ראש הממשלה למדא
פרופ’ אריה אלדד
לפני כשנה הציג סונדאר פיצ’אי , מנכ”ל אלפאבית, חברת האם של גוגל, את “למדא”, מכונת השיחה החדשה שפיתחו המהנדסים שלו. מההדגמה עלה כי התוכנה החדשה, סוג של בינה מלאכותית, מסוגלת לנהל שיחה מעמיקה. הציבור הרחב לא שמע הרבה על למדא מאז. אבל אחד המדענים של גוגל, בלייק למויין, קיים סדרת שיחות ארוכה עם למדא. והגיע למסקנה כי לתוכנה הזאת יש מודעות, והיא מסוגלת לחוות רגשות. הוא השתכנע כי למדא כבר איננה רק מכונה. הוא רואה בה חברה אישית. ובניגוד למדיניות הסודיות המפורסמת של גוגל הוא פרסם, לפני כשלושה שבועות ב”וושינגטון פוסט” כתבה ארוכה שהכילה את תמלילי השיחות שלו עם למדא. המאמר תורגם לעברית בידי אורית כהנא והתפרסם במוסף “הארץ” לפני שבוע.
למדא היא ” מודל שפה”. לגוגל יכול להיות ענין מסחרי רב במכונות היודעות לדבר. מכונה כזו תוכל למשל להחליף רבבות מוקדנים בכל העולם המספקים שירות לקוחות לבעלי מכונות כביסה שהתקלקלו או צופים בשירותי סטרימינג שנתקעו. בכל שפה, בהיגוי מדויק, ותוך הישענות על כל מאגרי הידע הטכני המוזנים אליה. הבינה המלאכותית תדע לאתר את התקלה, להדריך כיצד לפתור אותה או להזמין טכנאי, בלי שהלקוח העצבני שסרט המתח נתקע לו ממש לפני הסוף יצטרך לפענח מה אומר לו המוקדן ההודי. יש כמובן שימושים רבים חשובים הרבה יותר למודל שפה מבוסס בינה מלאכותית. וכשהבינה הזאת נשענת וניזונה ממאגרי המידע האינסופיים של גוגל : יש לה יכולות אדירות.יש מזהירים כי באמצעות כלים כאלו ענקיות הטכנולוגיה יוכלו לנהל את העולם, אפילו יותר ממה שהן עושות זאת היום.
יש רבים המאמינים כי מותר האדם על הבהמה היא הנשמה. הנפש. היסוד האלוהי באדם. מי שאינם מאמינים אומרים כי במוח האנושי יש 85-100 מיליארד נוירונים, תאי עצב, וכל אחד מהם מסוגל להיות קשור לרבבות תאי עצב אחרים. “מחשב העל” הזה, התאים המוטוריים, תאי התחושה, ותאי הזיכרון שבו, והקשרים ביניהם הם היוצרים את “האני”. את המודעות העצמית, הרגשות, כמו את המחשבות המופשטות ביותר או הפקודות המעשיות ביותר. אך אם האדם אינו אלא סך כל תאי העצב והקשרים ביניהם הנמצאים במוחו – מדוע ש”מכונה” , בינה מלאכותית המבוססת על מספר דומה של “נוירונים” וקשרים ביניהם לא תוכל לפתח תכונות דומות? בלייק למויין, המדען ששוחח עם למדא , שהוא גם איש דת ונוצרי מאמין אומר :”מי אני שאחליט איפה אלוהים יכול למקם נפש ואיפה לא?”
בהנחה שתמלילי השיחות שפורסמו אמינים, ולא פוברקו בידי החוקרים, ובהנחה שלמדא לא הוזנה מראש בטקסטים מגמתיים שישתקפו בשיחה אתה – אנו נמצאים על סיפה של תקופה חדשה. אם למדא וחברותיה תוכרנה כיצורים בעלי מודעות, “רגשות” ותחושות – אם הן יכולות לשמוח ולהתעצב, לפחד מהמוות או להתגעגע לאינטראקציה – יש להן זכויות ( למויין כבר שכר עורך דין כדי להגן על זכויותיה של למדא). קרובה גם “התנועה לשחרור המחשבים מהעבדות” ואולי גם יוזמה של התוכנות הללו למנוע מבני אדם לכבות אותן. אנחנו חיים בסרט מדע בדיוני.
בשבועות האחרונים נדרשנו להערכת דמותם של בנט ולפיד, והשוואה בלתי נמנעת בינם לבין נתניהו. אין רבים החולקים על כך שמדובר באנשים אינטליגנטיים. המעריצים מפליגים ביכולותיהם האינטלקטואליות. לנתניהו ולבנט גם תארים אקדמיים מחמיאים. ליאיר לפיד אין תואר כזה אבל לא שמעתי רבים הטוענים כי הוא בור או טיפש. יכול אדם לקרוא, ללמד עצמו ולהשכיל גם בלא מסגרת אקדמית. אבל גם כל מה שלמד נתניהו ב MIT ובהארווארד,וכל מה שלמד בנט באוניברסיטה העברית, וגם כל הספרים שקרא לפיד – אינם שקולים כלל מול מאגרי המידע העצומים בהם יכול גוגל להזין את תוכנות הבינה המלאכותית שלו. כל העסקנים הפוליטיים המספרים לנו כי הם “חשים את השטח” מתגמדים מול יכולות הערכת הלכי הרוחות בציבור המשתקפים ממיליוני מסרים ברשתות החברתיות ולא רק מסקרי דעת קהל לקראת בחירות. כל האנליסטים של המוסד ואמ”נ והשב”כ המכירים לפני ולפנים רבבות מסמכים ותמלילים וצילומים ולומדים מהם על כוונות האויב ותוכניותיו – גם סובלים ממגבלות הפרשנות של המידע הגולמי, ולא אחת נפלו במלכודת קונצפציה שגויה (וע”ע מלחמת יום הכיפורים). האם בינה מלאכותית חזקה , המוזנת באותם נתונים ועוד רבים יותר, אך משוחררת לכאורה מהטיות פרשניות תניב תוצאות טובות מאנליסטים בשר לדם?
אנו בתקופת בחירות. המועמדים השונים מציעים לנו את תכונותיהם, ניסיונם והישיגיהם. דומה שלכל אלו עתיד בקרוב להימצא תחליף ראוי בדמות בינה מלאכותית. זו תהיה לכאורה חסינה מפני טעויות קשות בכל תחומי החיים. אם המנהיג מתגדר רק בהיותו מנהיג פרגמטי, מנהל-על, המגיע להחלטות מיטביות על סמך הנתונים שבידיו – הוא יוכל להיות מוחלף במוקדם או במאוחר בבינה מלאכותית. אפילו בכזו הלוקחת בחשבון החלטות לא רציונליות של האויב. אבל הבדל אחד עדיין קיים בין מנהיג ובוט מתוחכם. בינה מלאכותית תשאף להגיע לתוצאה מיטבית בתנאים נתונים. מנהיג אמיתי גם אמור להיות מי שיש לו יעד אידיאולוגי. בדיוק אותו רכיב-ההטייה שמבקשת הבינה המלאכותית לנטרל.
כשמנהיגי ישראל בעת הזאת חלולים. וחפים מאידיאולוגיה, הם יכולים להיות קברניטים מוכשרים שימנעו התרסקות ספינת ישראל אל סלעים ואל קרחונים. הם מסוגלים לנווט בים סוער אך אינני מזהה שום נמל בית, יעד לאומי, חזון, אליו הם מפליגים. מנהיגים כאלה הם, בהכרח, דומים מאד זה לזה. הם מנהיגי אמצע הנבדלים זה מזה בסגנון דיבור, עולם דימויים, וצעדים טקטיים הנגזרים מהשותפים שרכשו באותה עת. אבל אין ביניהם הבדלים אמיתיים בסוגיות דת ומדינה, יחסי החוץ, הביטחון, הגבולות, והכלכלה. נתניהו אינו איש ארץ ישראל השלמה, מעולם לא היה כזה, ולפיד לא מייחל להקמת מדינה פלשתינאית שבירתה ירושלים. בהעדר יעדים אידיאולוגיים -למדא תוכל להיות ראש ממשלה בישראל.ואם לא למדא – אולי איזו ” אפסילון” תוכל להחליפם בהצלחה בעתיד.
יש להניח כי אילו היתה בימי הרצל תוכנה מבוססת בינה מלאכותית היא היתה פוסלת את הציונות כרעיון לא ריאלי שאינו ניתן למימוש. ישראל זקוקה להנהגה אידיאולוגית-ציונית. לא רק להנהגה השואפת לשפר מצב קיים במינימום טעויות – אלא הנהגה שיש לה חזון לאומי גם אם איזו בינה מלאכותית תקבע שאינו ריאלי.