בטון כאסטרטגיה
פרופ’ אריה אלדד
בתום שלוש וחצי שנים של עבודה מאומצת, בהשקעה של כארבעה מיליארד שקלים, שני מיליון קוב בטון, 140000 טון ברזל ופלדה , ובעומק 50 מטרים – הושלם בתחילת דצמבר 2021 “המכשול” סביב רצועת עזה . תא”ל ערן אופיר, ראש מנהלת גבולות ותפר הופיע בסרטון חגיגי ועל רקע מוסיקה מלהיבה אמר :” חמישה מרכיבים למכשול…קיר בטון תת-קרקעי שמונע חציית מנהרות. זה קיר חכם…לא רק מכשול פיסי גם טכנולוגיה…המרכיב השני זה מכשול עילי שלא מאפשר חדירה מעל הקרקע. מכשול מסיבי מאד. השלישי זה מערכת מכ”מים ומצלמות. הרביעי זה חדרי המלחמה לגדודים לחטיבות ולאוגדה. והחמישי זה המכשול הימי… המאפשר למנוע כל חדירה ימית לתוך מדינת ישראל… הבטון יכול לבנות כביש מכאן עד אתונה. מהברזל אפשר לעשות פרופיל מפלדה שמגיע מכאן עד אוסטרליה….אני יכול לבשר לתושבי עוטף עזה שיש לנו היום מכשול שימנע חדירה למדינת ישראל”.
גם שר הביטחון גנץ, והרמטכ”ל כוכבי הצטרפו להבטחות הסרק ואפילו יו”ר האופוזיציה דאז נתניהו מיהר להזכיר שיש לו מניות יסוד בהצלחה: “כבר לפני כחמש שנים הבאתי לקבינט את ההצעה להקים את הגדר התת קרקעית”.
*
ואז הגיע השבעה באוקטובר.
את הגדר המסיבית חתכו עם דיסקים, פוצצו במטענים קטנים או דרסו בטרקטורים. עברו עם אופנועים וטנדרים ואופניים. את המכ”מים והמצלמות עוורו בצליפות מדויקות ורחפני נפץ, את המוצבים והמפקדות של החטיבות והאוגדה, עם חדרי המלחמה המשוכללים כבשו בסערה וטבחו בחיילות ובחיילים. את המכשול הימי המהולל עקפו עם סירות גומי, נחתו בזיקים וטבחו באזרחים ובחיילים.
רק המכשול התת-קרקעי המופלא לא נפגע. ו”מומחים” צבאיים ועיתונאים המדקלמים כתוכים את “המקורות” שלהם משננים באוזנינו גם היום : המכשול התת קרקעי לא נפרץ. חמאס לא הצליח להיכנס במנהרות לישראל. כיפאק למכשול התת-קרקעי.
*
תושבי יריחו בטחו מאד בחומותיה מול בני ישראל שצלחו את הירדן ממזרח. איסוף מודיעין מדויק, שילוב של לוחמה פסיכולוגית ואפקט אקוסטי מסתורי – מוטטו את החומות. בין שתי מלחמות העולם, וכדי למנוע מהצבא הגרמני לפלוש, בנתה צרפת את קו הביצורים האימתני ביותר שראה העולם. קו מז’ינו. 350 קילומטרים אורכו ורוחבו כ25 קילומטרים. מאות מבצרים, אלפי תותחים. אלפי קילומטרים של גדרות ותעלות ושדות מוקשים. כשתקפה גרמניה במאי 1940 – היה הקו מאויש ב41 אוגדות צרפתיות. קו מז’ינו לא נפל. כיפאק לקו מז’ינו ! הגרמנים פשוט עקפו אותו דרך בלגיה.
את “קו בר לב” הקימה ישראל במהלך מלחמת ההתשה ,לאחר מלחמת ששת הימים, בה נפגעו רבים מהחיילים שהיו מוצבים לאורך התעלה נפגעו מצליפות הפגזות ומארבים. כדי להגן עליהם הוקמו עשרות מעוזים מבוצרים. הרמטכ”ל בר לב, וחבריו מהפלמ”ח האלופים אדן וגביש תמכו בהקמת הקו. מולם ניצבו אריאל שרון והאלוף ישראל טל שהתנגדו למגננה סטטית ותבעו להקים מערכת מגננה ניידת מבוססת שריון. כשגורודיש התמנה אלוף דרום הוא הוסיף סוללות עפר גבוהות. כשהמצרים הפתיעו הם צלחו באלפי סירות גומי והקימו גשרים על התעלה , פרצו בסילוני מים את סוללות העפר הם עשו זאת בין המוצבים. המעוזים הפכו למלכודות מוות ושבי. לא כל המוצבים נפלו אבל תפיסת הביטחון הדפנסיבית קרסה במחיר איום.
בשיאה של האינתיפדה השנייה, כשרבו פיגועי ההתאבדות בערי ישראל גברו הקולות שקראו להקים “גדר הפרדה”. בין התומכים בהקמת הגדר היו שהאמינו באמת כי הגדר תגן על תושבי המדינה בתחומי “הקו הירוק”. אחרים, שתמכו בהקמת מדינה פלשתינאית בלב הארץ ראו בגדר רק אמצעי לשרטוט הגבול בשטח. ראש הממשלה אריאל שרון ידע היטב שגדר אינה עשויה לספק ביטחון והתנגד להקמתה. אבל כשהפך את עורו המדיני והביטחוני, וגם הבין כי זה מה שציבור הבוחרים רוצה – הקים את הגדר. הירידה התלולה במספר הפיגועים והנפגעים סיפקה לכאורה הוכחה חותכת להצלחתה. אבל מי שהתעמק בנתונים ראה כי גל הפיגועים דעך דרמטית לאחר “חומת מגן” , וכשרק חלק זעיר מהגדר כבר הושלמה, והפיגועים פחתו מאד גם בתחומי יו”ש, “בתוך הגדר”. אבל למי שרוצה לסגת ולהקים מדינה פלשתינאית – העובדות אינן מעלות ואינן מורידות. במחיר של כ-9 מיליארד ש”ח, ולאורך כ-700 קילומטרים נבנתה הגדר “המגינה על מדינת ישראל”. אבל כיון שגם צה”ל ידע שהגדר אינה עשויה למנוע חדירת מחבלים, והטרור פחת ממילא – היא הוזנחה. יש בה מאות פרצות. אלפי שב”חים חוצים אותה מידי יום. מתכופפים ועוברים בפרצות או טורחים ומטפסים על סולם. וכיון שהגדר הזו הוצגה כ”סיפור הצלחה” דורשים עכשיו להקים כזו גם בערבה ובבקעת הירדן. כי יש מסתננים והברחות. לא למדו כלום מהעבר.
*
מיליוני מילים כבר נשפכו על סוגיית “ציר פילדלפי”. בימי ההתנתקות, הבין שרון היטב את חשיבותו האסטרטגית , ותחילה התחייב להמשיך ולהחזיק בו. אבל הוא גם ידע שאי אפשר להחזיק רק בציר עצמו, והפקיר אותו תוך הסתמכות נלעגת על המצרים שישמרו עלינו. הנסיגה ממנו אפשרה את הפיכת כנופיית ג’יהאדיסטים קטנה לצבא שכבש והחריב יישובים , ועדיין מחזיק בחטופים ונלחם בנו מהמנהרות. כיום אין כמעט מומחים המתכחשים לחשיבות השליטה בציר למניעת אספקה לחמאס. אבל מנהרות הברחה הן רק חלק מהבעיה. התווך התת קרקעי מאפשר לחמאס לצמצם רבים מהיתרונות שיש לנו באוויר ובשריון. נסיגת צה”ל מהרצועה תאפשר שיקום המנהרות או חפירתן מחדש, ובמעמקיהן תקום גם תעשיית הנשק החדשה. אך אצלנו ממשיכים להתייחס לקליפה, לגבול הרצועה, ומתעלמים מהתוך. כי ברור מאליו שרק כיבוש קבוע של הרצועה יוכל להתמודד איתו. אבל רבים מה”מומחים” הביטחוניים שהיו שותפים בפשעי הקונצפציה בעשרים השנים האחרונות, טוענים היום בלי למצמץ כי לצורך השגת עסקה לשחרור חטופים חייבים לצאת אפילו מציר פילדלפי, אם כך דורש החמאס. הם בטוחים שהציבור מטומטם ולכן הם חוזרים ומדקלמים כתוכי מקולקל “תמיד נוכל לשוב ולחדש את המלחמה”. ממש כפי שהבטיחו בעבר כי “אם רק יעיזו לירות רקטה אחת”. אבל כששואלים אותם – מגלנט ומטה, ועד לעשרות הפרשנים המועדפים בערוצי 11,12,13 הם מסבירים שאפשר לסגת מציר פילדלפי אם רק “נקים מכשול תת קרקעי, ונבנה גדר, ואמצעים טכנולוגיים, והמצרים והאמריקאים יערבו שלא יהיו הברחות”.
*.
“האם בנסיבות הללו אתם מוכנים שבניכם ימשיכו להימצא בציר פילדלפי כשיש אלטרנטיבה אחרת טובה יותר שאינה מסכנת את חיילי צה”ל?” שאל שאול מופז את חברי הכנסת בימי ההתנתקות, באוגוסט 2005. “תפסיקו להלך אימים על העם בישראל!” תבע שר ביטחון, רמטכ”ל לשעבר, שנתן לנו את “קיר השיגומים” הכושל לאורך פילדלפי. יורשיו וממשיכיו אינם חכמים ממנו. שוב הם מאמינים בבטון, בברזל, בשוטרים ובחיילים מצריים ובמפקחים אמריקאיים. הפעם יגנו על המצלמות עם רשת נגד רחפנים מלמעלה, וברזל עבה יותר בגדר. ואינם מעלים על דעתם ששוב יעקפו את הבטון, יפוצצו את הברזל, ובמנהרות החדשות יבריחו את מרכיבי הנשק הבא : אולי אלפי רחפנים וכטב”מי נפץ. הם אינם מעיזים להגיד לדרג המדיני – גדרות וחיישנים לא ימנעו כלום. העבר מוכיח. רק שליטה צבאית ברצועה תוכל למנוע עוד 7 באוקטובר.
בראש מערכות הביטחון שלנו עומדים אנשים פקחים אך ראשיהם ריקים מרעיון אסטרטגי חדש, מכונן, אין מעליהם גם הנהגה מדינית שתורה להם להחזיק ברצועה, אך כיון ש”הטבע שונא ואקום” הם ממלאים את ראשיהם, וראשינו, בבטון.
( המכשול בגבול הרצועה. צילום דובר צה”ל)
כתבות נוספות
