מה הם רוצים?
פרופ’ אריה אלדד
לפני 60 שנה, ביום הראשון של מבצע קדש, הוטל עוצר לילה על הכפרים הערבים במשולש. הימים היו ימי “המשטר הצבאי” בו היו נתונים ערביי ישראל מקום המדינה עד 1966. תושבי כפר קאסם שעבדו בשדות לא שמעו על העוצר, וכשחזרו לעת ערב מעבודתם נתפסו בידי חיילי משמר הגבול, שירו למוות ב47 גברים נשים וילדים. “טבח כפר קאסם” נחרט לדיראון בתולדות מדינת ישראל. האחראים הועמדו לדין ונדונו לתקופות מאסר ארוכות. ( המג”ד מלינקי נידון ל17 שנות מאסר) רובם זכו לקיצור עונשם לאחר שנים אחדות. השופט בנימין הלוי קבע במהלך המשפט את המונח “פקודה בלתי חוקית בעליל” – פקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה וחובה לא לציית לה. מונח שהפך עמוד תווך בחינוך חיילי צה”ל מאז. לאחר הטבח הקימה המדינה ועדת חקירה, ראש הממשלה דוד בן גוריון הגדיר את הרצח כ”מעשה זוועה מחריד הפוגע ביסודות הקדושים ביותר של המוסר האנושי השאוב מתורת ישראל” . מדינת ישראל קיימה הליך של “סולחה” עם משפחות הקרבנות ונכבדי הכפר, וקצבה פיצויים כספיים משמעותיים למשפחות ולפצועים. מאז – כמעט כל מנהיג פוליטי בישראל מביע צער והתנצלות על הרצח. המדינה טיפלה כהלכה בפרשה הקשה ההזאת. גם בשעתה וגם בהיבט הערכי והחינוכי לדורות הבאים. אבל ערביי ישראל , שלא שכחו ולא סלחו ( וזו כמובן זכותם) ממשיכים לעסוק בפרשה כדי להפיק ממנה רווחים לאומיים. הם מבקשים שמדינת ישראל תצהיר על אשמתה ואחריותה למעשה ( למרות שכבר עשתה זאת פעמים רבות, להלכה ולמעשה: במשפט,ב”סולחה” ובפיצויים), הם מבקשים פיצויים נוספים “כמו לניצולי השואה” , אך יותר מכל – הם מבקשים להנציח את מעמדם כקרבנות. הפלשתינאים לא העזו כמובן להעלות תביעות מסוג זה מבית המלוכה ההאשמי שטבח באלפים מהם בימי “ספטמבר השחור” בירדן, גם לא ממדינת לבנון אחרי שהנוצרים של הפלאנגות טבחו מאות מהם במחנות סאברה ושתילה בלבנון בעקבות רצח בשיר גו’מייל ב1982. השנאה ההדדית קיימת, כמובן, אולי תימשך דורות רבים, אך אין תביעות מקבילות לקבלת אחריות מדינתית או פיצויים. מאליו מובן שערביי מדינת ישראל מבקשים להפיק רווחים לאומיים, וליצור לעצמם בישראל מעמד של מיעוט לאומי נרדף.
את יום הזיכרון השנה ציינו בכפר קאסם בתערוכה ומיצג מזעזע המשחזר את הטבח, ובארועי האזכרה השנתית שערכו השנה הבהירו המארגנים היטב שאינם רוצים כל נוכחות רשמית של נציגי המדינה. נתניהו אמנם לא אשם ברצח, הבהירו, אבל הוא מייצג את המדינה האשמה . לפני שנתיים היה זה הנשיא ריבלין שבא לכפר והתנצל. לפניו עשה זאת הנשיא פרס. הערבים אינם רוצים התנצלויות נוספות. תרשו לי לנחש : גם אם יקום היום ראש ממשלת ישראל ויבוא לכפר קאסם, יטיח את ראשו באנדרטה לזכר הנרצחים ויכריז כי מדינת ישראל מקבלת אחריות למעשה וירשום המחאה שמנה – הם לא יהיו מרוצים. להיפך.
כתבות נוספות
