המחאה האנטי-ציונית
פרופ’ אריה אלדד
בשבועות הראשונים למחאה נגד הרפורמה המשפטית ז”ל, היו הרחובות והצמתים גדושים ברבבות מפגינים. בשבועות האחרונים מידלדלות השורות. מנהיגי המחאה ויחצניה ממשיכים לטעון ל”מאה אלף מפגינים” אבל הם יודעים את האמת. וגם כל מי שמתבונן בתמונות יודע.
אם בשבועות הראשונים, כשהיו רבים – יכלו להיות בררנים, ולהרחיק מניפי דגלי אש”פ ומפגינים “נגד הכיבוש” , עתה, כשהם מתמעטים, אין הם יכולים להיות מפונקים. הם נלחצים לצופף שורות עם מי שבימים שפויים היו מתרחקים מהם ומתבדלים מהם. ציונים ולוחמי הארץ ימצאו עצמם מפגינים כתף אל כתף עם אנטי-ציונים מובהקים ואפילו עם תומכי ארגוני טרור.
מפלגת “זהות יהודית” ניסחה לאחרונה הצעת “מחליטים” הקובעת כי ” ערכי הציונות יהיו ערכים מנחים ומכריעים בעיצוב מדיניות המנהל הציבורי, מדיניות הפנים והחוץ, החקיקה והפעולות של הממשלה וכלל יחידותיה ומוסדותיה”. היועצת המשפטית לממשלה שלחה את המשנה שלה, עו”ד גיל לימון, להתנגד בע”פ להצעה. חוות דעת כתובה מטעמה לא הוגשה.
זו הצעה חשובה מאד דווקא עתה, משום שהיא כבר לא מובנת מאליה. משום שהגבולות ביון פוסט ציוניים ואנטי ציוניים היטשטשו. והאחרונים כבר לא מנודים אוטומטית, ולא מוקצים מחמת מיאוס .
* * *
מגילת העצמאות שלנו זוכה לאחרונה לעדנה. המחאה נגד הרפורמה המשפטית מניפה עותקי ענק שלה, שוב ושוב עולות תביעות לנסח חוקה שמגילת העצמאות תהיה חלק ממנה. רבים מהמפגינים מזדהים כציונים מובהקים. בהם כאלו שנלחמו והיו מוכנים להקריב את חייהם להגנת המדינה.
אבל המחאה זוכה גם לתמיכה מגופים וארגונים שאין להם דבר וחצי דבר עם הציונות. וגם מגופים אנטי-ציוניים קיצוניים. ואף שמארגני ההפגנות השתדלו לדחוק לשוליים את הערבים ותומכיהם הבאים להפגין עם דגלי אש”פ – המאבק ברפורמה חיבר ציוניים ואנטי – ציוניים. כדי להפיל את הממשלה התאחדו כל מתנגדיה תחת דגל המחאה. אבל אם השדרה המרכזית של המחאה לא תבדל עצמה בכל כוחה מארגונים אנטי-ציוניים – הם עלולים למצוא עצמם, ציונים מובהקים שכמותם, גולשים במדרון חלקלק לעמימות שהגיעה אליה מר”צ (“אנחנו לא מפלגה ציונית ולא מפלגה לא-ציונית”). ומכאן למחוזות אנטי ציוניים מובהקים – הדרך קצרה. כי מי שמוכן היום לפגוע במדינה, דרך שביתות, מרי מיסים, ואיום בסרבנות כדי להפיל ממשלה – יהיה מוכן מחר להפנות עורף גם לציונות כדי להשיג אותה מטרה. המחאה לא תהפוך את תומכי המחבלים לציוניים , אבל סכנה הפוכה קיימת. מתוך רצון ללכד שורות מידלדלות – ינסו לטשטש הבדלים.
אולי גם לכן כתבו במסכת סנהדרין ” כך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין… ולא היו נכנסין בסעודה אלא אם כן יודעין מי מסב עמהן” . כל אחד ממנהיגי המחאה מקפיד מאד לדעת מי חותם עימו על כל אחת מהעצומות שבהן הם מציפים את עמודי העיתונים. כי הם יודעים שלעולם לא יוכלו לנקות את הכתם אם יחתום לידם פדופיל , אנס, או תומך טרור. הם יודעים מה אומרים הוטרינרים הזקנים : מי שהולך לישון עם כלבים – צפוי לקום בבקר עם פרעושים.
* * *
מי שמניף את מגילת העצמאות כמניפסט המחאה מדגיש בצבע זרחני את ערכי השוויון שבה . אבל, כדי לצרף עוד מפגינים לשורותיו, הוא מתעלם ומטשטש את עיקרה של המגילה : הקמת מדינת יהודים ציונית בארץ ישראל. רבים מאנשי השמאל הליברלי בישראל כבר מזמן אינם ציונים. הערכים האוניברסליים חשובים להם יותר מהציונות הנתפסת בעיניהם כערך שאבד עליו הכלח. או כאידיאל שהגיע למיצוי עם הקמת המדינה ויכול להישלח לגניזה. ולכן הם מלקטים במלקחיים סעיף או שניים ממגילת העצמאות, מעקמים אותם קצת לצרכיהם ומתעלמים מכל השאר. כי אם לא היו מתעלמים מהעיקר הציוני של מגילת העצמאות אי אפשר היה להבין איך הם מוכנים לצעוד כשבגבם נושבת רוח התמיכה של עיתון כמו “הארץ” שנרתם כולו למאבק שלהם. כי זאת לדעת : השמאל הרדיקלי תומך במחאה לא רק למען הדמוקרטיה אלא גם, אולי בעיקר, כחלק ממאבקו בציונות.
ואם כל האחרים, שעודם ציוניים, החוששים באמת לדמותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית לא ימהרו להתבדל מהאנטי-ציוניים כפי שהם מתרחקים מדגלי אש”פ – הכתם האנטי ציוני ידבק בהם לנצח.
* * *
לפני שבוע יכלו קוראי “הארץ” ללמוד כי בכוונת משרד החינוך ועירית תל אביב לנסות “תוכנית לימודים אוניברסלית” בבתי ספר בהם לומדים ילדי מסתננים (“מבקשי מקלט” כמובן, בנוסח העיתון). הילדים לא ילמדו תנ”ך ומולדת, ילמדו אזרחות “אוניברסלית”, לא ישראלית, ובמקום כל אלו ילמדו אנגלית מתימטיקה ומדעים. “הארץ” חשף את הכוונה הזדונית מאחורי התכנית התמימה לכאורה : לצמצם את יכולתם של ילדי המסתננים להשתלב בחברה ולהפוך לישראלים , וגם להכשיר אותם טוב יותר לחיים בחו”ל. העיתון זיהה גם בתכנית האוניברסלית הזו את טביעת אצבעותיה הגזעניות של כנופיית “קוהלת”.
מפתה לעסוק כאן בצביעות הממארת של השמאל : מחד הם טוענים נגד החרדים הלומדים רק תורה ולא לומדים “ליבה”. ומאידך הם מגנים את משרד החינוך שלא מלמד ילדי מסתננים תנ”ך ומועדי ישראל ומתעקש ללמד אותם מתימטיקה. זה מפתה, אבל לא נניח לזה להסיט אותנו מחשיפת הכוונה של כותבי המאמר הזה. בשם ההומניזם של סיוע למבקשי מקלט הם חותרים למטרתם האמיתית : דילול האוכלוסיה היהודית בישראל. כותבי המאמר מבקשים לגייס את יפי הנפש הליברלים להיאבק נגד המגמה להחזיר מסתננים לארצם או לסייע להם להגר מכאן. ואין הם עושים זאת משום טובתם של המסתננים. הרי אין חולק שלימודי אנגלית ומדעים ייטיבו עם הילדים הללו. אלא שהם חותרים, מתוך חרדה מקצב הריבוי של החרדים, להוסיף לישראל עוד ועוד לא-יהודים. ואז, גם דרך נישואי תערובת בין יהודים וגויים תיפתר “השאלה היהודית”. ואין זו הזייה קונספירטיבית מעוותת של כותב שורות אלו. ב1985 כתב המו”ל והעורך של “הארץ” גרשון שוקן מאמר מכונן בשם “קללתו של עזרא” ובנו, עמוס שוקן, שב ופרסם אותו ב2010. המאמר תומך בסילוק המחיצות בין יהודים וערבים באמצעות נישואי תערובת. כך נהפוך לעם חדש. ובכך אולי תוסר מעלינו הקללה היסטורית שדבקה בעם היהודי כאשר עזרא הסופר נלחם נגד נישואים כאלו כדי שהעם היהודי יישאר יהודי.
הקו האנטי ציוני של “הארץ” בא השבוע לידי ביטוי במאמר נוסף. מי שפעם היה ראש מערכת החדשות של “הארץ” , מירון רפפורט, כתב השבוע ” גם אם נניח שאפשר מחר להסיג את הצבא מהגדה ולפנות את כל ההתנחלויות, שאלת העליונות היהודית לא תיעלם. היא לא נולדה ב-1967, אלא הרבה קודם. מאות היישובים היהודיים שהוקמו מאז 1948 לעומת אפס ישובים לערבים… צריך להודות שפינוי המתנחלים לבדו לא יסיים את הסכסוך. בלי פירוק העליונות היהודית, בלי להתמודד עם תוצאות הנכבה, יהיה קשה מאוד להשיג שלום יציב…” . כל מי שמצופף שורות, בשם המאבק נגד הרפורמה עם מחברי מאמרים כאלו ותומכיהם – חייב לדעת: אלו השותפים שלו. שונאי ישראל מבית הם ” האחים לנשק” שלו. המפגינים הנהנים ממאמרי התמיכה בהם בביטאון השמאל אינם יכולים להתעלם מהמאמרים האנטי-ציוניים המודפסים לידם, טור ליד טור.
( צילום שיר תורם פלאש 90 מתוך המאמר שהתפרסם במעריב)
כתבות נוספות
