שוב סיבה לדאגה.
פרופ’ אריה אלדד
אהוד ברק פרסם סרטון ובו הוא מתחייב: ” תוך שנתיים אנחנו נחוקק חוקה לישראל ברוח ערכי מגילת העצמאות, תוך שנתיים נקבע גבול לישראל, שיבטיח קודם כל ביטחון ורוב יהודי מוצק לדורות. יונהג חינוך חינם מגיל אפס, אפס תורים בחדרי מיון, אנחנו מתחייבים לירידה של 20% ביוקר המחיה…ביטול ההדתה במערכת החינוך, הסדרת נישואים אזרחיים תוך שנה ותחבורה ציבורית בשבת…כשאני מתחייב – זה קורה.”
כידוע אין מכס על מילים. במערכת הבחירות ב1999 פיזר ברק התחייבויות רבות: שלום, גיוס חרדים, 300,000 מקומות עבודה (האבטלה אז היתה חמורה), צמצום העוני, וכמובן : הזקנה מהמסדרון. ההתחייבות היחידה שקיים הייתה הנסיגה מלבנון. הנסיגה החפוזה התפרשה כניצחון אדיר לחיזבאללה שהפך מארגון טרור שהקיז את דמנו – לצבא מאורגן המרתיע את ישראל ומכסה את רוב שטח הארץ ברקטות שלו. ממתין רק לפקודת הפעלה מטהרן.
התחייבויות ברק חלולות. כדי לחסל את התורים בחדרי המיון יש צורך לחזק מאד את הרפואה בקהילה. צריך הרבה יותר רופאים ואחיות – שאין. כדי להכפיל את מספר הרופאים בקהילה ואת מספר האחיות צריך המון כסף והרבה שנים . לא שנתיים.. האם ברק יודע כמה עולה להכפיל את מספר מיטות האשפוז בארץ? לבנות בתי חולים נוספים? הוא יודע, אבל- “אפס תורים במיון” הוא צ’ק בלי כיסוי גם אם המלאך רפאל היה חתום עליו. חינוך חינם “מגיל אפס” חשוב מאד, אבל צריך 5-10 מיליארד. תלוי את מי שואלים. הוא יוריד את יוקר המחיה ב20%? נו…באמת. ראו את הבטחותיו בענייני חברה וכלכלה ב-99. באותו ביטחון ובאותה תקיפות עדכן אותנו, בועדת החוץ והביטחון, כי “בספטמבר יהיה לנו צונאמי מדיני”. זה באשר ליכולתו לחזות את העתיד הפוליטי של ישראל.
אבל אני, מטבע הדברים, נדרש להתחייבות שלו לקבוע גבול קבע לישראל. גם הוא יודע שתוך שנתיים לא יכול להיחתם חוזה שלום ובו גבול מוסכם. בפעם האחרונה שהבטיח “שלום וביטחון” הוא ניסה לעשות את זה בקמפ דייויד כשהתחבק עם ערפאת, וזה עלה לנו ביותר מ-1000 נרצחים. אז הוא לא מתכוון להסכם אלא לנסיגה חד צדדית. על פי תוכניותיו ושם הקוד “רוב יהודי מוצק” מדובר בעקירה של למעלה מ100,000 יהודים ממאות יישובים, והפקרת השטח לחמאס . עקירת 8000 יהודים מגוש קטיף וצפון השומרון עלתה לנו 12 מיליארד, כמה תעלה עקירת 100,000? והגבול שהוא מבטיח? “ההתנתקות” של שרון יצרה את המציאות הקשה הנקראת “עוטף עזה”. נסיגה מיו”ש תיצור גיהינום בכל הארץ. ביום בו פיזר את ההתחייבויות חסרות הכיסוי שלו הוא צרף למפלגתו את אבי בוסקילה, מי שהיה מזכ”ל “שלום עכשיו”. כך יצא מרצע השמאל הקיצוני מהשק הריק של ברק. כלומר : לא יצא, להיפך. נכנס, ומצא לו שם בית אידיאולוגי חם.
ברק הציג שום תנאי לכל ה”אנחנו מתחייבים” שלו. האם ההתחייבות תקפה רק אם הוא יהיה ראש ממשלה? או גם אם יהיה מספר 17 (כפי שהסכים) באותו “גוש מרכז שמאל” שהוא מקווה להקים, ואז יזכה, במקרה הטוב, להיות השר לשלום אזורי? ברק לא פרט. הוא אדם אינטליגנטי מאד, וממרומי האיי.קיו. שלו הוא בטוח שכל השאר – אידיוטים, אז הוא נמנע מלהלאות אותנו בפרטים.
לכאורה – אין מקום לדאגה. ברק מוכר היטב בזירה הפוליטית שלנו. הוא היה ראש ממשלה קצר מועד מאד ( אולי לכן התחייב “תוך שנתיים”, כי הוא מעריך שמועד הפירעון לא יחול במשמרת שלו…) ופרק כל מפלגה שעמד בראשה. ולכן מר”צ ו”העבודה” מתחמקים ממנו כמו מאש. גם החבר’ה מ”כחול לבן” מכירים אותו היטב. עוד מהצבא, זוכרים שהיה מפקד מצוין לסיירת מטכ”ל, מג”ד שריון אמיץ בחווה הסינית, ואחר כך לא משהו. הם גם זוכרים אותו כראש ממשלה בתחילת האינתיפדה השניה וכשר ביטחון בימי אולמרט ונתניהו. ההיכרות הארוכה הזאת אינה פועלת לטובתו. ולפיכך – ב 2 באוגוסט הוא עלול למצוא עצמו רץ לבד. ולא עובר בספטמבר את אחוז החסימה.
ובכל זאת למה זה מדאיג? אם ברק פולט הבטחות כאלו – סימן שיש לו סקרים המעידים כי לשטויות הללו יש די קונים בציבור הישראלי. וזה מדאיג מאד.
(צילום עדי כהן צדק. כנס הרצליה 2016)
כתבות נוספות
