לא זיוף. בגידה.
פרופ’ אריה אלדד
בהגיע תורם להצהיר אמונים למדינת ישראל קמו חברי הכנסת הערבים של בל”ד וחד”ש, וגם המשת”פ היהודי שלהם – והצהירו אמונים “למלחמה בכיבוש ובאפרטהייד “.
וכשקמו חברי הכנסת לשירת התקוה עזבו רוב חברי הכנסת של “המשותפת” ורע”מ. את האולם.
דקות אחדות לאחר שסרבו להצהיר אמונים למדינת ישראל התראיין אחד מהם, יו”ר בל”ד אבו שחאדה, באולפן 103 בכנסת . גם בראיון סרב להצהיר אמונים למדינה והוסיף :”תופעה חמורה שאמורה להדאיג את כולנו… אנשים שאמורים להיות בכלא, נמצאים בכנסת”. ואכן. יש מקום לדאגה, חברי הכנסת של “המשותפת” יושבים בכנסת ולא בכלא.
בערבו של יום גם התבשרנו כי היועץ המשפטי לממשלה החליט להעמיד לדין את חברת הכנסת לשעבר ותומכת הטרור בעבר ובהווה חנין זועבי “באשמת זיוף ומרמה”. אותה אישית, ולא את בל”ד. מפלגת תומכי הטרור שבשמה היא פעלה. כזכור ב-2013 הוגשו למבקר המדינה על ידי בל”ד מסמכים שטענו כי המיליונים שזרמו למפלגה (ככל הנראה מחו”ל ) היו מתרומות פרטיות.ואף הציגו מאות קבלות מזוייפות.
אבל דומני שגם יו”ר הכנסת וגם היועץ המשפטי טעו בהחלטותיהם.
בסרובם של חברי חד”ש ובל”ד להצהיר אמונים למדינת ישראל אין לראות פרובוקציה או “תרגיל” פרלמנטארי בזוי, או הפרת תקנון הכנסת שבעטיה צריך “לקרוא אותם לסדר”, אלא הסרת מסכה . אויבי ישראל הללו דוקא גילו את האמת בסירובם : אין הם נאמנים למדינת ישראל, ויש לשבח אותם על שהפעם, שלא בהרגלם בבג”צ הדן בפסילתם, סרבו לשקר. וכשקבע היועץ המשפטי לממשלה שיש להעמיד לדין את זועבי הוא טעה כמובן בסעיף האישום. הבעייה היא לא זיוף של כמה קבלות כדי להסתיר תרומות (מאויבי ישראל בחו”ל? מארגונים “כשרים” או ארגוני טרור? ממדינות עוינות או מדינות אויב ממש?). סעיף האישום צריך להיות כמובן בגידה. כמו מה שהיה צפוי לעזמי בשארה לולא ברח מהארץ .
ואגב בשארה : שאלתי את אבו שחאדה אם התייעץ במייסד בל”ד החשוד בבגידה ובריגול לפני שניסה לבזות את המדינה והכנסת בשנותו את נוסח הצהרת האמונים שהיה מחויב בה. עיניו הצטעפו בדוק געגועים. והוא הביע צער רב על שאינו יכול להתייעץ בבשארה.
בכל פעם שאני טוען שהללו הם פשוט בוגדים קמה מקהלה מתחכמת לטעון כי אויבי ישראל אלו אינם בוגדים כיון שמעולם לא היו נאמנים. ולכן אקדים תרופה למכה: כיון שהם אזרחים במדינת ישראל אבל פועלים כאויביה – זה צריך להיות סעיף האישום שלהם. מדינה מתוקנת היתה גם מקלה עליהם וחוסכת להם את הטורח לנסוע לבקר מחבלים רוצחים בכלא – והיתה משכנת אותם יחד איתם בתא אחד. מדינה מתוקנת גם היתה מחוקקת חוק “חובת הצהרת אמונים” של כל אזרח ושוללת אזרחותו של כל מי שמסרב להצהיר. מדינה שפויה גם לא היתה עורכת תחרות בין הקואליציה לאופוזיציה על תמיכתם וקולותיהם של אויבי ישראל אלו.
ארבעה חברי כנסת סרבו להצהיר אמונים למדינת ישראל. מצוין. אין ללחוץ עליהם ואין לאפשר להם להצהיר אמונים בישיבה נפרדת, בליווי נאום שטנה נגד המדינה . החוק הקיים אומר שהם יכולים להמשיך לכהן בכנסת – ללא זכויות. לא יקבלו משכורת, לא רכב, ולא במה להשמיע מעליה את תמיכתם באויבינו. יהיו כעציצים. אלא שאני חושש שברגע שהגיבורים הללו יבינו ששכרם יישלל – לא יתעקשו ולכן יש להודיע להם : פקעה זכותכם להצהיר אמונים. לכו תצהירו באזני הדגים בים של עזה.
אבל יש עוד משהו שישראל, לו היתה מבקשת לנהוג כמדינה שפויה ומתוקנת היתה צריכה לעשות : על פי החוק שהתקבל בשנת 2016 יכולה הכנסת ברוב של 90 מחבריה להדיח חבר כנסת. אני מניח שיימצאו גם היום די חברי כנסת שמאסו בבגידה המתמשכת של אויבי ישראל מבית, ויעיפו אותם לאן שירצו. להישבע אמונים לחמאס בעזה, לפת”ח ברמאללה, לחזבאללה בלבנון או למשמרות המהפכה באיראן. אין צורך להחליט עבורם.
העיתוי של ההפגנה נגד המדינה מצדם של אבו שחאדה, עודה, תומא סלימן וכסיף היה מושלם. ממש כמו תזמון השתתפותו של איברהים צרצור, לשעבר חבר כנסת ויו”ר רע”מ בקבלת הפנים שנערכה בבאקה אל גרביה למחבל הרוצח רושדי אבו מוך, איש החוליה שחטפה ורצחה את החייל משה תמם הי”ד. המדינה המשונה שלנו החליטה כי אף שהחוק מאפשר עונש מוות למחבלים – התביעה אינה דורשת עונש כזה והשופטים אינם גוזרים אותו. די במאסר עולם על רצח מסוג זה. ואז, אחרי שנים שהרוצחים בכלא נהנים ממשכורות עתק שאבו מאזן מעביר להם מרמאללה ( בעצימת עין של ישראל) מגיע נשיא ישראל חנון ורחום כמו שמעון פרס ע”ה, ומחליט כי גם 35 שנה הם עונש מספיק למי שחטף ורצח חייל צה”ל. כי הוא, כאזרח ישראלי, אינו נהנה (בינתיים) מהשחרור הסיטונאי של רוצחים בכל מיני עסקאות . ואז, אחרי שהרוצח “שילם את חובו לחברה” יכול אחד מבכירי רע”מ לבוא לעירו, ולחבק ולנשק אותו, ולערוך לו קבלת פנים השמורה לגיבורים.
התזמון מושלם. בדיוק השבוע החל נתניהו להפעיל מכבש לחצים אדיר על בצלאל סמוטריץ וחברי הציונות הדתית, כדי שיסכימו להקמת ממשלה “בתמיכה מבחוץ” “בהימנעות” או בסתם “היעדרות” – מצדם של אותם מחבקי רוצחים. אלו המחייכים היום לנתניהו, ומוכנים לגבות ממנו תמלוגי עתק, בכסף ובויתורים ממשליים, בחוק הלאום וחוק קמיניץ והלבנת יישובים של שודדי אדמות לאום בנגב, תמורת תמיכתם בו. ואחר כך תידרש כמובן גם תמיכתם בתקציב. ואם לא יקבלו מה שידרשו – תיפול הממשלה. הרי זו כרגע תקוותו הגדולה של נתניהו : להקים ממשלה שגם תקציב הביטחון שלה תלוי ברצונם הטוב או הרע של מנסור עבאס ושותפיו הלחץ על “הציונות הדתית” ילך ויגבר. יש לצפות שיעמדו בו. וגם מול פרצופם של בנט וסער, ליברמן ולפיד הוצבה המראה הזו. כי כדי לסלק את נתניהו יזדקקו גם הם לתמיכתם של אויבי ישראל מבית, כולם או חלקם. “ההכשר” שנותן נתניהו לתנועה האיסלמית אינו יכול להכשיר אותה מול מצפונם היהודי והציוני.
המשבר הפוליטי הקשה בו נתונה ישראל בשנתיים האחרונות הוא לפיכך גם הזדמנות נדירה להשתחרר מהתלות באויבי ישראל מבית. אולי אפילו לוותר לגמרי על שירותם בכנסת.
.
כתבות נוספות
