נאום האלוף
פרופ’ אריה אלדד
37 שנים שרת האלוף יהודה פוקס בצה”ל. התחיל בצנחנים, עבר לנח”ל. היה מ”פ פלנ”ט בדרום לבנון. מפקד חטיבת יהודה בחברון, מח”ט הנח”ל ומפקד אוגדת עזה, שם השתדל, על פי הנחיות ממשלת נתניהו למנוע הסלמה, ופעל במתינות וזהירות נגד המתפרעים על הגדר, לכוון רק אל רגליהם. גם הוא לא הבין כי כך הפעיל עלינו חמאס את תכנית הונאה שהובילה ל-7 באוקטובר. כשחמאס הבעיר את הדרום באמצעות בלוני תבערה היתה תגובת צה”ל רופסת. תושבי העוטף לא חסכו מפוקס ביקורת קשה על התגובה העלובה. אבל הוא לא היה אשם. הממשלה והמטכ”ל קבעו כי הרצועה היא “חזית משנית” לעומת הצפון ואזור יהודה ושומרון. ביוני 2018 קיבל פוקס בשם “פרוייקט גילוי המנהרות” את פרס ביטחון ישראל. ועל הקמת המכשול התת קרקעי צוינה האוגדה בפיקודו לשבח בידי הרמטכ”ל איזנקוט. בדיעבד אנו מבינים כי התפיסה הדפנסיבית הזו אפשרה לחמאס להתכונן לטבח הגדול. ימים אחדים לאחר שסיים את תפקידו באוגדת עזה (אוקטובר 2018) התפטר שר הביטחון ליברמן ואמר “ישראל קנתה שקט אך בעזה נבנתה מפלצת, ובתוך שנה נקבל את חיזבאללה בדרום”. בשום מקום לא קראתי כי פוקס מחה נגד תפיסת הביטחון הזו.
זה לקח יותר משנה . בינתיים הספיק פוקס להיות נספח צה”ל בוושינגטון. (האם שם, או במהלך לימודיו בהארווארד מטעם קרן וקסנר הפך מלוחם מחוספס לפוליטיקאי במדים?) . באוגוסט 2021 מונה למפקד פיקוד המרכז . הוא נלחם בעוצמה בטרור הערבי ביו”ש ב”מבצע שובר גלים” וביתר שאת – במהלך “חרבות ברזל”. אלפי מחבלים נעצרו . מאות חוסלו. אך בחודשים אלו גם הורה האלוף לאסוף נשק ממספר כיתות כוננות ביישובים ביו”ש (כאילו לא למדנו דבר מהאיוולת הזו בדרום) וחתם ( כמו אחדים מקודמיו) על מעצרים מנהליים וצווי הרחקה למספר פעילי ימין. הוא חשש מאד כי פעילות “הפשיעה הלאומנית היהודית” עלולה להבעיר את השטח בימי המלחמה, והוא, כמו בימי אוגדת עזה, היה אחראי רק על “חזית משנית”, שתפקידו למנוע התלקחות.
השבוע סיים את כהונתו. בטקס העברת הפיקוד נשא נאום שהיכה גלים כיון שאמר : “בחודשים האחרונים … הפשיעה הלאומנית הרימה ראש…”. פוקס לא הסתפק בהוקעת “הפורעים” ותקף גם את ” ההנהגה המקומית וההנהגה הרוחנית ברובה, שלא ראתה כמונו את האיום. היא מורתעת ולא מוצאת את הכוחות לצאת בגלוי ולפעול…גם אם הפורעים הינם מיעוט, הרי שהשותקים נוכח פשעיהם, אינם מוציאים אותם ואת מעשיהם מן הכלל ומכניסים בכך את הביקורות כלפי כולם… זו אינה דרכה של תורה. מדובר על אימוץ דרכי האויב והליכה בחוקותיו.” פוקס למד תורה, והוא וודאי זוכר כי בתורה גם כתוב במצוות כיבוש הארץ “לא תחיה כל נשמה”. ערכי צהל מחייבים “טוהר הנשק”. לא התורה.
פוקס דיבר על “רגשות כשלון ובושה על שלא עמדנו במשימת חיינו ולא מילאנו את חלקנו הברור בחוזה הבלתי כתוב בין צה”ל לחברה הישראלית. כקצין, ובעיקר כמפקד אוגדת עזה בעברי, אני נושא עמי צער וכאב חד ועמוק”. אולי לכן דיבר גם על ערך האחריות: “… הדורש מכל חייל “להיות נכון לשאת באחריות לתוצאות פעולותיו. אחריות איננה מושג אלסטי, ומבחן התוצאה הוא מבחן מרכזי באחריות הפיקודית הצה”לית”.
האם עמד פוקס במבחן התוצאה?
” בפיקוד המרכז פעלנו ואנו פועלים לאורך כל חודשי המלחמה לעיצוב המרחב ולא רק לייצבו” אמר האלוף בנאומו.
“…בהתקפה ובהגנה. בהתקפה, באמצעות רצף פעולות מתמשך, אלפי פעולות, לילה ויום… רצף המבקש להבטיח מציאות שונה: לא עוד ערי מקלט, ומרחבים מוגנים לאויב, אלא חתירה לחופש פעולה בכל מקום ובכל זמן.”
בתקופת כהונתו בפיקוד המרכז חוסלו מאות מחבלים. גם חיל האויר הופעל לסיכולים ממוקדים וקיני טרור. אך מדבריו משתמעת גם ביקורת על קודמיו בתפקיד שבימיהם הפכו הערים הערביות ביו”ש ל”ערי מקלט”. ל”מרחבים מוגנים לאויב”. יבורך פוקס על פעולותיו אבל מה על מבחן התוצאה? על פי דוחות השב”כ : בשלוש השנים של כהונת קודמיו בתפקיד (נדב פדן ותמיר ידעי) נרצחו 26 ישראלים בפיגועים באיו”ש או בידי מחבלים שיצאו משם. במשמרת של פוקס – 93. רבבות פיגועים התרחשו (כולל זריקות אבנים ובקבוקי תבערה) נרשמה עלייה של מאות אחוזים בפיגועי ירי, ופיגועי דריסה, הברחות נשק בהיקפים עצומים דרך גבול הירדן, גדודי מחבלים חמושים ערכו מצעדים בג’נין, טול כרם וקלקיליה, מטעני גחון המתינו לכוחות צה”ל שפשטו על קיני הטרור, מעבר לגדר ההפרדה המחוררת ירו על יישובי עמק חפר והגלבוע, ובכלל זה ניסיונות ראשונים לירי רקטי. כוחות פיקוד המרכז, השב”כ והימ”מ סיכלו בתבונה, בנחישות ובגבורה אלפי פיגועים. אבל האלוף פוקס אמר מפורשות : “מבחן התוצאה הוא מבחן מרכזי באחריות הפיקודית בצה”ל ” ובמבחן הזה הוא נכשל. לא רק באחריות הכוללת לכישלון ה-7 באוקטובר, אלא גם, אולי בעיקר – בתחום אחריותו הישירה.
לפני שלושה חודשים הציג השב”כ בישיבת הקבינט את נתוני “הפשיעה הלאומנית היהודית” ונמצא כי בחצי השנה שחלפה לאחר פרוץ המלחמה ירד מספר האירועים הללו לעומת התקופה המקבילה אשתקד ב-48% (256 לעומת 489). כל אירוע כזה , כאשר אכן התחולל ( מפקד ימ”ר ש”י דיווח בכנסת כי כ50% מהארועים המדווחים התבררו כ”דיווחי שווא והטרלות של אנשי שמאל קיצוני”) הוא פסול, ותקיפת חיילי צה”ל ושוטרי מג”ב הם מעשי נבלה כפשוטם. אבל דווקא על רקע נתונים אלו תמוהה שבעתיים בחירתו של האלוף פוקס להצביע על “הפשיעה הלאומנית שהרימה ראש”.
לעומת “המתנחלים הקיצוניים” ומנהיגי הציבור שלהם המערערים את היציבות הצביע האלוף דווקא על הרשות הפלשתינאית כגורם מייצב ותורם לביטחון. “יכולתו של פיקוד מרכז לעמוד במשימותיו, להגן על מדינת ישראל ותושבי הגזרה, תלויה גם בקיומה של רשות פלסטינית מתפקדת וחזקה, בעלת מנגנוני ביטחון אפקטיביים השומרים על החוק והסדר”. בעניין זה אין הוא שונה מרוב מפקדי צה”ל בהווה ובעבר, ראשי השב”כ לדורותיהם, וכל העיתונאים הזוכים לשמוע “תדרוכי עומק” חסויים מפיהם ושבים ומהדהדים את השקר הזה. הקונצפציה הזו מסוכנת אפילו יותר מזו שהובילה לאסון ה-7 באוקטובר. מאות פיגועים בוצעו בידי אנשי “מנגנוני הביטחון” הפלשתינאים, וכל אבירי הקונצפציה בטוחים כי אם יהיה טוב לערבים ביו”ש – לנו יהיה שקט. לא הפיקו שום לקח.
*
לקראת סיום נאומו פנה האלוף פוקס, בעודו לובש מדים, אל הרמטכ”ל שעמד לצידו ואמר :” אתה מנהיג את צה”ל ומוביל את בטחון ישראל בתקופה מורכבת בה אתה מותקף גם על ידי חברים לגוף שמתווה את הדרך.” קרי : ממשלת ישראל. דבריו פורסמו על נייר רשמי של דובר צה”ל וזכו כמובן לאישורו. הרמטכ”ל לא נזף בו על כי בעודו לובש מדים הוא עוסק בפוליטיקה. הרי כך ממש נהג גם יאיר גולן. מה שנאסר על תא”ל (בחופשת שחרור) עופר וינטר – הותר לאלוף פוקס. כי דבריו התאימו לרוח המפקד. ולכן כשם שנפרדנו השבוע מאלוף פקמ”ז אנו חייבים להיפרד בהקדם האפשרי מכל המטכ”ל הזה. ניקוי הראש הוא הכרחי.
(צילום דובר צה”ל)
.
כתבות נוספות
