רדיקליות נטולת שורשים.
פרופ’ אריה אלדד
מה הקשר בין הפודקאסט “הרדיקל” ובין הקבני”ת מאלכסנדרוני שקבעה שהציונות הדתית היא “כת של אוכלי מוות”? ומה הקשר בין שני אלו למי שהייתה משנה ליועץ המשפטי לממשלה , ולפובליציסט ב”הארץ” ?
כדי לענות על השאלה יש צורך לעצור לרגע ולהבין מה הם שורשי המונח “רדיקליות”.
בלטינית RADIX הוא שורש. רדיקליות – היא שינויו של משהו מהשורש, שאיפה לשינוי עמוק של מצב קיים. כשאנו מדברים על תנועות או מגמות רדיקליות אנו מתכוונים בדרך כלל לקבוצות קיצוניות. אלו שגם כאשר האידיאולוגיה שלהם היא נחלת רבים – הרדיקלים ימתחו אותה אל הקצה, ויתעלמו מגבולות חוקיים או מוסריים בדרך להגשמתה. המטרה תקדש את כל האמצעים. בכל עם וחברה יש קבוצות כאלו, ורוב החברות בעולם מתמודדות בהצלחה עם השוליים הקיצוניים. אבל רבים בישראל , מימין ומשמאל ומהאמצע, חשים בשנים האחרונות כי המדינה והחברה נכשלים במאבק בשוליים הרדיקליים, ואלו זוכים להגיע לעמדות כוח מרכזיות ומסוכנות. בשמאל שלנו בטוחים כי לאומנות, משיחיות ו”כהניזם” השתלטו על המדינה. הימין בטוח כי השמאל הקיצוני הגיע לעמדות שליטה במערכת המשפט, באקדמיה ובתקשורת. אינני מנסה להתווכח עם תחושות, רק אזכיר , כאיש ימין לאומי מובהק, כי ממשלת “הימין על מלא” שולטת בישראל כיון שנבחרה בבחירות דמוקרטיות בידי רוב העם, אך מנגד אין לעם, שהוא הריבון, השפעה רבה על מערכת המשפט, על העמדות הרדיקליות של ראשי המוסדות האקדמיים שלנו או על התקשורת. הם נבחרו בידי עצמם
החברה הישראלית ידעה בעבר להתמודד עם פעילות השמאל הרדיקלי כיון שהייתה נחלת מיעוט מבוטל. מי שנחשפו נתפסו ונשפטו בעוון ריגול ובגידה במדינה היו אמנם אנשי שמאל (מפ”ם, שומר צעיר, קומוניסטים, “מצפן”) – אך הם הוקעו בחריפות בידי המפלגות והתנועות מהן יצאו, ונכלאו לשנים רבות. הם השתייכו למיעוט רדיקלי מבוטל ומנודה. אבל צרור התבטאויות מהשבועות האחרונים , מעיד על כך ששולי השמאל הרדיקלי הולכים ומתרחבים. ומה שנחשב בעבר כביטויים מעוותים של רדיקליות קיצונית– הופך לנגד עינינו למאפיין מחנה שלם.
*
הכנסייה הנוצרית הפיצה בעולם כולו את דת האהבה והרחמים באמצעות מלחמות דת רצחניות, המרות דת כפויות, ומנגנוני אימים כדוגמת האינקויזיציה. אבות המהפכה הצרפתית היו פילוסופים אידיאליסטיים שדגלו בחירות שוויון ואחווה. אך בתוך שנים אחדות – ועדיין בשם אותם עקרונות נעלים – הדרדרה המהפכה למרחץ הדמים ב”שלטון הטרור”. המהפכה הקומוניסטית שבאה לשחרר את הפועלים והאיכרים ברוסיה רצחה עשרות מיליונים מהם. כך לאורך כל ההיסטוריה האנושית, הפכו אידיאולוגיות לרדיקליות יותר ויותר , וכדי להגשים את החזון המהפכני שלהם נאלצו להתנתק מהשרשים האידיאולוגיים שלהן עצמן. קל לזהות תופעות דומות ברדיקליות של השמאל הישראלי. מערכת המשפט רומסת את הבסיס הדמוקרטי עליו היא ניצבת. מתוך שכנוע עמוק שהיא המחסום האחרון לפני הפיכת ישראל לדיקטטורה היא לקחה לעצמה סמכויות, ומפעילה דיקטטורה שיפוטית מול הרשות המבצעת וזו המחוקקת. מערכת המשפט מאיימת במשבר חוקתי אם יימנע ממנה למנות שופטים בדמותה ובצלמה, ולפסול כל שופט שדעותיו שונות. המערכת הזו נשלטה בעבר, ועדיין נשלטת, בידי משפטנים המחזיקים בעמדות של השמאל הרדיקלי והקיצוני בישראל. “הארץ” מה16 באוגוסט פרסם את מאמרה של יהודית קרפ (“הארץ” 16 אוגוסט) הכותבת “אזרחי ישראל הולכים ונהפכים לנתינים , הנשלטים באותו אופן כמו אוכלוסיית השטחים הכבושים. ומעל לכל אלו שולטים הסירוב לראות את הדברים בהקשרם וההתכחשות לקשר שבין זוועות 7 באוקטובר למציאות של עם הנמצא תחת כיבוש ונאבק על חירותו”. הכותבת איננה איזה אודי אדיב, שריגל ובגד ונתפס ונכלא ונודה, לא משולי השמאל האנטי ציוני היא באה. קרפ הייתה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, והיא חברה במועצה הציבורית של “הקרן לישראל חדשה”. היא והשקפותיה היו לב הממסד המשפטי ועתה – לב הממסד המממן של השמאל בישראל. מי שהשווה את “התהליכים” בישראל למה שהתרחש בגרמניה הנאצית היה סגן רמטכ”ל והיום ראש מפלגת העבודה/מר”צ. לב הממסד השמאלני. עדי אנגרט, קבנ”ית מילואים בחטיבת אלכסנדרוני המהוללת שרבים מחייליה נפצעו או נפלו חללים בקרבות גבורה בעזה, כתבה כי מפקד החטיבה החדש , אל”מ משה פסל, ” דבר ראשון מאחל ללוחמים לבצע רצח עם” וקבעה כי הציונות הדתית- ובהם רבים מהחיילים שהיא הייתה אמורה לטפל בהם – הם “כת של אוכלי מוות”. מרוב רדיקליות ושנאת דתיים היא התנתקה מהשרשים האתיים והמקצועיים שלה. ראש המחנה הפוליטי שלה, יאיר גולן, לא פרסם גינוי לדבריה . שלא כבעבר – קצות המחנה הופכים למרכזו.
אורי משגב כותב בקביעות בעיתון השמאל הרדיקלי “הארץ” . לפני שבועיים ( “הארץ” 15 אוגוסט 24) כתב על נתניהו “בתחום המטרות אין הבדל בינו לבין יחיא סינוואר…גם לא מעלי חמנאי ומשמרות המהפכה, או חסן נסראללה”. משגב קבע כי יש רק דרך אחת להיפטר מנתניהו : “…הרמטכ”ל וסגנו, ראש השב”כ, ראש המוסד, מפקד חיל האויר, וראש אמ”נ צריכים לצאת כעת פומבית נגד נתניהו , לסרב להמשיך למלא את הוראותיו ולדרוש את נבצרותו והתפטרותו”. בעברית פשוטה: אורי משגב ועיתון “הארץ” קוראים להפיכה צבאית. בשם הפטריוטיות הישראלית ולמען הדמוקרטיה – הפיכה צבאית. ממש כמו ששלטון טרור הדמים של המהפכה הצרפתית פעל בשם הדמוקרטיה. השוליים המטורפים התייצבו מרכז מפת השמאל בישראל.
*
ולסיום עוד ענין אחד. שולי לחלוטין אך משקף בבהירות את התהליך שעובר על מחנה השמאל הרדיקלי שהתנתק משרשיו הציוניים . השבוע למדתי כי פודקאסט בשם “רדיקל”, מיסודו של איתמר וייצמן ראיין את ח”כ צבי סוכות. הראיון לא שודר כי “סוכות יצא הרבה יותר טוב משציפינו”. אחר כך הסביר וייצמן כי סוכות הוא בעיניו “יודו נאצי… פשיסט… ניאו נאצי ” . עורכי הפודקאסט והמראיין הודו שקיוו להביא את ח”כ סוכות כדי להציג בפני המאזינים שלהם את דמון טיפש ושטני, מי שהשפעת האידיאולוגיה שלו ושל חבריו דומה בעצם (בתוספת ה”להבדיל” החיוני מטעמי תקינות פוליטית) לזו של מחברי “הספר האדום” ומיין קאמפף: מאו והיטלר. לאחר לבטים רבים אם להזמין בכלל את “היודו נאצי הזה” לבית “רדיקל” – הזמינו אותו, אבל ” כולנו היינו מופתעים מהיכולות של צבי סוכות, שהאנשים האלה בעצם הם בני אדם. הם לא מפלצות, הם בני אדם “.וכדי למנוע ממאזיניהם, האנשים החושבים מהשמאל את הזעזוע מהגילוי הזה – החליטו לא לשדר. אבל להסביר למאזיניהם כי למרות שסוכות נשמע טוב ומדבר כבן אדם – הוא נאצי. את הציונות הדתית הגדיר וייצמן . ” יש להם גם מחלות נפש מאוד קשות….אני חושב שמתנחלים שגרים מעבר לגושי ההתנחלויות, הם אנשים שדורשים טיפול נפשי עמוק. ” וייצמן אינו טוקבקיסט משולי המחנה הרדיקלי. הוא היה יועצו של אהוד ברק. גם עמד בראש המטה שלו לקראת הבחירות לכנסת ה-22. אינני יודע כמה אנשי שמאל ניזונים מ”הרדיקל” של וייצמן , אבל מה שנאמר באותו “הראיון על הראיון שלא שודר” צריך להציב מראה בפני השמאל הישראלי. “הרדיקל” השתלט עליו, וגם מחליט בשבילו איזה מזון רוחני יצרוך ומה אסור לו לדעת. כי השמאל הרדיקלי אינו סומך על השמאל שלא יבגוד. שלא יתפכח ויחזור לפתע לשורשים הציוניים שלו, כמו פעם. 
כתבות נוספות
