רק שלא יקבלו שכל
אריה אלדד
בימים שמתברר שפוטין גדול על אובמה וקרי בכמה סדרי גודל, מוכח שוב כי תוקפו של הסכם בינלאומי אינו במה שכתוב בו אלא ברצונם של הצדדים לדבוק בו. מזכר בודפשט מ1994, שנחתם בין רוסיה ואוקראינה וארה”ב ואנגליה קובע כי תמורת העברת כל הנשק הגרעיני שנותר על אדמת אוקראינה עם התפרקות ברית המועצות – תזכה אוקראינה להתחייבות לשמור על שלמותה הטריטוריאלית ולהגן עליה מפני כל תקיפה. רוסיה של ילצין חתמה – ורוסיה של פוטין שלחה צבא לקרים. ארה”ב של קלינטון התחייבה – וזו של אובמה מסתפקת במלים חלולות. ההיסטוריה היא רצף של מלחמות גדולות וקטנות שהתחוללו תוך הפרת הסכמים או התעלמות מהם. גורל צ’כיה ב1938 יהיה גם גורלה של ישראל אם תחתום על סמרטוט נייר כלשהו מתוצרת מפעלי אובמה-קרי. אחרי שנוצח באפגניסטן, נמלט מעיראק, נכנע לאיראן והשתפן אפילו בסוריה – זקוק אובמה נואשות להישג בינלאומי. הוא זיהה בנתניהו מנהיג חלש, על פי מידתו, שהוא יכול להכתיב לו כניעה לערבים. הוא מאיים בבידוד, קרי בחרם ונתניהו נלחץ. לו היה מתבונן בעולם והיה רואה שארה”ב של אובמה אינה רוצה באמת ולכן אינה מסוגלת לבצע אף אחד מאיומיה – היה מסרב בנימוס, או בלעג. אבל נתניהו מעדיף להתבצר בחפירת חייו האחרונה – ההתעקשות על הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית. כתובה וחתומה בידי אבו מאזן , וערבים לחתימה אובמה ואירופה ואולי אפילו רוסיה.מסמך מלא מלים רמות ונטולות משמעות, על נייר נטול עץ, כי העץ דרוש להקים ממנו גרדום לתלות ממנו את ישראל אם תסמוך על הנייר ותתן לערבים מדינה בלב המולדת שלנו.
נתניהו פחדן וחלש ולחיץ – אבל ודאי אינו טיפש. אחרי שאימץ לא רק את תכנית השמאל (“שתי מדינות לשני עמים”) אלא גם את שיח התירוצים השמאלני לכניעה (“איננו רוצים להיות מדינה דו לאומית”) הוא בדק ודאי את השיווק. מה יגרום לישראלים לקבל כניעה כזאת. אחרי ששנים רבות שיכנע אותם נתניהו כי “מי שאומר כן למדינה פלשתינאית אומר לא למדינת ישראל” – הוא צריך להסביר מדוע הפך את עורו. יש להניח כי בסקר סודי בחנו עבורו תירוצים שונים. מתוכניות הריאליטי המציפות אותנו ניתן ללמוד כי הישראלים סוגדים ל”שינויים”. מאובססית תכניות הבישול דרך יפות וחנונים וכלה בכוכבים נולדים – הכל מדברים על “השינוי המדהים” שעוברים המתמודדים.וכשם שרוב הישראלים מאמינים ב”גרמניה אחרת”, הם רוצים להאמין גם ב”ערבים אחרים”. נתניהו צריך לשכנע את עם ישראל כי הפלשתינאים להם הוא מתכוון למסור את לב המולדת שלנו אינם אותם פלשתינאים שעליהם דיבר בעבר. הכלי היעיל ביותר בעיני הסוקרים היה ההכרה בישראל כמדינה יהודית. זו ההוכחה האולטימטיבית כי הערבים אינם אותם ערבים. הם שוחרי שלום ולעולם לא יפרו התחייבות. ואם יכירו בישראל כמדינה יהודית – תיסלל הדרך לשלום עולמים איזורי. גם צה”ל לא יעזור לנו אם לא יקבל את הפקודות הנכונות מהדרג המדיני.כך ראינו במלחמת לבנון השניה. אולי צודקים החרדים. רק אלוהים יכול לעזור לנו כשנתניהו הוא ראש הממשלה. אם את קו ההגנה האחרון שלנו נתניהו משרטט כשהוא מהמר על סרבנותו של אבו מאזן לחתום על סמרטוט נייר כלשהו – נותר כנראה רק להתפלל: אלוהים, תעשה שהם לא יקבלו שכל.
כתבות נוספות
