שקר הדמוגרפיה הגדול . התפרסם המעריב סופהשבוע 7 אוקטובר 2016

שקר הדמוגרפיה הגדול
פרופ’ אריה אלדד

בערב ראש השנה התפרסם בYNET-יהדות, ראיון מקיף עם הדמוגרף פרופ’ סרג’יו דלה פרגולה, המתמחה בדמוגרפיה של העם היהודי. יניב פוהרילס שראיין אותו מסר את רשמיו בכתבה המשתרעת על כאלפיים מלים. מי שבחר את הכותרת לכתבה ניסה להוציא ממנה ידיעה “מרעישה”: שבראיון עצמו תפסה שלושה משפטים בדיוק. אין רוב יהודי בין הירדן לים. את המסקנות הפוליטיות מוזמנים הקוראים להסיק בעצמם .
הראיון עצמו היה מאלף. מדעי. פרופ’ דלה פרגולה הציג את הקשיים בהגדרת “יהודי” בארצות שונות בעולם, והדגיש שהקושי הרב ביותר הוא בקיבוץ היהודי הגדול בעולם (אחרי ישראל) – בארצות הברית. מסקנותיו הן שהליבה של העם היהודי מצטמקת והולכת. הנתונים הללו מוכרים היטב. שיעור נישואי התערובת בקרב יהודי ארה”ב הוא עצום ובתוך דורות אחדים צפויים להישאר בארצות הברית בעיקר חרדים שיגדירו עצמם יהודים. ברוב ארצות אירופה ודרום אמריקה המצב אינו טוב בהרבה. מצב יהדות העולם, שהיא עיקר מחקרו של פרופ’ דלה פרגולה מדאיג ביותר. ואני מפקפק ביכולתה של מדינת ישראל והתנועה הציונית לעשות הרבה כדי להפוך את המגמה המדאיגה הזאת בדמוגרפיה היהודית בעולם.
גם בישראל יש פערים בהגדרת “מיהו יהודי?” בין ההגדרה ההלכתית וההגדרה הרחבה ביותר, הגדרת חוק השבות, המכירה גם בזכותו של מי שסבא שלו יהודי לעלות לישראל. אך בעוד מחקריו של דלה פרגולה לגבי היהודים בישראל ובעולם נשענים על נתונים מדוייקים, ובמידה שאינם כאלה הוא מציג את הסתייגויותיו מהדיוק האפשרי בהם, הנה המסקנה שבכותרת הכתבה : אין רוב יהודי בין הירדן לים היא נטולת בסיס מדעי. כדי לדעת אם יש רוב כזה או אין – זקוק החוקר גם לבסיס נתונים אמין לגבי הערבים שבין הירדן לים. הוא יכול לדעת הכל על מספר הערבים במדינת ישראל, אך אין בידיו כלים דמוגרפיים לחקור את מספר הערבים בתחומי הרשות הפלשתינאית. אם יישען רק על הפרסומים של מוסדות המחקר והסטטיסטיקה של הרשות – עליו לדעת כי הנתונים מזויפים בגסות מסיבות פוליטיות. אותן סיבות פוליטיות שגרמו לעורכי הכתבה להציב את הנתון בכותרת. כדי שהיהודים בארץ ימהרו ויגיעו למסקנה השגויה כי אם אנו רוצים להישאר מדינה יהודית אנו חייבים ל”היפרד” מערביי יהודה והשומרון. כדי לספק תחמושת לכל הטוענים שמדינת ישראל מקיימת שלטון אפרטהייד של מיעוט יהודי ברוב ערבי.
ראשית נתון היסטורי : מי שקורא את הכתבה עלול לחשוב שהיה פעם רוב יהודי ממערב לירדן, ואיבדנו אותו כתוצאה משחרור ארץ ישראל המערבית במלחמת ששת הימים. המצב הוא כמובן הפוך. מאז ראשית שיבת ציון המודרנית, בסוף המאה ה19 היה רוב ערבי מהירדן לים.כשרצו הבריטים לסגת מהתחייבויותיהם בהצהרת בלפור ובכתב המנדט, להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל החליטו לקיים מפקד ובעקבותיו בחירות למועצה מחוקקת, שבה יהיה לערבים רוב מכריע. בעקבות מלחמת העצמאות ובריחת הפליטים הערבים נוצר בתחומיה המצומצמים של מדינת ישראל רוב יהודי מוצק אך בין הירדן לים – עדיין היה רוב ערבי. המצב החל להתאזן רק לאחר גלי העלייה הגדולים מברית המועצות, הירידה התלולה בילודה בקרב ערביי ארץ ישראל והעלייה המדהימה בילודה בקרב היהודים, גם החילונים. שיעור הפריון היום שווה בין האוכלוסיות, אך קווי המגמה מצביעים על המשך ירידה בפריון בקרב הערבים והמשך עלייה בקרב היהודים. ונתונים אלו נשענים גם על הפרסומים של הCIA האמריקאי. היום יש רוב יהודי מוצק ממערב לירדן. הנתונים עליהם אני נשען פורסמו בהרחבה במחקרי קבוצת דמוגרפים אחרת, ישראלית- אמריקאית ובראשם יורם אטינגר, אשר חשפה את השקר בנתונים הפלשתינאיים : איך הם סופרים גם את מאות האלפים שהיגרו לפני שנים רבות לחו”ל, איך הם סופרים פעמיים את ערביי ירושלים, פעם כערביי ישראל ופעם כערביי איו”ש, איך הם מתייחסים להערכות עבר לגבי שיעור הילודה ולא לנתונים של ממש. כך מסדרים לעצמם הערבים “עודף” של למעלה ממיליון בני אדם שאינם קיימים בארץ. כל מי שנשען על נתוני הלמ”ס הפלשתינאי כדי להחליט אם יש בארץ יותר ערבים מיהודים – נשען בהכרח על תעמולה. לא על מדע.
“אני שנים רבות אומר שהרוב היהודי ביחידה הגיאופיזית בין הנהר לים נשחק ואף נעלם. זה נשחק עוד יותר אם מתייחסים רק להגדרה ההלכתית, כך שמוציאים מהספירה עוד מאות אלפים שנמצאים בישראל מתוקף חוק השבות, אך אינם יהודים. לפי הפרמטרים האלה אין רוב יהודי בארץ”.אומר פרופ’ דלה פרגולה.
הרוב היהודי נשחק? ילמדנו הפרופסור מתי היה רוב כזה? כמובן לא לא בימי הרצל אך גם לא בשנות חייו של בן גוריון. מנהיגי הציונות בארץ ישראל, ובהם ד”ר חיים ארלוזורוב שקלו בשנות השלושים של המאה הקודמת גם שלטון מיעוט יהודי ברוב ערבי לתקופת ביניים הכרחית, עד בואם של מיליוני העולים היהודיים שיגיעו כשייפתחו שערי הארץ. גם טרנספר לערביי הארץ נשקל בידי אותם מנהיגים. ביום הכרזת המדינה היו ממערב לירדן שש מאות אלף יהודים ולמעלה ממיליון ערבים. את מיליוני יהודי אירופה איבדנו בשואה ולכן לא הושג רוב יהודי בארץ ישראל שבין הירדן לים גם מיד לאחר קום המדינה, אך מיליוני עולים הגיעו, והם, יחד עם השינויים בפריון שאיש מהדמוגרפים המהוללים לא צפה לפני ארבעים או עשרים שנה, הם שחוללו את השינוי. הם שיצרו את הרוב היהודי ההולך וגדל ממערב לירדן.
הנתונים הדמוגרפיים היו ידועים גם למנהיגי הציונות בארץ בשנים שלפני הקמת המדינה , והם לא מנעו מהם לחתור להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. הנתונים – האמיתיים ולא נתוני התעמולה הערבית – צריכים להיות נהירים גם למקבלי ההחלטות בימינו. אסור שנתונים אלו יגרמו למישהו לוותר על ארץ ישראל, על המולדת שלנו. ודאי וודאי שאין לעשות זאת על סמך נתונים מזויפים או כותרות מגמתיות.