השדולה למאבק בשחיתות בראשותו של ח”כ אריה אלדד קיימה היום (ג’) ישיבה בהשתתפותו של פרופ’ רמי פרידמן בנושא “דו”ח הועדה ליחסי הון ושלטון”
ח”כ פרופ’ אריה אלדד, יו”ר השדולה: “אגיש הצעת חוק שתעגן את המלצות הועדה”
פרופ’ רמי פרידמן, יו”ר הועדה לבחינת יחסי הון-שלטון: ” התמונה בישראל לגבי יחסי ההון והשלטון היא מאוד קשה. אין המדובר בבעיה קטנה, אלא בבעיה התנהגותית ומשטרית”
יו”ר השדולה למאבק בשחיתות ח”כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) הודיע כי הוא מתכוון להניח על שלחן הכנסת הצעת חוק שתעגן את המלצותיה של ועדת הון-שלטון, שהוגשו למבקר הקודם לינדנשטראוס.
אלדד אמר כי “יש לתרגם את ההמלצות של ועדת הון-שלטון לחקיקה כדי לתקן את מקצת התופעות הקשות שעלו בדו”ח. מדובר באחד הדו”חות החשובים שהונחו על שלחנה של המדינה במאבק לטוהר המידות”.
פרופ’ רמי פרידמן, שעמד בראש ועדת הון-שלטון, שהגישה לפני כחודש את מסקנותיה למבקר המדינה הקודם, מיכה לינדנשטראוס. אמר היום במהלך דיון של השדולה למאבק בשחיתות בראשות ח”כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) הנערך היום בכנסת כי “התמונה בישראל לגבי יחסי ההון והשלטון היא מאוד קשה. אין המדובר בבעיה קטנה, אלא בבעיה התנהגותית ומשטרית. שחיתות זה לא דבר איזוטרי אלא דרך חיים”.
לדבריו פרידמן, “הבעיה היא שבהרבה מאוד פורומים נעלמה הבושה ואנשים מדברים בגאווה על כך שהצליחו לסדר עניינים. זה הפך למקצוע. יש בעלי מקצוע שהסידור הוא מקצועם. אנו נתקלים ביותר מדי מקומות ותחומים דברים שמסתדרים בצורה שונה לאנשים שונים, לארגונים שונים ולקבוצות שונות. לא התעוררנו מבחינת החוקים, מערכת התקשי”ר והמינהל הציבורי להבין שאנו נמצאים במצב חירום”. לדבריו, “אם לא ניצור מערכת של כללים העסק יידרדר”.
פרופ’ רמי פרידמן הוסיף כי “אנו בעצם התכוונו להתחיל בתהליך. הדו”ח לא בא לסכם. ההיפך. זו לא ועדה לזיהוי אלא ועדה שצריכה לשים על השלחן המלצות וגם להדליק את הזיק שתהיה פעילות. אם כל מה שייצא מהוועדה הוא חוברת שתשכב במגרות, אזי הוועדה הרביעית שתקום אחרינו תנסה לבצע את הדו”ח”.
עוד אמר פרידמן כי “אין כללי התנהגות של הרגולטור ולא נקבע שהוא צריך להתייחס בצורה אחידה למי שפונה אליו. ברגע שיש כללים ברורים ניתן לדבר על שקיפות בקבלת החלטותיהם של הרגולטורים. היום רגולטורים לא רוצים שקיפות מחשש שהחלטות שקיבלו במקרה אחד יהווה תקדים במקרה אחר. כמו כן, יש לקבוע קוד אתי, אבל לא קוד אתי שישאר על הקיר”.
לדבריו, “צריך להיות קיר בין עבודה בממשלה לבין עבודה מול הממשלה. מי שעובר צריך לדעת שהמעבר לא פשוט. ומי שמסתכל מהציבור יודע שהסכנה שמישהו שכר את אותו אחד שבה מבפנים לא נהנה מדברים אחרים. לכן, הצינון חייב להיות דיפרנציאלי”.
עוד השתתפו בדיון נציג נציבות שירות המדינה, חברי ועדת הון-שלטון נוספים, נציגי התנועה לאיכות השלטון ונציגי גופים נוספים המיצגים את המאבק בשחיתות הציבורית.
ניצב בדימוס יוסי סידבון, חבר הוועדה, לשעבר ראש אגף החקירות במשטרה, אמר בדיון כי “אם איש שלטון מקבל כסף או תמיכה פוליטית לשנות את החלטותיו או ללכת לטובתו של איש הון צריך לראות בכך קבלת שוחד או הפרת אמונים”.
לדברי סידבון, “הופתעתי מאותם המקרים שהם גבוליים ולא מגיעים לחקירות משטרתית למשל, הפעלת לוביסטים שאומרים לח”כים לאן ללכת ואיך להצביע. אין בכך חובת גילוי נאות. החלטות לא מתקבלות בגלל שיקולים עניינים אלא לפי אותם אינטרסים של אותו חברות. ולכן, יש להגביר את השקיפות בפעילות הלוביסטים”.
סידבון הוסיף כי הוא מוטרד מתופעת המאעכרים. “מי שרוצה לקדם נושאים שוכר מעאכר זה לא בסדר. אם נגביל ונקבע תוך כמה זמן צריך לתת תשובה בועדות תכנון ובנייה, אזי המעמד של המאעכרים ייפגע בצורה משמעותית כי כבר לא יזדקקו להם. פעילות המאעכרים היא בעייתית ויוצר חוסר שיוויון”.
עוד אמר כי “שימוש בועדי עובדים ובכוחות פוליטיים. התופעה היא מטרידה כשוועדי עובדים מאיימים על הפוליטקאי בנוסח ‘נתראה בבחירות הבאות’, כלומר לא תהיה יותר נבחר ציבור אם לא תעשה מה שאנו אומרים לך. ועדי עובדים מגיעים לדיונים בכנסת ומפעילים לחץ על חברי כנסת”.
עו”ד אלדד יניב, חבר נוסף בועדת הון שלטון, אמר כי ” במדינת ישראל יש ריכוזיות ומספר מאוד מצומצם של משפחות שעושות את ההון בגלל הקשר שיש להם עם השלטון. זה לא משפחות יצרניות אלא שכדי לקדם את הרווחים העסקים שלהם מקדמים החלטות שלטוניות בכנסת ובממשלה. פה צריך לייצר נתק מיידי”.
עוד אמר כי “הייתי במשך הרבה שנים חלק מכנופיית הון-שלטון-עתון. ישראל היא מדינה ייחודית וקטנה. נגישות של אנשי עסקים לפוליטיקאים, ולראשי ממשלה היא מאוד פשוטה. המצב הוא של מכת מדינה ויש לטפל בה לא בצורה רכה. המעשה הראשון שצריך לעשות לייצר נתק בין פוליטיקאים ומקבלי החלטות לבין אנשי הון. יש לעשות זאת בצורה מיידית. כשמישהו רוצה לדבר עם שר בעניין הקשור בתפקידו הוא לא יכול לעשות זה בארבע עיניים כי זו לא פגישה חברית. כדי לייצר את הנתק, יש לבצע בפעולות דרקוניות. יש לחוקק חוק שאין יותר מפגשים אישיים בין ראש הממשלה ושרים לבין אנשי עסקים”.
לסיכום אמר יניב “יש פה הזדמנות היסטורית לעשות שינוי. רוב הציבור מכל הקשת הפוליטית מאס בשחיתות הזו”.
חברת הכנסת לשעבר, מלי פולישוק-בלוך, קראה לחוקק את המלצות הדו”ח. לדבריה, “יש קשר ישיר בין ריכוזיות בעלי עוצמה של בעלי הון מסויימים על מקבלי ההחלטות. בעל הון יכול להיות טייקון אבל ברשות המקומית הוא יכול להיות קבלן או בעל עסק קטן. משרד הפנים נכשל כישלון חרוץ בפיקוח על הרשויות המקומיות. יש להקים רשות עצמאית שתפקח על הרשויות המקומיות”.
כתבות נוספות
