מהי בעצם “עוצמה לישראל” ומדוע היה צורך להקימה?
עוצמה לישראל הוקמה ערב מערכת הבחירות לכנסת ה-19, על בסיס מפלגת “התקוה” בראשותי ומפלגת “חזית יהודית” בראשותו של ח”כ ד”ר מיכאל בן ארי. בכנסת היוצאת היינו שנינו חברים בסיעת האיחוד הלאומי. בארבע השנים האחרונות – למעשה כבר מיד אחרי הבחירות הקודמות – התקיימו דיונים בתוך האיחוד הלאומי על הדרך הראויה לבחירת הרשימה הבאה לכנסת. מיכאל בן ארי ואני צידדנו בפריימריז פתוחים, או במקבץ סקרים , שיעידו על רצונו של ציבור הבוחרים שלנו. חברינו מתקומה, כצל’ה ואורי אריאל, התנגדו לפריימריז. משלא הושגה הסכמה סיכמה תקומה עם הבית היהודי על הליכה משותפת. מאמצי הגישור לא צלחו. למיכאל בן ארי הוצע המקום ה-8 ברשימה המשותפת ולי הוצע מקום “במעלה העשירייה השניה”.. משלא הושגו הבנות והסכמות – פנה כל צד לדרכו. כל פילוג הוא מצער אך החלב הזה נשפך ועתה נותר להוציא מתוק מעז. למקסם את היתרונות שבהתמודדות נפרדת.
אילו יתרונות יכולים כבר להיות להתמודדות נפרדת?
מפלגת הבית היהודי זוכה להצלחה מרשימה לאחר תהליך הפריימריז החשוב שקיימה ובחירתו של נפתלי בנט. המפלגה רואה עצמה שותף טבעי לקואליציה שיקים נתניהו לאחר הבחירות. כל קואליציה בהכרח מחייבת פשרות. . ויתור על תביעות מסויימות למען שיתוף הפעולה תחת קווי יסוד מוסכמים. גם אם חברינו ב”בית היהודי ” היו רוצים בודאי שבקווי היסוד של הממשלה הבאה יחזור בו נתניהו מנאום בר אילן ומתוכניתו להקים מדינה פלשתינאית ממערב לירדן – הסיכויים שנתניהו יעשה זאת קלושים., ובכל זאת ניתן להניח שמפלגת הבית היהודי לא תימנע מכניסה לממשלת נתניהו על רקע זה.
אנו מאמינים כי בכנסת הבאה חייבת להיות מפלגה לאומית, מימין לקואליציה, שתמשיך לשאת בריש גלי את האמת הזאת בלי להכפיפה לקווי יסוד אחרים של ממשלת נתניהו. כשיבוא נתניהו להרוס יישובים או שכונות( גם אם בלא התלהבות ורק כדי לקיים צוו בית משפט) לא יוכלו חברינו בבית היהודי להצביע אי אימון נגדו כשישלח את הבולדוזרים לדרכם.
ממש כפי שהבית היהודי לא יכול היה לעשות דבר ( זולת פרישה ממשלת נתניהו – צעד שהחליט שלא לנקוט בנימוק שהוא מעדיף “להשפיע מבפנים” והקביעה שפרישה לא תמנע את ההרס) כשנהרסה שכונת האולפנה או מיגרון.. אחרי הבחירות, כשחזור בו נתניהו משלל הבטחות הבניה ביו”ש ובירושלים, הבטחות בחירות שלא יגשים, כשנתניהו ימשיך בפועל את הקפאת הבנייה הממשלתית ביו”ש ובירושלים (כפי שנהג בארבע השנים האחרונות על אף נוכחות האגף הימני בליכוןד והבית היהודי בקואליציה) – עוצמה לישראל תהיה שם כדי לשרטט את הדרישה האולטימטיבית מנתניהו. נוכחות אופוזיציונית כזו תקל גם על האגף הימני בקואליציה לתבוע וללחוץ מבפנים על נתניהו, בנימוק הפוליטי שאין לאפשר ביקורת “ימנית” כזו על הממשלה בלא מענה הולם בשטח.
האם גזרתם על עצמכם שלא לשבת לעולם בקואליציה?
חלילה. מי לא ירצה להיות “בעמדת השפעה”? אך כידוע לך כדי לשבת בקואליציה אין די ברצון הכלה, גם החתן צריך לרצות. ברור לנו שנתניהו לא ירצה בשום מקרה לראות את מיכאל בן ארי בקואליציה. זו אחת הסיבות שנוכחותנו ברשימה משותפת עם הבית היהודי הייתה מכבידה עליהם להיות חלק מהקואליציה של נתניהו והדברים נאמרו לנו גלויות במהלך המגעים השונים. כמובן שאיננו שוללים עקרונית ישיבה בקואליציה, נשמח להיות חלק ממנה, אך רק על בסיס שלילה מוחלטת של הקמת מדינה פלשתינאית ממערב לירדן, החלת החוק והמשפט הישראלים מהירדן לים , וכשלב ביניים הכרחי – אימוץ שלם של דו”ח לוי על ידי הממשלה בקווי היסוד שלה.
ברור לנו שנתניהו, מעמדתו המדינית הנוכחית לא יקבע קווי יסוד אלו לממשלתו העתידית, להיפך. אנו חוששים שאחרי הבחירות יפנה נתניהו תחילה לשלי יחימוביץ ממפלגת העבודה ורק אחר כך יצרף את החרדים ולבסוף את הבית היהודי, כל זאת כדי , לקיצוצים ההכרחיים בתקציב, וללחץ האמריקאי הצפוי לחידוש המו”מ עם אבו מאזן. נתניהו ירצה להיות במצב שהשמאל לא יוכל להפיל אותו על רקע התקציב והימין לא יוכל להפיל אותו על רקע הסכמתו להקמת מדינה פלשתינאית. ולפיכך – כנראה שלא נהיה חברים בממשלתו הבאה של נתניהו.
אבל נוכחותנו בכנסת הכרחית כדי להוות הסמן הימני של הכנסת. להגדיר את הקוו האידיאולוגי שאין לסגת ממנו, להתריע על כל גלישה שמאלה של נתניהו ולעמת את האגף הימני בליכוד עם מצפונו האידיאולוגי, למשוך את הליכוד ביתנו והבית היהודי ימינה, כדי לא להפסיד בפעם הבאה את קולות הימין. כולנו זוכרים את סיסמת מר”צ בבחירות 1992 –”יומרץ רבין”. ורבין אכן הומרץ ואימץ את הסכם אוסלו. תפקידנו בכנסת הבאה יהיה לצקת עוצמה ,”להעצים” את ממשלת ישראל.
מה הנושאים שמנסה עוצמה לישראל בראשותך ובראשות מיכאל בן ארי להעלות במערכת הבחירות הנוכחית?
לעוצמה לישראל סדר יום פוליטי במספר תחומים שמפלגות אחרות כמעט ונמנעות מלעסוק בהם במערכת הבחירות. סוגיית ערביי ישראל, התביעות האינסופיות שהם מעלים לזכויות בלא נכונות לשאת בחובות . שלילה מוחלטת של כל שירות צבאי ומלחמת חורמה שמכריזים חברי הכנסת הערבים בכל צורה של שירות לאומי, גיבוי שלם שנותנים מרבית נציגי הציבור הערבי למלחמה של ערביי יו”ש ועזה בישראל, תמיכתם בחיזבאללה ובחמאס, והתביעות להפיכת מדינת ישראל ממדינה יהודית למדינה דו לאומית, תביעות המוגדרות היטב על ידי ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל – הגוף היציג שלהם. אנו תובעים מהם נאמנות למדינת ישראל, השתתפות מלאה בתשלומי מיסים ארנונה וביטוח לאומי. מלחמה בהפרות הסיטונאיות של חוקי התכנון והבנייה על ידי הבדואים בדרום וערבים בצפון ובירושלים, תרבות הנהיגה הפרועה הגורמת לכך ששיעור הערבים בקרב הרוגי תאונות הדרכים כפול משיעורם באוכלוסיה, ועוד ועוד.
גם נושא הטיפול במסתננים ובשוהים בלתי חוקיים טופל על ידינו בעבר ונמשיך לעסוק בו גם במערכת הבחירות הנוכחית. שיטפון המסתננים נעצר (לפחות זמנית) ולכן הנושא ירד לכאורה מעל סדר היום של רוב אזרחי ישראל, אך רבבות יהודים, חייהם הפכו גיהינום מן הרגע שאלפי מסתננים השתלטו על שכונות המצוקה של דרום תל אביב, ואשדוד וערד ואילת. את קולם של אלו נבוא להשמיע בתביעה להחזיר את המסתננים לארצות מוצאם. נעסוק בשאלות הביטחון האישי והכשל המתמשך של משטרת ישראל להעניק תחושת ביטחון כזה .
נתבע להחזיר את העוצמה לישראל כדי שמחזות בריחת חיילים תחת מטר אבנים לא ישובו, נתבע – ממש כפי שנתניהו וליברמן הבטיחו ערב מערכת הבחירות הקודמת, שכאשר הדבר יהיה תלוי בהם הם לא יעצרו את צה”ל באמצע מבצע בעזה. וכשהגיגיעו לשלטון שכחו את הבטחתם. היעדר עוצמה לישראל חיזקה את החמאס והוא מרים ראש גם ביו”ש. ייתכן שאינתיפאדה שלישית בפתח רק כי נתניהו וברק לא איפשרו לצה”ל להכות את החמאס שהעז לירות על ירושלים ותל אביב, ולא שינו את הוראות הפתיחה באש גם ביו”ש.
מה הסיכויים שלכם לעבור את אחוז החסימה והאם החשש מאי מעבר אחוז החסימה לא אמור להרתיע תומכים פוטנציאליים?
מרבית הסקרים בחודש האחרון קבעו כי עוצמה לישראל עוברת את אחוז החסימה. כאלו היו הסקרים השונים של מינה צמח בידיעות אחרונות, הסקרים של מנו גבע ברשת ב’ וסקרי פאנלס בערוץ הכנסת. היו סקרים שקבעו כי אנו קרובים לאחוז החסימה. גם הסוקרים השונים מודים כי הם מתקשים “לפצח” קבוצות שונות באוכלוסיה שאינן נוטים לשתף פעולה עם סוקרים, אוכלוסיות צעירים שלרובם כבר אין קוי בזק והם משתמשים רק בסלולאריים (לא מבצעים סקרים לטלפונים סלוללאריים), וכו.
ולכן השונות בין הסקרים השונים נובעת גם מהבדלים בשיטות הסקר ובשיטת ניתוח התוצאות. אנו מכירים את התופעה של מצביעים התומכים בנו אך חוששים שקולם “ילך לאיבוד” ולצערנו אנו גם עדים לשימוש בטיעון זה מפי יריבים פוליטיים המתקשים להתוכח על העקרונות והנושאים הפוליטיים – ומנסים להתחמק באמירה לגבי אחוז החסימה. לכל אלו נאמר רק כי מי שאינו רוצה שקולות בימין ילכו לאיבוד – מוטב לו שלא ינסה להרתיע את הבוחרים המאמינים בדרכה של עוצמה לישראל, נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה ואין זה משנה אם יהיו לו 35 מנדטים או 38. הבית היהודי מצליח יפה ויהיה חלק מממשלת נתניהו בין אם יהיו לו 11 מנדטים או 13. ולכן הייעד הבא צריך להיות עוצמה חזקה לישראל בכנסת הבאה וכל קול יכול להכריע.