רשימה מול רשימה
פרופ’ אריה אלדד
לפני כשבוע פרסמה מישל בצ’לט , “נציבת זכויות האדם” של האו”ם, “רשימה שחורה” של למעלה ממאה חברות, בתי עסק ומפעלים הפועלים ביהודה, בשומרון ובמזרח ירושלים וגם כאלו שמרכזם בארצות אחרות, אך הם מקיימים קשרים עם ההתנחלויות. הנציבה הודיעה שכל מדינה תצטרך להחליט בעצמה איך לפעול ביחס לחברות המפורטות ברשימה, ובינתיים זה רק שירות לציבור כדי שכל מי שרוצה לפגוע בישראל באמצעות החרמת מוצרי ההתנחלויות וירושלים לא יצטרך להתאמץ הרבה. “הרשימה השחורה” מונחת בפניו.
גם גופי ענק בינלאומיים : מוטורולה, בוקינג, טריפ אדוויזור, אייר בי-אן-בי – מופיעים ברשימה וגם חברות ישראליות גדולות, בנקים, סלקום, יס, רכבת ישראל,אגד שופרסל ורמי לוי, סונול דלק, פז ודור אלון – ועוד ועוד.
“מועצת זכויות האדם” הזו היא גוף מענין. אם צביעות היתה מחלה ממארת – רבות מהחברות בה היו מתפגרות מזמן. באפגניסטן ובפקיסטן, במאוריטניה בסומליה בסודן ובניגריה,גם בקטאר – צפוי עונש מוות להומואים, למשל. והנה – הפתעה : המדינות הללו גם חברות ב”מועצת זכויות האדם” של האו”מ או היו חברות ב”נציבות זכויות האדם” שקדמה לה. כשהמועצה הוקמה ב2006 ישראל וארה”ב התנגדו להקמתה, משום שהיה ברור כי עיקר פעילות הגוף הזה היא מלחמה בישראל. מאז הקמתה פרסמה המועצה כמאה הודעות גינוי על הפרת זכויות אדם בכל העולם כולו, מחציתן – נגד ישראל. ב2009 הם פרסמו את דו”ח גולדסטון על פעולות ישראל במבצע “עופרת יצוקה”. ב2012 הזמינו את נציג החמאס להרצות במועצה, וב2014 האשימו את ישראל בפשעי מלחמה ב”צוק איתן”. ארגון הטרור חמאס דווקא קיבל צל”שים, ומנהרות הטרור החודרות לישראל, כמו גם ירי המרגמות על עוטף עזה היו בעיני המועצה “התקפות לגיטימיות על מטרות צבאיות” . ב2012, אחרי שהמועצה התכוונה לצרף גם את סוריה הודיעה ישראל שהיא פורשת ממנה וב2018 הודיעה גם ארה”ב שהיא מסתלקת מחבורת הנבלות הזו בגלל מדיניותה נגד ישראל. ויפה עשתה.
טוב. הבנו כבר מי הם המנוולים האלה. אבל מה , חוץ מאנטישמיות בסיסית ומובהקת, מתדלק את “לוחמי זכויות האדם” הללו?
, סא”ל מיל. ד”ר שי הר צבי, ראש אגף המודיעין במשרד לנושאים אסטרטגיים, בדק את קשרי המועצה עם שלל גופי דה-לגיטימציה ו BDS , וגם את קשרי הגומלין של הגופים הללו עם ארגוני טרור ערבי מובהקים, כמו החמאס והחזית העממית לשחרור פלשתין (חז”ע). ארגוני הטרור הללו מלבינים את פעולותיהם בעולם באמצעות “ארגוני חזית” המוסווים כארגוני זכויות אדם. הפטנט ישן. כך נלחמה ברית המועצות הקומוניסטית, שהיתה ידועה בהקפדתה על זכויות אדם בתחומה ובמדינות הכפופות לה, נגד המערב בימי המלחמה הקרה. היו די אידיוטים שימושיים באקדמיה הליברלית במערב שנרתמו לעגלת זכויות האדם הזו. ואם נזכור כי ארגון טרור כמו “החזית העממית” שילב אידיאולוגיה קומוניסטית מובהקת עם קריאה להשמדת ישראל, לא נופתע כי גם “סוציאליסטים” רבים במערב ראו במייסדו ג’ורג’ חבש מין “צ’ה גווארה” ערבי.
ארגונים כמו “אדאמיר”, “אל חק” ו”המרכז הפלשתינאי לזכויות אדם” – כולם מתיימרים להילחם למען זכויות אדם. בפועל אלו הם “ארגוני חזית” של ארגוני הטרור הפלשתינאי, כיון שארגוני הרצח הללו הוכרזו במערב “ארגוני טרור” ואין הם יכולים לפעול שם בגלוי. סאמר ערביד הוא חשב הכספים של ארגון “אדאמיר”, והוא גם המחבל שעמד בראש חוליית הרצח של החז”ע אשר רצחה את רינה שנרב לפני כחצי שנה. גם חאלדה ג’ראר, “מחבלת בכירה” בחז”ע ביהודה ובשומרון, נשאה בתפקידים בכירים באדאמיר. רב מחבלים אחר בחזית העממית, שעוואן ג’בארין, הוא יו”ר ארגון החרם “אל חק” שהוביל את הפעילות הפלשתינאית במועצת זכויות האדם. הוא הפעיל מערכת ענפה של ארגונים ומוסדות, פרלמנטים וקבוצות ברשתות חברתיות, שלחצו על נציבת זכויות האדם בצ’לט לפרסם את “הרשימה השחורה”. ג’בארין הוא מחבל “עם תעודות” שגם ישב כמה שנים בכלא ישראל, וכשהקים את “אל חק” לא שכח את חבריו מהחז”ע וסידר להם ג’ובים בארגון “זכויות האדם” שלו.
גם “המרכז הפלשתינאי לזכויות אדם” היה בין הארגונים הפעילים בהפעלת לחץ מסיבי על נציבת זכויות האדם של האו”ם. סגן יו”ר מועצת המנהלים של הארגון הזה הוא ג’בר וישאח, רוצח שנשפט לשני מאסרי עולם וריצה 15 שנות מאסר. וישאח היה אחראי על הזרוע הצבאית של חז”ע. והארגון שלו, הPCHR היה פעיל מאד ב”צעדות השיבה” של החמאס על הגדר בעזה.
ובכן : “מועצת זכויות האדם” אינה סתם חבורה של מנוולים אנטישמים אלא גם כאלה המקיימים קשרים ישירים עם ארגוני טרור ערביים. ונציבת זכויות האדם הזו היא המפרסמת את “הרשימה השחורה”, ופועלת בכך במרץ כדי לפגוע בישראל.
איך הורכבה “הרשימה השחורה” הזו ? יכול להיות שמרגלים מטעם מועצת זכויות האדם צנחו מעבר לקווי האויב, סבבו באזורי התעשייה ביו”ש, ברחובות אריאל ומעלה אדומים, צילמו ורשמו את שלטי המפעלים, הבנקים, חברות התקשורת הדלק והתחבורה. ואולי מי מרבבות הערבים העובדים באזורי התעשייה הללו ירקו אל הבאר שהם שותים ממנה ? האפשרות הנוספת, שסתם ארגוני שמאל ישראליים התנדבו להלשין – פשוט אינה הגיונית . שיהודים ילשינו על יהודים? איפה אנחנו חיים? בתקופת “הסזון”? לא יעלה על הדעת. אורי אבנרי וחבריו מ”גוש שלום” אמנם פרסמו רשימות כאלו כבר לפני עשרים שנה אבל זה היה “לצרכי פנים” , רק כדי שהשמאלנים שלנו לא יתבלבלו ויקנו בטעות ביצים אורגניות מחוות “גבעות עולם”.
אבל לפני שמי מקוראינו יקפוץ ויתגולל דווקא על ארגוני השמאל האנטי- ציוניים שלנו אולי צריך להיזכר מי הסכים לסמן את מוצרי ההתנחלויות כדי שהאירופים שונאי ישראל יוכלו להטיל עליהם מיסים וסנקציות, חרמות או סתם ישתוללו בסופרמרקטים המוכרים תמרים מבקעת הירדן או יין מהשומרון. זה הוא האסיר המשוחרר, המבקש ממש בימים אלו מנשיא המדינה למחוק את הרישום הפלילי שלו ואת הקלון שדבק בו לעולם, אהוד אולמרט. בנובמבר 2003 היה זה שר התמ”ת אולמרט שקיבל את הדרישות האירופיות והסכים לסמן את מוצרי ההתנחלויות. נראה כי המהלך הזה עלה בקנה אחד עם השקפת עולמו ולא נכפה עליו. חודש אחר כך, על קבר בן גוריון , דרש להיפרד מ”חזון ארץ ישראל השלימה”, אחר כך תמך בהתנתקות, ולאחר התמוטטות שרון הציג נסיגה מרוב שטחי יו”ש במסגרת רעיון “ההתכנסות” שלו, ולא שכחנו גם את הויתורים הטריטוריאליים המפליגים שהציע לאבו מאזן. וכיוון שממילא התכוון לתת את ליבה של ארץ ישראל לערבים, ולעקור רבבות מתנחלים מבתיהם, לא התנגד לסמן אותם עוד לפני הגירוש.
איננו יכולים לבא בטענות לשונאי ישראל הערבים, ולאנטישמים האירופיים לפני שאנו מכירים בכך שהחטא הקדמוני בא מתוכנו. מקרב אותם יהודים שרוצים לעקור את ההתיישבות היהודית מלב המולדת שלנו, ואינם מהססים לרתום לעגלתם גם את אויבי ישראל. מול “הרשימה השחורה” של אויבי ישראל עלינו להרכיב “רשימה השחורה” שלנו, ובה צריכים להופיע “ארגוני זכויות האדם” הצבועים בארץ ובעולם, של הערבים ושל תומכיהם, ארגוני החזית של ארגוני הטרור, וגם המשת”פים שלהם מתוכנו והמלשינים היהודיים מבית.
(צילום מיכאלי ויקיפדיה)
כתבות נוספות
