תשומת הלב העולמית, וודאי זו שלנו – מכוונים לסוריה. הטבח הנמשך באזרחים, מסעי הקניות של בשאר ואסמה, הציניות של רוסיה וסין, הימנעות המערב מהתערבות ואפילו מתמיכה בכסף ובנשק, הייתרון האדיר לישראל מפירוק הציר סוריה-איראן, אך גם החשש מזליגת נשק אסטרטגי לידי החיזבאללה – כל אלו מפרנסים מידי יום את ערוצי התקשורת השונים.
אבל בינתיים, בירדן, בשקט בשקט, מתחת למסכי המכ”מ של התקשורת מתחוללים תהליכים דרמטיים . המשטר ההאשמי נמצא במצוקה הולכת וגוברת. לא רק הפלשתינאים בירדן, המהווים 70-80% מהאוכלוסיה ממתינים לתורם להצטרף ל”אביב הערבי” ולהשליך מעליהם את עול שליט היחיד, לזכות בדמוקרטיה אמיתית. גם הבדואים, בסיס התמיכה המסורתי של בית המלוכה, ובייחוד הבדואים בערי הדרום כרך וסאלט, תוססים, מאיימים במרד, קוראים לראשונה להפלת המלוכה. גם עבדאללה מבין כי אחרי אסאד – יגיע תורו. אולי לכן הוא חוסם כל ניסיון להבריח נשק סעודי למורדים בסוריה דרך ירדן.
חמישה צעירים פלשתינאים מתאפילה נעצרו בידי השלטונות. הם מואשמים בחתירה תחת השלטון ההאשמי. אלג’זירה דיווחה , אך מעצרים רבים נוספים חמקו מהדיווחים. בלוגרית פלשתינאית שהעיזה למתוח ביקורת על בית המלוכה נדקרה קשה, ובמחנות הפליטים בירדן יצאו להפגנות סוערות על רקע ניסיון בית המלוכה לטפול עליה “התנהגות בלתי מוסרית” שהייתה כביכול העילה לתקיפה, בשעה שהם בטוחים כי שליחי המשטר ניסו לחסל אותה. בהשוואה למה שקורה בסוריה – זה כסף קטן. ביחס למה שהיה בירדן עד לפני שנה – זו רעידת אדמה. וגם בירדן יודעים הכל כי עבדאללה אינו בשאר. הוא לא יטבח בבני עמו. הוא יימלט ללונדון ברגע שיחלו המהומות. החשש הפלשתינאי הוא מפני מלחמת אזרחים , מלחמה בה ינסה המיעוט הבדואי החמוש עד שיניו להשתלט על הרוב הפלשתינאי שאינו חמוש ואינו ערוך למלחמה כזו.
יותר ויותר פלשתינאים בירדן מבינים כי זו עשויה להיות שעתם הגדולה. הם יכולים להקים מדינה פלשתינאית עצמאית בירדן. רבים מהם לא יסתפקו בכך וירצו ודאי לראות במדינה הפלשתינאית בירדן שלב ראשון לקראת הקמת “פלשתין הגדולה” מהים ועד המדבר. אך במקביל גוברים והולכים הקולות, מירדן ומן הפזורה הפלשתינאית –ירדנית במערב, ובייחוד בלונדון, לקבל את התכנית “ירדן היא פלשתין”. ולשבור את המבוי הסתום בו נתונים הפלשתינאים. על רקע המשבר העמוק ברשות הפלשתינאית, הדחייה האינסופית של הבחירות והאיום המפורש בפירוק הרשות – רבים מבינים כי מסלול הקמת מדינה פלשתינאית ביהודה, בשומרון וברצועת עזה שירושלים בירתה – הגיע אל קץ דרכו.
גם האוהדים המושבעים ביותר בישראל של בית המלוכה ההאשמי, גם אלו הסבורים שירדן היא נכס אסטרטגי חשוב לישראל, וחילופי משטר שם עלולים להביא לירדן שלטון עוין לישראל – גם אלו חייבים להבין שישראל צריכה להכין עצמה ליום שלאחר נפילת המלך. אם נשב בחיבוק ידיים ורק נתבונן במתרחש – עלולה ירדן להפוך לחמאסטן חדשה. רק אם תכין ישראל תכנית חילופית, ליום שבו תיוולד מדינה פלשתינאית בירדן – נוכל להפוך את השינוי לחלון הזדמנויות אמיתי. הברית ההיסטורית בין ישראל וההאשמים נשענה על הכרה משותפת כי האויב המסוכן לשתיהן הם הפלשתינאים. כשישתנו הנסיבות- חייבת גם האסטרטגיה להשתנות.
כתבות נוספות
