הנקמה הכתומה
פרופ’ אריה אלדד
לפני 14 שנה, ב16 בפברואר 2005 נערכה בכנסת ההצבעה המכרעת על יישום חוק ההתנתקות. כזכור,הוביל אריאל שרון, ראש הממשלה ויו”ר הליכוד, תכנית לנסיגה מחבל עזה וצפון השומרון, גרוש התושבים והרס 25 יישובים פורחים. החוק התקבל ברוב של 59 תומכים נגד 40 מתנגדים ו5 נמנעים. סיעת הליכוד התפצלה בהצבעה ההיא. 17 מחברי הכנסת של מפלגת השלטון התנגדו לחוק. שרון קרא לנאמנים הללו “המורדים”.
הייתי שם, ביום המר ההוא. ומאז חקוקים במוחי היטב כל אלו מ”המחנה הלאומי” שהרימו ידם על ארץ ישראל. שהצביעו בעד העקירה והגירוש. פוליטיקאים חלקלקים וצבועים , חסרי עמוד שדרה אידיאולוגי, שקיבלו מנדט מבוחריהם לשמור על ארץ ישראל – והוליכו אותם שולל. ובראשם אריאל שרון.
עברו הרבה שנים. רוב חברי הכנסת שכיהנו אז כבר אינם בכנסת, חלקם כבר אינם בין החיים. ולכן נפנה לרגע קט את הזרקור אל אלה ביניהם שעדיים פעילים בזירה הפוליטית. 19 חברי כנסת מהליכוד תמכו בחוק. רק 4 מהם משרתים היום בכנסת: ראש הממשלה בנימין נתניהו (“תמיד הייתי נגד ההתנתקות”), והשרים צחי הנגבי וישראל כץ. הרביעית היא ציפי לבני, היום אי שם בירכתי השמאל, ואם לא תמצא במהירה רפסודה פוליטית לשוט עליה לכנסת הבאה לא תעבור את אחוז החסימה. ( בקריאה הראשונה גם יובל שטייניץ הצביע בעד.) 17 חברי כנסת מהליכוד התנגדו לחוק. 6 מהם – עודם בכנסת : יו”ר הכנסת יולי אדלשטיין, השרים גלעד ארדן, גילה גמליאל, חיים כץ, איוב קרא ומשה כחלון (היום ב”כולנו”). וייזכר לטוב גם מי שהיה אז יו”ר הכנסת והיום הוא נשיא המדינה – רובי ריבלין. ועוד נתון משעשע: שניים מאנשי הליכוד שהתנגדו לחוק אמנם כבר לא בכנסת אבל בנם/בתם שם : יחיאל חזן ( בנו – אורן) ודוד לוי (ובתו אורלי לוי אבקסיס). ובאשר למחנה השמאל שתמך בחוק ( ורק הודות לתמיכתם בוצעה ההתנתקות) אין אפשרות לטעות: הסטטיסטיקה מוכיחה כי “הנקמה הכתומה” – פעלה היטב. מבין 19 חברי הכנסת של”העבודה” שתמכו בחוק רק אחד מהם – איתן כבל, מכהן היום בכנסת. עמיר פרץ, תומך נוסף בהתנתקות – לא היה אז ב”עבודה”.11 חברי “שינוי” שתמכו בחוק נמחקו עם המפלגה. 6 חברי מר”צ ( אז קראו להם אחרת) שתמכו – אינם.
למה אני מלאה אתכם בסטטיסטיקה הכאובה הזאת? כי לפני ימים אחדים קבע בית הדין של הליכוד כי גלעד שרון, בנו של אריאל מחולל ההתנתקות, לא יוכל להתמודד על מקום בכנסת מטעם הליכוד. שרון הבן ביקש “קיצור פז”מ ” של 100 ימים כדי שיהיה זכאי להתמודד. נתניהו סרב לאשר לו. אינני יודע אם החשבון ההיסטורי שהיה לו עם אריאל שרון עדיין פתוח בסעיף “טעון נקמה” או שלא ראה כל צורך ללכת נגד רצונם של רוב חברי המרכז. גלעד שרון עתר לבית הדין וזה קבע שנתניהו פעל במסגרת סמכותו. “עברו הציבורי והפוליטי של המועמד, והיותו שותף פעיל לתכנונו ולעיצובו של אחד האסונות הגדולים שניחתו על ישראל במאה ה-21 הם שיקולים לגיטימיים שיושב הראש (נתניהו) מוסמך לשקול בבואו לקבל החלטה אם להסכים לבקשתו לקיצור תקופת ההכשרה”. כך כתב חבר בית הדין עו”ד יצחק בם וחתמו גם אב בית הדין עו”ד מיכאל קליינר ועו”ד רפי בוקר. יבואו על הברכה.
בספרו “שרון – חייו של מנהיג” כותב גלעד שרון (עמ’ 487-489) כיצד היה זה הוא שהעלה בפני אביו את רעיון “ההתנתקות החד צדדית” ,הוא הגיש לאביו נייר עמדה, ושכנע אותו.
אחרי שגורשו המתיישבים, והוחרבו בתיהם, בתי הכנסת נבזזו ונשרפו – פרק אריאל שרון גם את הליכוד. לקח שליש מחבריו ( לצרך קבלת מימון) והקים עם פליטי העבודה את “קדימה”. אחר כך נפל למשכב והפך צמח. אחר כך אולמרט, וציפי לבני. קדימה נמחקה כמו גוש קטיף . חמאס השתלט כצפוי על רצועת עזה והפך אותה לבסיס טרור ענק. ישראל מורתעת מהמחיר שיהיה עליה לשלם כדי למחוק את האסון שהמיטו עלינו בני משפחת שרון ותומכיהם. והנה מבקש גלעד הבן להיבחר מטעם הליכוד. בית הדין של הליכוד עשה מעשה צדק היסטורי כשדחה את ערעורו. צדק – אך עדיין לא מעשה צדק שלם. בנימין נתניהו תמך בהתנתקות ועדיין לא שילם מחיר פוליטי על מעשהו זה. אבל בספרי ההיסטוריה חקוקה גם אחריותו שלו לאסון.
כתבות נוספות
