לא קדוש ליהודים
פרופ’ אריה אלדד
“אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין, ואחד של צדיקים גמורין, ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין – נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין – נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים – תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו – נכתבין לחיים, לא זכו – נכתבין למיתה.”
ר’ כרוספדאי עצמו היה ככל הנראה צדיק גמור , ונכתב לחיים. ולא סתם חיים כי אם חיי נצח. אחד המקומות הקדושים שמדינת ישראל הכריזה עליהם , הוא קברו של ר’ כרוספדאי, לא הרחק מצפת.
ולא רק הוא. 142 מקומות קדושים ליהודים הוכרזו בידי משרד הדתות. ובהם קברו של יוסי דמן יוקרת. , ר’ אבדימי דמן חיפה, ר’ זכריה בן הקצב, ונחמן קטופא, שאם לא שמעתם עליהם – זו בעייה שלכם. אבל גם יד אבשלום ( הגם שברור שאין לה קשר לאבשלום ושהוא לא היה קדוש בשום אופן) הכתל המערבי, וקבר רחל.
רק המקום הקדוש ביותר לעם היהודי – הר הבית – לא זכה להיכנס לרשימה.
ארבעת אלפים שנות היסטוריה יהודית אומרים זאת, ובדורנו זכינו שגם בית המשפט העליון יפסוק כך.
בג”צ 4185/90 , נאמני הר הבית נגד היועץ המשפטי לממשלה (ואחרים) לפני המשנה לנשיא מנחם אלון והשופטים אהרן ברק וגבריאל בך קבע :” הר-הבית הוא המקום הקדוש ביותר, ראשון במעלת הקדושה, לאומה העברית זה כשלושת אלפים שנה, מאז בנה שלמה את המקדש הראשון על הר המוריה והר המוריה עצמו מקודש היה לעם ישראל עוד כאלף שנה לפני כן, מאז עקידת יצחק על-ידי אברהם, אבי האומה העברית – ‘בארץ המוריה’ …קדושה ראשונית זו של הר-הבית בעינה עומדת, עד עצם היום הזה… לבני הדת המוסלמית מקודש הר-הבית מזה כאלף ושלוש מאות שנה, מאז כיבוש ירושלים בידי המוסלמים בשנת 638, והם הקימו בו את כיפת הסלע ומסגד אל אקצא. למוסלמים קדושתו של הר-הבית באה היא לאחר קדושתה של מדינה וזו – לאחר קדושתה של מכה.”
ולפיכך ראוי לתמוה מדוע נפקד הר הבית מרשימת המקומות הקדושים לעם היהודי? אולי הוא כל כך קדוש שפשוט מיותר להזכיר זאת? או שפשוט שכחו?
לא. לא שכחו. בכוונה השמיטו.
בשנת 1968 עתר אבי ע”ה, פרופ’ ישראל אלדד, בענין הר הבית, ( בג”צ 222/68) וביקש כי שר הדתות יתקין תקנות על פי החוק, ויקבע כי הר הבית קדוש ליהודים. שר הדתות דאז ( יוסף בורג) השיב ש”הוא מקיים עתה בירורים עם שר המשפטים ועם הרבנים הראשיים לישראל ועל פי תוצאותיהם יחליט-” – היכונו להפתעה – “אם יש מקום לפנות גם לראשי הדת המוסלמים בארץ”. להבנתי ההתייעצויות עדיין נמשכות. לפני כחודש דנה הכנסת בהצעת חוק של ח”כ מאי גולן, להוסיף את הר הבית ( ואת מערת המכפלה) לרשימת המקומות הקדושים. שרת הפנים שקד ענתה בשם השר לשירותי דת מתן כהנא, ביקשה לדחות את הצעת החוק ואמרה “מדובר בהצעת חוק שאינה מממשת את מטרותיה של יוזמת הצעת החוק עצמה…כי המקומות הקדושים (כהצעתה) הם אך ורק הכותל המערבי והרחבה שלו, הר הבית, מערת המכפלה ואתרים נוספים שיפורטו בתקנות שיותקנו מכוח החוק. דהיינו, מקומות קדושים ליהודים – בעוד שכיום החוק מתייחס גם לשמירה על המקומות הקדושים לבני דתות אחרות… בהתאם לכך, השר בוחן מעת לעת אם נכון להוסיף אתרים נוספים לרשימה שבתוספת. חשוב לציין כי גם אם אתר אינו נכלל ברשימה שבתוספת לתקנות, אין משמעות הדברים כי אין המדובר במקום קדוש שלא חלים עליו החוק והתקנות. שכן, כפי שנקבע בפסיקה, הרשימה שבתוספת לתקנות איננה רשימה סגורה של מקומות קדושים ליהודים. על כן, הממשלה מבקשת להתנגד להצעת החוק.”
קראתי שוב ושוב את תשובתה הנפתלת של השרה שקד. התביישתי בה והתביישתי בעצמי, ובתקוות שתליתי בה.
ואז הכנסת הצביעה. בהצבעה שמית. וראויים הדברים להיחרט בדפי ההיסטוריה. מי מאבירי הימין חבר לאויבי ישראל מהמשותפת ורע”מ כדי להתנגד להגדרת הר הבית כקדוש ליהודים? נפתלי בנט ובני בגין, ניר אורבך וצבי האוזר (הנורווגי של יועז הנדל) עידית סילמן ושירלי פינטו ( הנורווגית של איילת שקד), אביר קארה ומיכל שיר סגמן ( הנורווגית של גדעון סער) יצחק מאיר הלוי ( הנורווגי של זאב אלקין) ושרן השכל. לדיראון עולם. איך לא יבשה ימינם כשהתאמצו להשכיח את הר הבית?
לא יבשה. ולשונם לא דבקה לחיכם. כי יציבות הקואליציה חשובה להם יותר מהמקום הקדוש ביותר לעם היהודי.
שאלתי את השר מתן כהנא אם הוא רוצה להעביר התייחסותו להצבעה זו של מפלגתו, או לצירוף הר הבית לרשימת המקומות הקדושים, סמכות המסורה בידיו על פי חוק. ואין לו צורך באישור ממשלה או חקיקה. רק תוספת לרשימה. השר כהנא לא רצה.
* * *
הערבים . בכנסת ומחוצה לה, מתבוננים במחזה וצוחקים. לועגים לנו. את השליטה בהר מסר לידיהם משה דיין וכל ממשלות ישראל מאז נמנעו מתיקון הפשע. רבות מתקוותיהם לעקור אותנו מארץ ישראל נשענות על הבגידה הזאת. אבל גם אם ישראל אינה מסלקת את מחבלי הוואקף מההר ומחזירה לידיה את הריבונות – הרי יכלה לפחות לקבע בחוק , בהכרזה, את קדושתו לעם היהודי. כשבאים הערבים ומתקלסים בנו ואומרים שמעולם לא עמדו בתי מקדש בהר הבית, ושכל ההר הוא מסגד והוא קדוש רק למוסלמים – אפילו הצדיקות שבאומות העולם נוטות לקבל את טענתם, משום שמדינת היהודים לא מממשת ריבונות בהר ולא מכריזה על קדושתו ליהודים. רבים אומרים : ההר נפיץ, ולכן ישראל אינה מקימה בו בית כנסת, ואינה מתירה תפילה בציבור, בטלית ותפילין וקריאה בתורה בהר. אבל כיון שהמדינה נמנעת אפילו מההכרזה על קדושתו ליהודים – אות הוא וסימן למוסלמים ולכל העולם כי מדינת היהודים באמת אינם רואה בו קדושה. אינה תובעים בעלות. משפט שלמה מתקיים במעמד צד אחד. האם החוקית אינה מתייצבת לדיון – והאם החומסת זוכה מן ההפקר.
חוק השמירה על המקומות הקדושים קובע כי . “העושה דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם או ברגשותיהם כלפי אותם מקומות, דינו – מאסר חמש שנים”. זה לפיכך צריך להיות דינו של מי שמונע מאדם לקיים את הפולחן הדתי במקום המקודש לו. כל שוטר, כל קצין משטרה או פקיד ממשלה, כל שופט או שר או ראש ממשלה המונע מיהודי לעלות בכל עת למקום הקדוש ביותר לעם היהודי עלול להיות צפוי לעונש הזה, ולכן נדרשו הממשלות לפתרון פשוט. לא מכריזים על קדושת ההר. וכך אין הם עלולים למצוא עצמם עבריינים כאשר הם מונעים מיהודים זכות יסוד, חופש פולחן, במקום הקדוש להם.
* * *
כשאני בוחן את הפוליטיקאים בישראל אני יודע שרובם בחרו לעסוק בפוליטיקה רק כדי להגשים מאוויים אישיים: כבוד, כסף. שררה. רק מעטים היו בעיני מנהיגים אידיאולוגיים. אחרי ההצבעה על הר הבית – הרשימה הצטמצמה עוד יותר.
כתבות נוספות
