רק פעמים מעטות אני מהסס כל כך לפני שאני כותב, מחשש, כמעט מידיעה ברורה , שיבולע לאיש נשוא המאמר הזה בעקבות המאמר. ובכל זאת:
בראיון מקיף עם מני מזוז ( “האקטיביסט” מוסף הארץ 7 ביוני) התבטא מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה על האפשרות שיש פשיעה מאורגנת “בחלונות הגבוהים” בישראל”:
“הפרשה היחידה שבה אפשר לדבר במונחים כאלה ולכן היא במובנים מסויימים פרשת השחיתות החמורה ביותר היא פרשת רשות המיסים….תהליך
שבו אנשים בעלי עניין התחילו בתהליך של השתלטות עויינת על אחת המערכות הכי רגישות במדינת ישראל….אם המהלך לא היה נגדע בשלביו הראשונים , תוך כמה שנים כל הצמרת של רשות המיסים היתה מאויישת על ידי אנשים שחייבים את המינוי שלהם לבעלי אינטרסים זרים…”
מזוז אמנם מצר על הענשים הקלים שנגזרו בפרשה זו אך הוא בטוח שהתהליך ברשות המיסים “נגדע בראשיתו”.
האמנם?
פרשת רפי רותם, חוקר בכיר באגף המכס והמע”מ בתל אביב , שחשף שחיתות קשה ברשות, וסופו שפוטר מעבודתו, מתגלגל חסר בית ברחובות תל אביב, ונרדף יום יום על ידי המשטרה, המתנכלת לו בכל פעם שמתפרסמת עליו כתבה – מעידה כאלף עדים כי השחיתות ברשות – וחמור מזה – במערכות אכיפת החוק במשטרה ובפרקליטות, הקשורות אליה – לא נגדעה באיבה. מי שחשף את השחיתות נענש, ואילו המושחתים ממשיכים לכהן ולהתקדם בתפקידיהם . האורוות לא נוקו. אם תיק המכיל מאות מסמכים , סרטי וידיאו, תמלילים והקלטות, שהועבר על ידי רפי רותם למשטרת תל אביב ולפרקליטות תל אביב – נסגר בתוך שעות אחדות ( בלי שהייתה כמובן אפילו אפשרות טכנית לעבור על החומר) – יש חשש אמיתי כי המערכת עודנה רקובה, ורק קצה קרחון נחשף כשהובאו מצא, שולה זקן ועוד מספר בכירים ברשות המיסים לדין הורשעו ונידונו. אבל האשמותיו של רפי רותם קשות ומדאיגות הרבה יותר. רותם פרט קשרים לכאורה עם עבריינים כבדים, שיתוף פעולה בין עובדי הרשות ומבריחים, אנשי עסקים כבדים, כשכרוך בפרשה מוות מסתורי של אחד מהמודיעים שלו, במה שלדעתו היה רצח בידי עבריינים לאחר שנחשף והוסגר לידיהם בידי מי מעובדי הרשות, והמשטרה מיהרה לסגור את התיק כ”התאבדות” למרות סימני שאלה כבדים שהיו מפוזרים בזירת המוות ולא קיבלו תשובה מוסמכת לידיעת הציבור.
קלמן ליבסקינד כתב פעמים רבות על פרשת רפי רותם במעריב, וכך משה ליכטמן. בגלובס ומלכה טיכר מילר בקפה דה מרקר , ו”מבט שני” עסק בפרשה בערוץ הראשון. וכל פעם, לאחר שהתפרסמה עליו כתבה – עצרה אותו המשטרה. כאילו במקרה. והוא נאזק והושפל, הוכה והושלך לכלא עד ששוחרר למחרת בידי השופט הראשון אליו הובא ל”הארכת מעצר”. המשטרה יודעת היטב שהמעצרים הללו לא יוארכו. אבל יש לה כוח והיא עושה בו שימוש כנגד מי שמטיח בה האשמות בשחיתות ושיתוף פעולה עם עבריינים. התירוצים או הסיבות למעצרים : עשרות פקסים ששולח רפי רותם בדרישה מכל גורם אכיפת חוק לחקור, לא לטייח, להעמיד לדין – כולם מתפרשים כמכתבי איום ומהווים סיבה להגדירו כמסוכן
ולעצור אותו. ויש להניח שכך יעשו גם בעקבות מאמר זה.
רפי רותם איש קשה.
עובדה שהוא עדיין חי. אחר היה מתאבד ודאי. הוא איבד הכל מאז יצא למסע הצדק שלו. בית, משפחה, רכוש. הוא חי ברחוב.
מקרה רפי רותם הוא שיעור נורא לכל מי שנתקל בשחיתות ושוקל לחשוף אותה בפומבי. הלקח מפרשת רפי רותם עלול להיות : לשתוק. לעצום עיניים. להתעלם. כי הצדיק שחשף נענש והרשע בעל השררה – טוב לו. אסור למדינת ישראל להמשיך ולתחזק את הלקח הנורא הזה, שהוא המשך ישיר של הלקח שיכול היה כל חושף- שחיתות-בכוח להסיק, אם שמע מה אמר נשיא המדינה המנוח עזר וייצמן כשנתבקש – על פי סמכותו בחוק – להוציא תעודות הצטיינות לחושפי שחיתויות : ” אני שונא שטינקרים” אמר עזר ויצמן.
מיכאל קולהאס נולד בערך בשנת 1500. ליד ברלין. בדרכו ליריד גזל אציל פלוני את סוסיו. משלא זכה לצדק אסף סביבו פורעי חוק ויצא למלחמת דמים והרס נגד עושקיו, בכל רחבי סקסוניה. הארץ טבעה בדם עד שנתפס והוצא להורג בגלגל ריסוק האברים.הרומן של פון קלייסט הפך את קולהאס למשל היסטורי . האם ישכילו היועץ המשפטי לממשלה, מבקר המדינה, שרת המשפטים, השר לבטחון פנים או שר האוצר, ועדת חקירה פרלמנטרית או ממלכתית, לעשות צדק לפני שישלים גלגל הריסוק את עבודתו על רפי רותם?
כתבות נוספות
