עייף וטרוט עיניים הגיע ג’ ללשכת ראש הממשלה בבוקר יום ד’, עייף אך מרוצה. “יש”, אמר כשהוא מניח צרור צילומי עיתונות מצהיבים על שולחן ראש הממשלה. חיים טולדנו. ראש הממשלה התבונן בו ברווח שבין המשקפיים והבלורית שהתנופפה פעם, כשנכנס לראשונה לפוליטיקה. “חיים מי?”, “טולדנו”, אמר ג’. “אתה ודאי זוכר, בשנות השבעים הוא התפרסם בתור “האיש שבקיר”. היו שיפוצים אצלו בבית והוא נרדם אחרי הצהריים והפועלים לא שמו לב, בנו קיר בלוקים וטייחו. לקח שבוע עד שגילו שהוא חסר. חסרונו הורגש רק בשבת כי הוא היה שופט כדורגל.
“דיברנו אתו. פקדנו אותו. סגרנו ראיונות בלעדיים עם ערוץ 2 וישראל היום”. ראש הממשלה נראה סקפטי. “עם כל הכבוד”, אמר, “אי אפשר להשוות אותו לאב של חטוף או אשתו של חטוף. טננבאום עומד בסירובו?”. ג’ העביר משקל גופו מרגל לרגל. “טננבאום… בכל זאת היה מעורב בעסקת סמים, לא?”. ראש הממשלה הניע ידו בקוצר רוח: “אם צחי הנגבי יכול לחזור ודרעי יכול לחזור, גם טננבאום יכול. מה עם האופנובנק? הוא יכול להיות גם שר האוצר וגם שר התחבורה, בדקו איתו?”. ג’ יצא בבושת פנים.
כשמנסים להשתחרר לרגע מגל הידוענים המאיים להציף את החיים הפוליטיים שלנו, וגם להתנער ממכבסת המילים המברכת, מצוות אנשים מלומדה, על הצטרפותו/הצטרפותה לחיים הפוליטיים, אנו חייבים לעצור ולבחון אם המערכת הפוליטית הופכת למין תכנית ריאליטי של ידוענים שחלקם ידועים רק כיוון שהשתתפו בתכניות ריאליטי קודמות.
אין כישורים קודמים נדרשים במערכת הפוליטית. היותו של פלוני רמטכ”ל בעבר, אלוף בצה”ל או בכיר במשטרה הם בדרך כלל מרשם לאי-הצלחה למופת בזירה הפוליטית. הכישורים שנדרשו במערכות האלה שונים תכלית השינוי מהכישורים בכנסת או בממשלה. סביר יותר להניח כי מי שהצליח בתפקיד ביצועי יוכל להצליח יותר כשר ברשות המבצעת, מותר אולי גם להניח כי עיתונאי מצטיין ידע לנאום היטב במליאת הכנסת, מותר להניח כי מנצחי “הישרדות” ידעו לתחמן ו”לקמבן” במסגרת התככים הפוליטיים ההכרחיים בכל מרוץ לצמרת.
כנראה שרק צרוף שלושת הפרקים הללו בקורות חיים של מועמד יהפכו אותו לפוליטיקאי טוב. קיומו של פרק אחד בלבד יאפשר אולי את שיבוצו לכנסת ברשימה אופנתית המשחרת לפתחיהם של ידוענים כדי למשוך את קהל מעריציהם או את הקהל, הבלתי מבוטל כנראה, של קוראי מדורי הרכילות בעיתון. היותו של אדם אלוף בצה”ל או מנצח ב”מסטר שף” אולי יאפשר את בחירתו לכנסת אך ודאי שלא יבטיח כי מדינת ישראל תנוהל בידי אנשים ראויים.
כתבות נוספות
