קשה לחזות, בעיקר את העתיד.
פרופ’ אריה אלדד
בתחילת השבוע הופיע ראש אמ”נ, האלוף הרצי הלוי ב”כינוס סגור” במועדון העסקי-אקדמי של אוניברסיטת תל אביב. כמה כבר יכול כנס כזה להיות “סגור”? ואכן, למחרת כבר פרסם ברק רביד דיווח נרחב על דברי האלוף. (“הארץ” 28 נובמבר). לנו נותר רק לקוות כי ראש אמ”נ לא הניח שדבריו יישארו בחדר “הסגור”, ולא גילה למשתתפים שרובם נטולי כל סיווג בטחוני שום דבר סודי באמת, והתואר “כנס סגור” נועד רק להחניף לאגו של המשתתפים.
החדשה המרעישה ביותר שנמסרה מהכינוס הייתה הערכתו של האלוף הלוי כי חוסר היציבות ב”גדה המערבית” יגבר על רקע התערערות מעמדו של אבו מאזן.
נפלתי מהכסא. על פי מקורות זרים ידעתי שמזמן כבר מלאו לו 80, שכבר שבע שנים אינו מעיז לקיים בחירות כי הוא יודע שלא ייבחר. שהוא ובניו מושחתים, שהוא לא פרטנר. אבל לא הייתי מוכן לידיעה שמעמדו “מתערער”. וכברק הכתה אותי התובנה בדבר חוסר היציבות הצפויה. איך, לעזאזל , גילה זאת ראש אמ”נ, ואיך איש לא זיהה זאת קודם?
אחרי שקמתי ווידאתי ששום עצם לא נשברה בגופי, שתיתי מעט מים קרים והסדרתי את נשימותי והמשכתי לקרוא. התדהמה רק הלכה וגברה: המצב הבטחוני ביהודה ובשומרון עלול להתערער בשנה הקרובה. צפויים מאבקים פוליטיים ברשות הפלשתינאית על רקע המאבק הצפוי על השלטון לאחר שאבו מאזן ירד מהבמה. את זה עוד הצלחתי איכשהו לעכל, אבל- והנה ההפתעה- חמאס ירצה לזכות בהישגים. התוצאה תהיה “מציאות מאתגרת מאד ביהודה ובשומרון”.
בני משפחתי מצאו אותי נאנק וממלמל “אל תלך, אבו מאזן, אל תלך”. וניסו להרגיעני. אפילו את שמעון פרס המנוח הזעיקו לעזרה. “המודיעין כשל בכל תחזיותיו ביחס לערבים” ציטטו באזני את דבריו, מן התקופה שכיהן כשר החוץ. כאילו לא ידעו שפרס מעולם לא הצליח להרגיע אותי.
אבל הוא כמעט צדק.
באפריל 1957, חמש שנים אחרי שעלה על כס המלוכה, התריע אגף המודיעין שלנו כי משטרו של המלך חוסיין יקרוס בתוך שבועות אחדים. חוסיין מלך 47 שנים. על כשלונו הנורא של המודיעין לחזות ולספק אתראה ערב מלחמת יום הכיפורים נשפכו נהרות דיו ונכתבו כרכים עבי כרס. לאחר מות נאצר ב1970 הגיע אחד מראשי מערכת המודיעין לועדת החוץ והביטחון של הכנסת לסקור את רשימת היורשים האפשריים. סאדאת היה בשולי הרשימה, והוערך כבעל סיכויים נמוכים ביותר. “אצלנו קוראים לו “החמור”. אמר לחברי הועדה. בקיץ 1988 העריך “קצין מודיעין בכיר” בועדת החוץ והביטחון כי מלחמת איראן-עיראק שנכנסה אז לשנתה השמינית תימשך עוד זמן רב. כשיצא הקצין הבכיר מאד מחדר הוועדה שמע ברדיו שהמלחמה הסתיימה. ראש אמ”נ וקציניו הבכירים העריכו ב2005 כי “ההתנתקות” תשפר את מצבה הביטחוני המדיני והכלכלי של ישראל וכי ניתן יהיה לצמצם במידה רבה את מספר החיילים המוצבים בגבול הרצועה, במו אזני שמעתי. ושנה אחרי ההתנתקות לא חזו את ניצחון החמאס בבחירות ברשות הפלשתינאית. ב2008 המליצו לדרג המדיני להגיע להסכם סוריה “למרות המחיר הכבד של נסיגה מהגולן”, כדי לפרק את “ציר הרשע” ( איראן, סוריה חיזבאללה). תודה לאל שלא הקשיבו להם. גם הם לא חזו ב2010 את “האביב הערבי” וסדרת ההפיכות בעולם הערבי. מיד כשנכנס לתפקידו הופיע ראש אמ”נ אביב כוכבי בועדת החוץ והביטחון ובאזני שמעתי, בחדר הסגור באמת, כי “המשטר במצריים יציב”. ימים ספורים לאחר מכן נפל מובארכ. “האחים המוסלמים” יזכו לכל היותר ב30% מהקולות בבחירות במצריים, העריכו המומחים, אולי לא יתמודדו כלל. מורסי ניצח ועלה לשלטון. חודשים אחדים לפני פרוץ מלחמת האזרחים ברוסיה שבו ראשי המודיעין שלנו והמליצו על הסדר עם סוריה, גם במחיר נסיגה מהגולן. כשפרצה ב2011 ההתקוממות נגד אסאד הסתמך שר הביטחון אהוד ברק, בהופעתו בפני ועדת החוץ והביטחון על הערכות המודיעין והבטיח כי בשאר אסאד ייפול בתוך שבועות אחדים. ב-2012 פרש ברק מהפוליטיקה. עכשיו הוא רוצה לחזור. אסאד עוד שם והוא רק הולך ומתחזק.
שירותי המודיעין שלנו הם מהמשובחים בעולם בגילוי עובדות, וטובים כמו כל אסטרולוג חובב בהערכות ובחיזוי העתיד. כל שירותי המודיעין בעולם לוקים בנכות הזאת. הרוסים לא צפו את “מבצע ברברוסה” – הפלישה הגרמנית לרוסיה ביוני 1941 והאמריקאים לא העריכו שהיפנים יתקפו בפרל הארבור בדצמבר 1941. המודיעין האמריקאי לא חזה את נפילת השאה הפרסי או את קריסת הגוש הקומוניסטי.
לאור, או לחושך כל הכישלונות הללו ציוויתי על עצמי להירגע והמשכתי לעיין בדיווח על “הכינוס הסגור” ועל דברי ראש אמ”נ האלוף הרצי הלוי.
שמחתי לקרוא כי ראש אמ”נ אופטימי ביחס לסיכויי שיפור היחסים בין ישראל וסעודיה ואיחוד האמירויות. נזכרתי כי ממש כדברים האלה שמעתי לפני שבועות אחדים מנהג מונית עירני וגם בכינוס פתוח , אם כי דל משתתפים, שנערך בקיוסק בירושלים. אבל הטוב ביותר עוד המתין לי במעלה הדיווח על הכינוס הסגור.
וכאן כבר אי אפשר להסתפק בציניות ובסארקזם. ראש אמ”נ, בהתנשאות מעצבנת במיוחד העריך כי ” העולם נמצא בגיל ההתבגרות שלו, ויש בהרבה מדינות הצבעות-נגד”. כלומר – לא תבונת ההמונים, לא המיאוס מהפוליטיקה הממוסדת והמסואבת, מפתיחת שערי אירופה לגלי מהגרים אדירים המאיימים למחוק את הדמוקרטיה והזהות התרבותית והלאומית של המדינות האירופאיות, אלא מין “משבר גיל ההתבגרות” העובר על מדינות העולם, הזוכות בשל כך בנזיפה פטרונית מאלוף בצה”ל היודע טוב יותר מה טוב לצרפת, להולנד או לארצות הברית. “טראמפ ניצח כי היה נגד המערכת. השאלה היא כעת איך תעמוד במבחן אידיאולוגיית האנטי שלו, ואיך הוא יפעל נגד המערכת מתוך הבית הלבן” עוד הוסיף האלוף כי “אם יעלו לשלטון יותר מפלגות לאומניות במערב, מוסד המדינה יתחזק והחומות בין המדינות תגבהנה”.כאילו אמר – כשזורחת השמש יש יותר אור. אבל הוא דווקא התכוון לשרטט חזות קודרת אפלה וקשה.
זו אפילו לא הערכת מצב מודיעינית. זו השקפת עולם פוליטית. מי ביקש זאת ממנו? ממתי אמור ראש אמ”נ לחוות דעה על נשיא נבחר של ארצות הברית ? או להגדיר מפלגות שלטון באירופה “לאומניות”? חסד מסויים עשה הרצי הלוי רק עם בריטניה שיצאה בלא נזיפה ישירה בגלל הברקסיט. האם לאור כישלונות העבר לא מתחייבת קצת יותר ענווה וצניעות מראש אגף המודיעין של צה”ל? אולי לא העולם עובר “משבר גיל התבגרות” אלא דווקא “המעריך הלאומי” שלנו מוכיח חוסר בגרות , כאשר לאחר שהוא ממצה את מלאי הקלישאות החבוטות על הרשות הפלשתינאית הוא עובר לחלק ציונים למדינות זרות, בהן גם כאלו הנחשבות, על פי מקורות זרים, ידידותיות לישראל.
כתבות נוספות
