הקואליציה המסוכנת
פרופ’ אריה אלדד
כל מנהיגי ישראל לדורותיהם , היו משננים מנטרה קבועה : ישראל תמיד תגן על עצמה – בכוחות עצמה.
במלחמת העצמאות שום מדינה לא באה לעזרתנו. אמנם היו מתנדבים שחשו למדינת ישראל הצעירה כדי לסייע לנו לבלום את הפלישה הערבית, אבל היו אלו – רובם ככולם – מתנדבים יהודיים, אנשי מח”ל. לא שליחי שום מדינה. היה זה דוד בן גוריון שקבע את העיקרון “ישראל תגן על עצמה – בעצמה” אך דווקא הוא, בימי מבצע סיני (1956) רשם חריגה ראשונה מעיקרון זה. ישראל שיתפה פעולה עם צרפת ובריטניה שרצו להשתלט על תעלת סואץ שהולאמה על ידי מצריים . ערב המלחמה נערכה ועידה חשאית סמוך לפריס, בהשתתפות בן גוריון, ראש ממשלת צרפת גי מולה, ושר החוץ הבריטי. בן גוריון, שלא סמך לגמרי על שותפיו, דרש כי המעצמות יספקו לישראל מטריה אווירית וישמידו את חיל האויר המצרי בבסיסיו. טייסות צרפתיות הוצבו בבסיסי חיל האויר בארץ אך שום מטוס או חייל זר לא השתתף בלחימה בסיני , ולא נוצר צורך ליירט בשמי המדינה מטוסי אויב תוקפים.
במלחמת ששת הימים נלחמנו לבד. ארה”ב ומספר מדינות אירופאיות הבטיחו אמנם לפרוץ את המצור הימי במצרי טיראן – אך המשט (“פלוטילה”) לא הפליג מעולם. למרות הכישלון דרש נשיא ארה”ב ג’ונסון שישראל תימנע ממלחמה “אם תפעלו לבד – תישארו לבד”, איים. פעלנו לבד – וניצחנו.
כך היה גם במלחמת יום הכיפורים. רק לאחר 8 ימי לחימה עקובים מדם החלה ארה”ב במשלוחי נשק לישראל להחלפת מה שהושמד ונשחק בלחימה. כך הוכיחו הנשיא ניקסון ומזכיר המדינה קיסינג’ר לישראל עד כמה היא תלויה בהם. ארה”ב הגבירה את נוכחותה במזרח הים התיכון כדי לנטרל איומים סובייטיים, (שכללו קידום טילים גרעיניים לאזור), אך בה בעת מנעה מצה”ל את השמדת הארמיה השלישית המצרית שכבר כותרה והייתה במצור. שום חייל זר לא השתתף בלחימה לצידה של מדינת ישראל – גם באחת השעות הקשות בתולדותיה.
גם במלחמת לבנון הראשונה (“שלום הגליל” )והשנייה לא בא שום צבא זר לעזרתנו. גם לא ביקשנו. האתוס הלאומי שנישא בפי כל מנהיגינו היה “ישראל תמיד תגן על עצמה – בעצמה”.
אבל לפני שבוע, מול מתקפת הטילים והכטב”מים האיראניים נשחק העיקרון המכונן הזה. נמסר כי חילות האוויר וההגנה האווירית של ארה”ב, בריטניה, צרפת, ירדן ואולי גם מצריים וסעודיה יירטו מקצת מהאיומים המעופפים בדרכם אלינו. למען האמת – זה לא התחיל בשבת. כבר חודשים אחדים שמדינות אלו פועלות נגד תקיפות מתימן ומעיראק. לכאורה – כדי להגן על נתיבי שייט במצרי באב אל מנדב או על כוחותיהם המוצבים באזור. למעשה – הם מנטרלים תקיפות נגד ישראל. ואם נתעמק בסוגיה – מזה עשרות שנים יש “הסכמים אסטרטגיים” בין ישראל וארה”ב. כבר ב1984 נערכו תרגילים ימיים ואוויריים משותפים ראשונים ,והוקמו בארץ מחסני ציוד חירום המופעלים ונשלטים על ידי ארה”ב. הם נועדו “לחסוך” רכבת אווירית אם יתעורר שוב צורך בהפעלתה במלחמה. ישראל הסתמכה על מלאים אלו וצמצמה את מלאי החירום שלנו. בשנה האחרונה כמעט התרוקנו המחסנים האמריקאיים כי תכולתם נשלחה לאוקראינה. עם פרוץ “חרבות ברזל” שוב נזקקנו בדחיפות לרכבת אווירית עם חימוש אמריקאי, ושוב למדנו כי אין ארוחות חינם. ארה”ב סיפקה את צרכינו אך הכתיבה את קצב המלחמה, מהלכיה, ו”אספקה הומניטארית” לחמאס עזה,
תרגילים משותפים עם צבא ארה”ב מתנהלים כבר כארבעים שנה, ועם נאט”ו – מזה עשרים שנה. תמיד אפשר לרמות את עצמנו ולומר כי אנו מתאמנים איתם כדי שנוכל לסייע לספינה תורכית טובעת, או להגן ארה”ב אם תותקף מסין. אבל יכול להיות שמנהיגינו ויתרו על העיקרון “ישראל תגן על עצמה בעצמה”, וישראל החליטה להישען על צבאות זרים בעת מלחמה אצלנו. רק שלא רצתה להודיע לנו.
אז השבוע – הודיעו לנו. ולא די שצוותי אויר זרים סייעו לנו ליירט את הטילים האיראניים – מדינת ישראל אפילו משתבחת בכך . לפני שנתיים התגאה שר הביטחון גנץ בחזון שהוא מקדם, הנקרא MEAD – “הגנה אווירית מזרח תיכונית” ובה שותפים – גם בלא הסכם חתום – אלו שהשתתפו עם ישראל ביירוט הטילים האיראניים בערב שבת .
ישראל נמנעה תמיד מחתימה על “בריתות הגנה” . לצד היתרונות יש בהסכמים כאלו אבדן עצמאות וריבונות. למרות זאת קרא ב-2006 השר לעניינים אסטרטגיים אביגדור ליברמן להצטרף לנאט”ו. מזכ”ל הארגון הבהיר ב2009 כי “ישראל לא תוכל להתקבל כחברה בארגון וליהנות מחובת ההגנה המשותפת שלו, אלא אם יהיה הסדר שלום עם הפלסטינים ובמקביל תצטרף עוד מדינה ערבית לברית. חברות ישראל בברית כרוכה גם בחובת התייעצות לפני פעולות צבאיות משמעותיות שתנקוט, וחובת חתימה על האמנה לאיסור הפצת נשק גרעיני. ישראל גם צריכה להתחייב להשתתף בהגנה על כל מדינה חברה בארגון, אם תותקף”. באופן דומה – חתימת הסכם הגנה כזה עם ארה”ב הייתה גוררת התחייבויות דומות ותלות כפולה ומכופלת.
כשהיה שר החוץ וראש ממשלה חליפי התחייב יאיר לפיד בפני ארה”ב “לא נפתיע אתכם”. נתניהו , מן האופוזיציה, מתח ביקורת קטלנית על “הוויתור על העצמאות”. ראש הממשלה בנט הזדרז להסביר “מדינת ישראל תמיד תגן על עצמה, בעצמה, מפני כל איום חיצוני. ישראל לא תכבול את ידיה מלהבטיח את ביטחוננו”. כך הבטיח בנט, אבל בשנה הקצרה שלו כראש ממשלה כבר החלו ההכנות לעוד תרגיל משותף, הגדול מסוגו, “אלוני הבזלת” , עם 6500 קצינים וחיילים אמריקאיים שהפציצו בדרום הארץ, נלחמו במטרות ימיות משותפות ותרגלו סיוע אווירי במלחמה. בראשית כהונתו הנוכחית בקר נתניהו בתרגיל, ודקלם :” ישראל תמיד תגן על עצמה בכוחות עצמה, אך כמובן מברכת על שיתוף הפעולה המתעצם עם בעלת בריתנו הגדולה”
ולמרות כל ההצהרות – השתבחו אצלנו בקואליציה שנלחמה בשבילנו. אם לא היינו באמת תלויים בהם להגנתנו – סתם יצרנו “חוב” בירדן סעודיה או מצריים. אולי כדי להוכיח לאיראנים שיש מולם קואליציה. אבל אם ממש נזקקנו להם – אוי ואבוי לנו.
השבוע לא הסתפקנו ביכולות הטכנולוגיות והאנושיות של חיל האויר ושכבות ההגנה נגד טילים שלנו. ביקשנו מאמריקאים , בריטים צרפתים, ירדנים להפיל עבורנו טילים וכטב”מים. מקצת מהאיומים האיראניים יורטו בידי זרים. אבל אין ארוחות חינם. מי שעזרו לנו ( ורק בגלל האינטרסים שלהם) יידעו להגיש לנו חשבון בבוא העת. הגברת התלות בזרים עלולה לגרום לנו להתמכרות , ממש כמו בעניין מאגרי החימוש האמריקאי בארץ. אנו מצמצמים את יכולתנו להגן על עצמנו בעצמנו, ואין לנו באמת צורך בצבא גדול אם אפשר להסתמך על מדינות אחרות, לא תמיד ממש ידידות. אם היה טייס ירדני אחד נהרג במרדף בגובה נמוך אחרי כטב”מ איראני – את החשבון היינו משלמים בהר הבית. “חוב” כזה למצריים – ישולם בציר פילדלפי. תמיד ידענו להסביר בארה”ב מה ההבדל בינינו לבין וייטנאם עיראק או אפגניסטן : מעולם לא ביקשנו מאמריקאים ליהרג בעבורנו בארצנו. אם גם זה יישחק – הם ינהגו בנו כפי שנהגו בסוף בוייטנאמים בעיראקים ובאפגנים. זה חייב להיות הקו האדום : ישראל מגנה על עצמה – רק בעצמה.
( צילום -דו”צ)
. 
כתבות נוספות
