”ניסוי” כזה. למהלך חברתי שיתמוך בתקפותה. במדינה דמוקרטית זה נקרא “בחירות”. אבל באין יכולת לנצח בהן – גם עשרות טייסים בהפיכה צבאית יכולים להוכיח אקסיומה.
* * *
“כל מומחי המשפט קובעים שהרפורמה היא דיקטטורה”. “כל המומחים בדין הבינלאומי מסכימים כי רק מערכת משפטית עצמאית וחזקה חוצצת בין קציני צה”ל וקברניטי המדינה ובית הדין הבינלאומי בהאג” . אם עילת הסבירות תבוטל, או לא יהיו שני נציגים ללשכת עורכי הדין בועדה לבחירת שופטים – בית הדין בהאג ירשיע אותם בביצוע פשע מלחמה.
“כל הרופאים קובעים שהרפורמה תגרום להעדפת יהודים על פני ערבים בחדר המיון” . “כל הכלכלנים מסכימים שהרפורמה מחלישה את השקל והורסת את ההייטק”. “כל המומחים הביטחוניים, רמטכ”לים וראשי מוסד ושב”כ ומפכ”לים בדימוס קובעים שהרפורמה מחלישה את צה”ל”. לא הסרבנות, ההמרדה, ההסתה לא להתגייס או לא להתנדב למילואים. רק הרפורמה. כך הרי קובעים “כל המומחים”.
אבל שלוש המילים הללו :”כל המומחים קובעים” מופרכות מכל וכל. כל אחת מהן, ושלושתן יחד.
אני אקדמאי. פרסמתי למעלה ממאה מאמרים מדעיים שפורסמו בעיתונות המדעית העוסקת בכוויות, טראומה ורפואה צבאית, לפני שזכיתי להכרה כמומחה בתחומי. אבל מעולם לא נתקלתי אפילו בנושא מדעי או רפואי אחד בו “כל המומחים מסכימים”. אין חיה כזאת. יש מחלוקות תהומיות בין אסכולות, שיטות, גישות. ולפיכך השקר הטמון באמירה “כל המומחים קובעים” מחזיק מעמד רק הודות לתקשורת מגוייסת המהדהדת אותו.
“כידוע” – כל הרופאים לובשים חלוק לבן. ארגון “החלוקים הלבנים” קובע שהרפורמה פוגעת בחולים, הורסת את הרפואה בארץ, ולכן צריך לשבות (כלומר לפגוע בחולים) כדי לעצור את הרפורמה. וכאשר גם ההסתדרות הרפואית החליטה לערבב פוליטיקה ברפואה ולהירתם למחאה – הציבור הבין שכל הרופאים מתנגדים לרפורמה. אבל יש רופאים רבים שדווקא תומכים בה, ועוד רבים הרבה יותר – כאלו שמאמינים שאסור להסתדרות הרפואית לעסוק בפוליטיקה. הם קוראים לעצמם “רופאים שפויים”. (גילוי נאות – אני אחד מהם) . עצם נוכחותם במרחב הציבורי עלולה לערער את טענת “כל המומחים קובעים” ולכן, ההסתדרות הרפואית והאיגודים המקצועיים הופכים דיקטטוריים, וכאשר רופא אחד, ד”ר מאיר כהן, יו”ר ארגון המנתחים הפלסטיים, העז למתוח ביקורת על הפוליטיזציה של ההסתדרות הרפואית – הדיחו אותו, וסילקו אותו מקבוצת הווצאפ של ראשי האיגודים. כי ככה יעשה לכופר באמיתות המוחלטת של “החלוקים הלבנים”. בית הדין של האינקוויזיציה סיים לשפוט את גליליאו והוא פנוי להובלה.
“כל המומחים בדין הבינלאומי קובעים שביטול עילת הסבירות תגרור קציני צה”ל להאג”. ליתר תוקף ציין עמיתי, בן כספית, כי אחד מאלו שקבעו כך, פרופ’ אביחי מנדלבליט הוא “כנראה גדול המומחים בעולם בדין הבינלאומי”. נו, איך אפשר לעמוד מול טיעון מוחץ כזה? להביא מומחים אחרים, קצינים מהפרקליטות הצבאית או פרופסורים? הרי “כל המומחים” לא סופרים את האחרים, והתקשורת מהדהדת כמעט רק את “המומחים הנכונים”. חיפשתי באינטרנט את רשימות המומחים בדין הבינלאומי. מצאתי רשימה אחת של 43 מומחים ועוד רשימה עם 158 שמות, בצרוף כל הפרסומים המדעיים שלהם. איש מ”המומחים הנכונים” שלנו – לא הופיע שם. אפילו “גדול המומחים בדין הבינלאומי” פרופ’ אביחי מנדלבליט לא נזכר ברשימות אלו. חיפשתי גם את רשימת הפרסומים המדעיים שלו. הרי כדי להיחשב ל”גדול המומחים בעולם” בתחום מסויים צריך רשימת פרסומים של חמישה מטר. נאדה. מצאתי כמה מאמרים בעברית. אולי לא חיפשתי ביסודיות, אבל רשימה כזאת אינה יכולה לבנות תואר גלובאלי כזה שמתנגדי הרפורמה מנסים לקשור לראשו של כל מי שתומך בהם.
“כל המומחים הביטחוניים קובעים כי הרפורמה פוגעת בצבא”. ובכן : קבוצה הנקראת “הביטחוניסטים” ( שוב גילוי נאות – אני אחד מהם) המייצגת 20,000 אנשי צבא בדימוס ובהם מאות קצינים בכירים מאד– טוענת אחרת. לא הרפורמה מחלישה את הצבא אלא הסרבנות. האיראנים יחוללו מלחמה כשידעו שאין לנו מספיק טייסים. אם הטייסים יסתפקו בחסימת הרכבת הקלה או איילון ולא ישתקו את טייסות התקיפה של חיל האויר – חיזבאללה וחמאס יימנעו ממלחמה. אבל מתנגדי הרפורמה לא סופרים את “הביטחוניסטים”, כי הם מקלקלים להם את הטענה ש”כל המומחים קובעים” והם מלגלגים : הרי אין בין “הביטחוניסטים” רמטכ”לים וראשי מוסד וראשי שב”כ בדימוס, גם אם חלקם כושלים מאד, כפי שקבעו ועדות חקירה ממלכתיות. במאמר מוסגר צריך לשאול מדוע לא זכו אביגדור קהלני ,אפי איתם אריאל שרון וחבריהם, לקידום עד לראש הפירמידה ? אולי החונטה שהיום מתייצבת בראש רשימת “כל המומחים הביטחוניים ” חסמה את אלו שחשבו אחרת מהם ? רק שואל.
ולכן – בפוליטיקה, בניגוד למתימטיקה – אל תקבלו אקסיומות. אלו אינן עובדות. הן עמדות. ואי אפשר להישען עליהן כדי להוכיח טענות אחרות. וכשאומרים לכם : “כל המומחים מסכימים” אני מציע לבדוק האם זה באמת “כל”, האם הם כאלו מומחים, והאם הקולקטיביות הרעיונית בקהילה מקצועית שבדרך כלל לא מסכימה על כלום אינה מעידה על מניע אחר לגמרי, ההיפך מהאמת המקצועית. היום, חמישים שנה אחרי מלחמת “כל מומחי המודיעין מסכימים על סבירות נמוכה למלחמה” – מהסכמה כזו נודפת צחנת שקר.
(ציור – אונורה דומייה)
כתבות נוספות
