בריחה מאחריות
פרופ’ אריה אלדד
קשה לשים את האצבע על נקודת ההתחלה. האם זו היתה הערצת המשפטנים של בגין? ההתפלשות בתרבות ועדות החקירה לאחר מלחמת יום הכיפורים ושל”ג? השחיתות שפשתה בצמרת? על כל פנים התוצאה היא ברורה : קברניטי המדינה נמנעים ככל האפשר מאחריות ישירה להחלטות ולמינויים. שם המשחק הוא בריחה מאחריות. ראש הממשלה (כקודמיו) יימנע מלהחליט בעצמו, בלא גיבוי של קבינט, ממשלה, ועדה מיוחדת, או סבב התייעצויות מתוקשר היטב. הוא לא ימנה יועץ משפטי לממשלה לפני ועדת איתור. שר ביטחון לא יביא מועמד לתפקיד רמטכ”ל לפני שזה עבר ועדה למינוי בכירים, ואישור היועץ המשפטי, וכך גם במינוי מפכ”ל המשטרה, בו הסתבכה מדינת ישראל לאחרונה. אך כיון שגם הועדות הללו טעונות בחירה, כי צבת בצבת עשויה, ומי לידינו יתקע כי הועדה שאמורה לאשר כי המועמד לתפקיד הבכיר הוא נקי כפיים וראוי – היא עצמה מורכבת מאנשים ללא רבב? אולי פרופסור פלונית שנבחרה לוועדה אינה ראויה כי חתמה לפני שנים על מסמך הקורא למשהו ? כי אם הממשלה יכולה להחליט מי יהיה בוועדה לאישור בכירים – מדוע לא תוכל אותה ממשלה לבחור בהם בעצמה בלי התיווך הנלעג הזה? הרי מי שחושד בכוונותיה של הממשלה לבחור מועמד “פוליטי” צריך לחשוד ולחשוש כי הממשלה תבחר חברי וועדה “פוליטיים” כדי שיבחרו במי שהמלך חפץ ביקרו. ומי שדורש שהמועמדים יעברו פוליגרף – למה לא ידרוש שגם חברי הועדה יעברו פוליגרף? ובכן : אין לדבר סוף.
שם המשחק הוא בריחה מאחריות. אם יבוא יום אחד מאן-דהוא אל שר הממונה בטענות על פלוני, שנתמנה להיות יו”ר הועדה הלאומית למניעת פרי הדר, בשעה שידוע שהאיש גנב ושקרן – יוכל השר הנכבד לתלות את הקולר בוועדה שבחנה ואישרה. כך הסתתרו קברניטי המדינה שביקשו למנות את יואב גלנט לרמטכ”ל מאחרי ועדת טירקל. אבל מי שמניח ששר הביטחון מעוניין דווקא במועמד פלוני לתפקיד רמטכ”ל, לא כיון שהוא המועמד הראוי ביותר בעיניו אלא כיון שהוא מצפה ממנו להיות “עושה דברו” ו”חייב לו” – כלומר מנימוקים פוליטיים לא ענייניים – חייב יהיה לחשוש כי אותו שר ביטחון יעשה כל שיוכל כדי להכשיל ולהשחיר פניהם של מועמדים אחרים וישפיע גם על הרכב וועדת האישור. אם אינך מאמין לקברניט – למה תאמין במי שהוא בוחר? והדברים נאמרים דרך משל באמת, ואינם מכוונים לא כנגד ליברמן וכוכבי, ולא כנגד ארדן וצ’יקו אדרי. אלא כנגד השיטה המעוותת.
כי מה יקרה אם הממשלה תחליט למנות את אדרי למפכ”ל למרות קביעת ועדת השופט גולדברג? מיד יגיעו עתירות לבג”צ לפסול את המועמד. אך גם אם יחליטו להיפך, שלא למנות את אדרי – גם אז יהיו מי שיחושו נפגעים או מרומים ויעתרו לבג”צ.
ההחלטה הסופית תהיה בידי בית המשפט. אם כך, למה כל ההצגות הללו? יודיע השר לביטחון פנים מי המועמד שלו. יושב ראש הולמ”מ (ועדה להכשלת מינויים ממשלתיים, ועדה ממשלתית מיוחדת שטרם נוצרה, אבל תידרש בקרוב) יגיש עתירה אוטומטית לבג”צ. וזה יחליט. ממילא זה קורה כך אבל בהליך שלומיאלי ורצוף מבוכות.
ורק עוד דבר לגופה של בחירת ניצב אדרי לתפקיד המפכ”ל. אינני מכיר כלל את אדרי. אבל אני מכיר היטב את חושף השחיתות רפי רותם. ואני מאמין לרותם, ולכן גם אני הייתי פוסל בנחרצות, כפי שעשה השופט גולדברג, את מועמדותו של אדרי לתפקיד המפכ”ל.
כתבות נוספות
