שובו של הטרנספר
פרופ’ אריה אלדד
זה התחיל טיפין טיפין. אחדים מניצולי העוטף אמרו שהם יחזרו ליישוביהם רק כשיהיה להם נוף לים. כשימחקו את עזה. ראש מועצת אשכול גדי ירקוני אמר בראיון לרשת ב’ : “בשבת המקוללת עברנו פאזה. למדנו לקח. לא מסוגלים לחיות זה לצד זה בדורות האלה. גם התושבים ברצועה שהיו לא פחות רעים, עשו דברים נוראים”. ושר החקלאות אבי דיכטר, אמר כי עכשיו אנו ב”נכבה עזה”. ואז הגיע המאמר המשותף של רם בן ברק ( יש עתיד) ודני דנון (ליכוד) ב”וול סטריט ג’ורנל” בו הציעו כי בדומה לנעשה בסכסוכים אחרים בעולם מדינות שונות יקלטו משפחות עזתיות הרוצות בהגירה וביישוב מחדש: “ניתן לעשות זאת באמצעות מנגנון מובנה, בתיאום בין-מדינתי, שייעודו מתן מענה בינלאומי לתושבי עזה… הקהילה הבינלאומית יכולה וצריכה לסייע להם בחבילת סיוע כלכלית נדיבה, כך שכל משפחה עזתית תוכל להיקלט במדינת היעד ביתר קלות ובנוחות”. הם זכרו כי רבות מהמדינות החברות באו”מ תומכות בפלשתינאים, ובפועל מממנות את הנצחת בעיית הפליטים הערבים ממלחמת העצמאות. ולפיכך ראוי לתבוע מהן גם חלק בפתרון הבעיה, לא רק בקיבועה ובהנצחתה.
*
לאו”מ יש שני ארגוני פליטים. “הנציבות העליונה” של האו”מ לפליטים (UNHCR) מטפלת, מאז מלחמת העולם השניה , בעשרות מליוני פליטים. “מעמד הפליט” של הללו מתוחם בזמן. כאשר פליטים כאלו נקלטים במדינות אחרות הם מאבדים את “מעמד הפליט”. אך לאו”מ יש גם ארגון פליטים נוסף, אונר”א, המטפלת רק בפליטים הערבים ממלחמת העצמאות. הללו אינן מאבדים לעולם את מעמד הפליטות. הם ובני זוגם ובניהם ובני בניהם, עד דור אחרון ואפילו אם זכו באזרחות חדשה. הקהילה הבינלאומית מימנה אותם במרוצת השנים בעשרות מיליארדי דולרים, הקימה עבורם מוסדות חינוך בה הם לומדים שנאת ישראל רצחנית, וארגוני הטרור הפכו אותם למחסני נשק ובסיסי גיוס לדורות הטרוריסטים הבאים. אונר”א אינה הפתרון לבעיית הפליטים הערבים. היא חלק מהבעיה. והקהילה הבינלאומית שמימנה את תחזוקת הבעיה – ראוי שתשתתף עתה בפתרונה.
*
שנים ניסינו להסביר זאת. רק מעטים הקשיבו והבינו. אפילו ארה”ב שבתקופת טראמפ הפסיקה לממן את אונר”א -חזרה בה. הקהילה הבינלאומית מממנת את הנצחת בעיית הפליטים , וכתוצאה מכך – גם את הטרור הערבי. רוב מנהיגי המערב לא הבינו. ואפילו אצלנו – רק מעטים הבינו כי חייבים לבטל את אונר”א. היה נוח למנהיגי ישראל לדורותיהם להישען על הארגון הזה, ועל המימון הבינלאומי לארגון, וטענו שאם אונר”א יחדל מלהתקיים – ייפול העול על מדינת ישראל.
על פי נתוני הפלשתינאים עצמם – מיליונים מבני “הפליטים” הללו כבר היגרו והתאזרחו בארצות אחרות. “הפזורה הפלשתינאית,” לטענת הערבים, מונה מיליונים באירופה, בצפון אמריקה ובדרומה. ארגוני הטרור הערבים ובראשם הפת”ח והחמאס – מתנגדים להגירה זאת, שהתקיימה מתחומי יו”ש ועזה ( במאות אלפים) עוד לפני מלחמת ששת הימים. אבל לאחר שמדינת ישראל שחררה חבלי מולדת אלו מהכיבוש הערבי – תבעו מנהיגי הטרור הערבי “צומוד”. הצמדות לאדמה, לארץ שהם רואים בה ארצם. והאידיוטים השימושיים שונאי ישראל במערב מדקלמים אחריהם במצעדי המונים ” פלשתין מהירדן לים”. כלומר – אין ישראל. רק פלשתין.
הכל כבר היה כתוב בפירוש, באמנה הפלשתינאית ובאמנת החמאס. ואנו סרבנו להבין. אז בשמחת תורה הסבירו לנו, במעשים, כי אין כלל אפשרות לדו קיום. “זה או אנחנו או הם” אמר בתש”ח מנהיג הכנופיות עבד אלקאדר אלחוסייני. והציג דוגמא אישית כשנהרג בקסטל. מאות אלפי ערבים ברחו, טרנספרו את עצמם במה שהם מכנים “הנכבה”, ועצבו את הדמוגרפיה של מדינת ישראל. רבים אצלנו התכחשו לאמת הזאת. היה נוח להאמין בפיות ורודות שישכינו שלום בין יהודים וערבים בארץ ישראל.
ניסינו לשכנע, להוכיח. לא הצלחנו. ואז הגיעו אלפי הרוצחים הערבים בשמחת תורה – והסבירו לנו. ושוב למדנו, בפרפראזה על מה שפעם אמרו אצלנו על הערבים – כי היהודים מבינים רק כוח.
ואחרי שקיבלנו את השיעור, ולמדנו את הלקח – שוב מותר להגיד : טרנספר.
*
כי לא יהא די בהרס רבבות מבנים בעזה. וגם אם נהרוג אלפי רוצחים ומנהיגיהם – אחרי שבעים וחמש שנות חינוך לשנאה תהומית ליהודים – עזה תישאר מורסה מפעפעת. וככזו יש רק טיפול רפואי אחד המסוגל לרפאה : לנקז את המורסה. ובמקרה הזה – לפזר את תושבי עזה ברחבי העולם.
לפני מאה שנים נחשב הטרנספר לפתרון ההומני ביותר לפתרון סכסוכים אתניים בהם היו מעורבות אוכלוסיות עוינות המשולבות זו בזו. פרס נובל לשלום הוענק בשנת 1922 לפריטיוף נאנסן. מדינאי נורבגי שהוביל את ההסכם לטרנספר מרצון, חילופי האוכלוסין בין תורכיה ליוון. במלאת מאה שנים להולדתו פרסמה ב1961 הנציבות העליונה של האו”מ לפליטים מאמר המסביר את יתרונות הרעיון, למרות אינספור הטרגדיות האישיות הכרוכות בה. “תכנית החילופין היתה טבועה בחותם של פשטות ורוחב החזון, אשר היו טיפוסיים לכל מבצעיו של נאנסן, ומאמציו לשכנע הן את הממשלה היוונית והן את זו הטורקית לאמץ את התכנית הוכתרו לבסוף בהצלחה.”
לפני קום המדינה, גם ראשי הנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל, ובהם בן גוריון וארלוזורוב – האמינו כי העברת אוכלוסיות ערביות גדולות תהיה חלק מפתרון הסכסוך. אפילו ועדת פיל ( 1937) הבריטית כללה העברת אוכלוסיה כחלק מהצעותיה. בן גוריון יישם בפועל את הרעיונות הללו בתש”ח, כאשר עודד בריחת ערבים מערים מעורבות, ומנע שובם של מאות האלפים שברחו או שהוברחו במהלך המלחמה. .
אבל בעשורים הבאים הפך המונח “טרנספר” למוקצה מחמת מיאוס. מי שהעז להשתמש בו – גולגל בזפת ונוצות. הואשם בגזענות. כאשר רחבעם זאבי הציע “טרנספר מרצון”, עידוד הגירת ערבים למדינות אחרות, הוא חסך אמנם מעצמו את הגורל הפוליטי של מאיר כהנא. אך הצעתו עדיין זכתה במקרה הרע , לתיוג “גזענית”, ובמקרה הטוב – ללגלוג כפתרון “בלתי ישים”. הערבים לא יסכימו להגר מרצון, אמרו לנו. הם ידבקו באדמתם ובתקוה להשמיד אותנו ולרשת גם את בתינו ואדמתנו.
כבר לפני חמש שנים מצא הסוקר חליל שקאקי כי 45% מהערבים בעזה רוצים להגר. אני מניח כי לו היה נערך סקר כזה עכשיו – השיעור היה כפול. ולפיכך כבר אי אפשר למחוק בלגלוג את מרכיב “הרצון” בתכנית הטרנספר. נותר רק לבחון את הצד השני למשואה – האם יהיו מדינות קולטות?
רבות ממדינות ערב אינן רוצות פלשתינאים. הן מכירות היטב את הצרה הזאת. מצריים היא דוגמא מובהקת. אפילו ירדן, שהיתה המדינה היחידה שהעניקה אזרחות לפליטים הפלשתינאים אחרי מלחמת העצמאות – אינה רוצה עוד מהם. כבר היום הם מהווים כ70% מאוכלוסיית ירדן , ולו הממלכה ההאשמית היתה דמוקרטית – ירדן כבר מזמן הייתה הופכת למדינת הלאום הפלשתינאית. אבל רבות ממדינות אירופה קלטו מיליוני מהגרים מאפריקה ומהמזרח התיכון. וכך גם בצפון אמריקה ובדרומה. יש היתכנות.
ולכן – צריך למחוק את הסטיגמה מהתכנית. מי שמחפש פתרון, לא רק סיסמאות על “השמדת החמאס”, ומי יודע : אולי אפילו שוב פרס נובל לשלום – צריך להחזיר את הטרנספר (מרצון) לשולחן הדיונים.
( צילום דובר צה”ל)
כתבות נוספות
