שני קצות המקל
פרופ’ אריה אלדד
פתגם שחוק אומר כי אי אפשר לאחוז במקל , גירסה אחרת – בחבל, בשני קצותיו. או שאתה בצד המכה או בצד המוכה. או בצד שמושך, או בצד התלוי, הנגרר.
אבל אנשים בכל זאת מנסים. וברעש הכללי לפעמים נדמה שהם מצליחים.
דוגמא נפלאה מן השבוע הזה : גלנט. שר הביטחון שלנו. רבבות יצאו להפגנה, חסמו כבישים, הבעירו אש, השביתו את המשק, פגעו בחולים וחסרי ישע – כי נתניהו פיטר את גלנט. הסבירו שהפיטורין היו רק, בדגש על רק, כי הוא העז להגיד את האמת. והסבירו כי הצבא, המוסד, השב”כ – סומכים רק עליו. הוא השפוי היחיד בקבינט. הגורם המרסן את המטורפים.
רק לצורך הדיון במקל – נניח שכל זה נכון.
אבל אנחנו בעיצומו של גל טרור קשה. ספגנו כמעט מאה רקטות מלבנון, סוריה ועזה. האופוזיציה הלוחמנית וגם כל מיני ראשי ממשלה כושלים בדימוס , צולבים ( בצדק) את הממשלה על רפיסותה, על העדר תגובה הולמת, על שחיקת ההרתעה. על פי הוראת הדרג המדיני צה”ל ירה רק על דיונות בעזה ומטרות נדל”ן בלבנון. לא חיסל את ראשי החמאס ונסראללה עדיין מחייך, ואומר שפגענו בעץ תאנה אחד בלבנון והוא לא ישכח ולא יסלח.
אם מחצית הציבור לא היתה עיוורת וחרשת מחמת הרעש של מתנגדי הרפורמה – אולי היתה שמה לב כי מחזיקים כאן במקל משני קצותיו. יוצאים נגד פיטורי גלנט, “הגורם המרסן היחיד בקבינט” וגם נגד התגובה הישראלית המרוסנת ששחקה את ההרתעה. נגד “ההכלה” מזכירים כי הממשלה הקודמת הגיבה בעוצמה על כל בלון תבערה. מן הראוי היה להחליט אם יוצאים להפגין למען גלנט כי רק הוא מרוסן ושקול ומחושב, או נגד הממשלה שלא מגיבה בעוצמה. ועכשיו, אחרי שבוטלו הפיטורין, מוזמן שר הביטחון להפוך את שעון החול ולמנות גרגרי הזמן הנושרים בו. הם מודדים את פרק הזמן שנותר עד שיחדל להיות חביב המחאה ויהפוך שוב לשודד קרקעות ציבוריות, שאיזה-מזל-שלא-התמנה-לרמטכ”ל, האחראי עם נתניהו לפגיעה בביטחון .
אם למקל הזה יש שני קצוות – לסטטוסקופ יש שלושה. אחד מונח על חזה החולה, ושניים תחובים באזני הרופא. אבל ההסתדרות הרפואית החזיקה בשלושתם כאשר בשם המאבק נגד הדיקטטורה והדאגה לחולים – פגעה בחולים בשביתה פראית. והכל גם בחסות הקלישאה החלולה שהר”י היא גוף לא פוליטי… ובל נשכח : גם למטבע יש שני צדדים, ובכל זאת נגיד בנק ישראל האמון על חיזוק המטבע הישראלי מתראיין בחו”ל ומספר שהמשק הישראלי נפגע אנושות בגלל הרפורמה.
מקל דומה – או במקרה זה חבל – מוחזק בידי ראשי האופוזיציה. הם טוענים כי נתניהו אינו כשיר להנהיג את המדינה. טענה לגיטימית מאד בכל מדינה דמוקרטית מצד כל אופוזיציה. אבל אצלנו הם טוענים כי נתניהו פוגע בביטחון המדינה, משום שהרפורמה המשפטית שמקדמת ממשלתו גרמה לגל הסרבנות, והחלישה את צה”ל. “אם החקיקה הדיקטטורית עוברת – אני לא מפציץ באיראן” אמר טייס מילואים אחד בגבו למצלמה. ומנהיגי האופוזיציה מסבירים שהם מודאגים מאד כי הממשלה הנוכחית חלשה מאד ואינה מסוגלת להגיב כהלכה למצב הביטחוני הקשה. אינני שוכח : נתניהו נהג בדיוק כך כשמתח ביקורת על בנט ולפיד. אבל הרי הללו טוענים שהם אינם נוהגים כמוהו, הם טובים ממנו ואחראים וראויים. אבל כשליברמן גנץ ולפיד מודיעים כי ביטחון ישראל נפגע יש חשש שבכך הם מאוששים בראשי אויבינו את ההערכה כי ישראל חלשה, ואולי זה הזמן לתקוף. אין לי ספק כי אויבינו אינם זקוקים לציוצי האופוזיציה. אבל בקצה אחד של החבל הזה תלוי ביטחון ישראל המתערער (ונתניהו וממשלתו אחראים בלי שום תירוצים והאשמת “הממשלה הקודמת” ) ובקצהו השני מושכים כל אלו המחלישים את הביטחון בעידוד סרבנות, באישור אבחנת החולשה. והם שוכחים כי בחבל הזה תלויים כולנו.
• * *
גם למוסד יש מקל כזה. המוסד הוא אחד מהאדנים המוצקים של הביטחון הלאומי שלנו. חתיכת מקל כבד שכבר פצפץ לא מעט ראשי נחש וסיכל אלפי פעמים את כוונות האויב . אבל מסמכי הפנטגון שהודלפו לאחרונה מעידים לכאורה על כך שראשי המוסד עודדו ישראלים ובהם עובדיו להשתתף במחאות נגד הרפורמה המשפטית. רונן ברגמן כתב בניו יורק טיימס כי ה -CIA, סוכנות הביון של ארצות הברית חדרה ככל הנראה עמוק-עמוק לתוך תקשורת מוצפנת פנימית של הצמרת הישראלית. מסר שקלט הביון האמריקני מצינור תקשורת מוצפן ורגיש בישראל הוביל לפרשנות שהמוסד מעודד את ההפגנות.
משרד ראש הממשלה דברר את המוסד (שאין לו כידוע דובר מטעמו) והכחיש מכל וכל. אבל לא צריך להיות גאון, ואין צורך בכול האנטנות על גג שגרירות ארה”ב בתל אביב המרגלות-דרך-קבע נגד ישראל , כדי “לקלוט אותות סיגינט בערוץ חשאי”. דברי ראשי המוסד בעבר וההיתר שנתן הרמס”ד דדי ברנע לאנשי המוסד להשתתף בהפגנות ( כאזרחים, בלי לחשוף את שמם ותפקידם ועד דרגה מסויימת ) – מספקים את המידע הזה. הניו יורק טיימס כתב אמנם כי ” גורמי מודיעין ישראלים בעבר ובהווה הדגישו את הימנעות המוסד ממעורבות פוליטית”. אבל הרי יש חמישה ראשי מוסד בדימוס שחתמו על הצהרה נגד הרפורמה המשפטית. מה זה אם לא מעורבות ביטחונית פוליטית בשם התפקיד שנשאו בעבר? צריך סיגינט בשביל זה, או די בקריאת העיתונות היומית? ן די לצפות בפניהם המודאגים-בכוונה-להדאיג של תמיר פרדו דני יתום ואפריים הלוי בכל תוכניות הטלוויזיה. דו”ח המודיעין האמריקאי שהודלף הוכן ב-1 במארס. ביום שבו פורסם המכתב שעליו חתמו מאות ותיקי המוסד, לרבות חמישה מראשיו לשעבר. המכתב השני התפרסם שבוע לאחר מכן. רק למקרה שאות הסיגינט הסודי לא נקלט בפעם הראשונה. יוסי מלמן ב”הארץ” כתב כי העצומה נכתבה באישורו של דדי ברנע. האם ייתכן שב CIA מנויים על המהדורה האנגלית של העיתון הזה? או שהוא נשלח אליהם חינם-אין-כסף?
. הFBI האמריקאי פתח בחקירת ההדלפה. אצלנו זה אמור להיות פשוט יותר. חקירה, מי ישמע. ממקורות זרים ידוע כי בשב”כ, האמון גם על מלחמה בחתרנות מדינית פנימית יש טלוויזיה וקוראים שם “הארץ” “ידיעות אחרונות” ו”מעריב”. אבל גם למקל הזה יש עוד קצה. כי בין מאות אנשי המודיעין בדימוס שחתמו על המכתב שקרא לממשלה לעצור – גם בכירי שב”כ לשעבר… אז מי יחקור את החוקרים? מבטיחים לנו שהגופים הללו “ממלכתיים” , אבל הרי כל מתנגדי הרפורמה משוכנעים כי כל מעשיהם נועדו רק כדי להציל את המדינה. והם בטוחים כי כדי להציל את המדינה – חייבים לפגוע בה. והדרך למנוע דיקטטורה עוברת דרך הפיכה צבאית , שבה הצבא מאיים על הממשלה הנבחרת כי לא יהיה לה צבא להגנת המדינה אם לא תיכנע לתכתיבי הסרבנים.
* * *
יש כנראה רק דרך אחת בה יכול אדם להחזיק במקל בשני קצותיו. זה כשהמקל שלו קצר מאד.
כתבות נוספות
