פעם שלישית גלידה
פרופ’ אריה אלדד
כשילדים נפגשים אקראית הם יברכו זה את זה בשלום (כך לפחות בספרי הילדים מהמאה שעברה). אך אם ייפגשו שוב במקרה אחד מהם כבר יזהיר : פעם שלישית גלידה. יש דברים שניתן ליחס למקריות. אם יתרחשו בשנית, ניתן עוד אולי בדוחק להסבירם כצרוף נסיבות נדיר. אך אם שבו וארעו בשלישית – לא ניתן עוד להתעלם מהמקריות. יש לציין אותה באופן מיוחד. גלידה למשל.
ה”ברית הלאומית הדמוקרטית” הידועה בשמה בל”ד נוסדה בידי עזמי בשארה לפני עשרים שנה. מראשיתה הייתה מפלגה ערבית לאומנית קיצונית, הרואה ביהדות דת ולא לאום ולכן שוללת את זכותם של יהודים למדינה. בל”ד מתנגדת להגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית, תובעת ביטול תמיכת המדינה במוסדות יהודיים, דורשת “זכות שיבה” לפליטים הפלשתינאים, שחרור כל המחבלים הנתונים בכלא, הקמת מדינה פלשתינאית בגבולות 67 שבירתה ירושלים, בל”ד מתנגדת אפילו לשירות אזרחי של ערבים הפטורים משירות צבאי, ומקדמת “תיאום אסטרטגי” בין ערביי ישראל וערביי יש”ע.
ראשי בל”ד משתדלים תמיד להקפיד על כפל לשון. כזה שכל ערבי יבין היטב כתמיכה בארגוני המחבלים ובטרור אך יאפשר לשופטים עליונים-בעיני-עצמם להמשיך ולעצום עין, ולהצדיק את פעולותיהם של אנשי הגייס החמישי שבתוכנו כ”חופש ביטוי”.
אבל לא כל היהודים הסכימו לשמש “אידיוטים שימושיים” בשרות המחבלים. בשנת 2003, לקראת הבחירות לכנסת ה-16, פסלה ועדת הבחירות המרכזית את סיעת בל”ד ואת עזמי בשארה מהתמודדות לכנסת. מסמך שב”כ שהוגש לוועדה קבע במפורש כי המפלגה וראשיה תמכו במפורש באינתיפאדה השנייה ובטרור נגד יהודים, (“התנגדות לגיטימית לכיבוש” בבל”דית). המסמך קבע כי בשארה תומך בפעילות לערעור החוסן הפנימי של החברה בישראל על פי האסטרטגיה של החיזבאללה, וראשי המפלגה נפגשו באופן סדיר עם ראשי החמאס והחזית העממית. המסמך שכנע את הוועדה ואת היועץ המשפטי לממשלה (דאז) אליקים רובינשטיין. אבל כשהגישה המפלגה ערעור לבג”צ – בוטלה הפסילה ( גם אחמד טיבי שנפסל בועדת הבחירות המרכזית – זכה להכשר בג”צ למהדרין, לעומת זאת פסילתו של משה פייגלין נותרה בעינה.) בל”ד התמודדה בבחירות וכך זכינו לחברותם של עזמי בשארה ג’מאל זחאלקה וואסל טאהה בכנסת. כנופיה של אויבי ישראל.
כזכור ניצל בשארה היטב את חסינותו. ביקר בסוריה ובלבנון. נפגש עם אסאד וראשי ארגוני הטרור, אך לא הסתפק בכך. בשנת 2006, בימי מלחמת לבנון השנייה פעל בסיוע ישיר לחיזבאללה, וברח מן הארץ כשנחשפה בגידתו. במקומו נכנס סעיד נפאע. זה האחרון מיהר אף הוא לצאת לסוריה, ונפגש עם סגן מזכ”ל החזית העממית. על כך הועמד לדין ונשלח לשנת מאסר.
טוב. בג”צ טעה. טעות היא אנושית. למרות מסמכי השב”כ ואינספור הפרסומים הגלויים שאינם משתמעים לשתי פנים – אפשרו שופטי בג”צ למחבלים ותומכיהם לכהן בכנסת. אפשר היה רק לקוות כי השופטים שהכשירו את בשארה ומפלגתו יכו על חטא טעותם זו.
אך כל מי שהניח שבג”צ מפיק לקחים ולומד מטעויותיו שלו – התבדה. בשנת 2009, לקראת הבחירות לכנסת ה-18 שבה ועדת הבחירות המרכזית ופסלה את בל”ד מלהתמודד לכנסת . לא רק בגלל כל מה שאמרו וכתבו ראשי בל”ד, הפעם גם הסתמכו על בריחתו של מייסד בל”ד ומנהיגה עזמי בשארה לאחר שהבין כי נחשף כמסייע לחיזבאללה. אך בג”צ, כאילו שכח הכל או לא למד דבר – העניק שוב תעודת כשרות לבל”ד. כהבעת תודה מיוחדת לשופטי בג”צ השתתפה חנין זועבי ב- 2010 במשט המרמרה . ולאחר שבשנת 2013, פסלה אותה ועדת הבחירות המרכזית מלהתמודד לכנסת ה-19, שב בג”צ שב והכשיר אותה. כאילו לא תמכה במחבלי הIHH ויצאה לסייע לחמאס בעזה. וכיון שבג”צ קבע שהם כשרים – טסו כעבור שנה 3 חברי בל”ד ג’מאל זחאלקה, חנין זועבי ובאסל גאטס לקטאר לפגישה עם מנהיגם הנערץ, עזמי בשארה.
השבוע נתפס עוד חבר בכנופיה הזאת. באסל גאטס, בן דודו של עזמי בשארה ומשונאי ישראל הגרועים שבכנסת, נלכד “על חם”, מבריח 12 טלפונים למחבלים רוצחים בכלא, מעביר אליהם מכתבים מוצפנים. והכל “מטעמים הומניטאריים” כמובן.
הכנסת הייתה כמרקחה. מגנים, מזדעזעים, מנסים לקושש קולות כדי להפעיל נגד הבוגד את “חוק ההדחה”, מעבירים החלטת בזק האוסרת על חברי כנסת לבקר אסירים ביטחוניים, אולי אפילו יכנסו את ועדת האתיקה שתנזוף בו, או תרחיק את סייען הטרור הזה מהכנסת לשבוע או לששה חודשים. אולי ימצאו בתקנון סעיף שניתן לפרשו כי במעשיו “פגע בכבוד הכנסת”. מפלגת השמאל הקיצוני מר”צ , שרק אתמול תבעה (בצדק) מח”כ ניסן סלומיאנסקי להתפטר לאלתר- מגמגמת עכשיו משהו על “לכאורה מעשה חמור” אך גם קוראת “לא לקיים משפטי שדה”. אומללים שכמותם.
אבל לא הכנסת אשמה במעשי הבוגדים הללו. בג”צ הוא שפגע ושוב ושוב בכבוד הכנסת, ובכבוד ועדת הבחירות המרכזית, ובכבוד עם ישראל ששלח את נציגיו לכנסת ולוועדת הבחירות. בג”צ הוא שאפשר שוב ושוב ושוב לתומכי הטרור לכהן בכנסת ישראל ולחתור מתוכה תחת עצם קיומה של מדינת ישראל. בג”צ הוא הגוף שלא הסתפק במחבל אחד שנחשף, ושני שנתפס, ושלישית שסייעה למחבלי המרמרה. טעה פעם אחת, חטא פעם שנייה, וגם בשלישית בז לשיקול דעתם של נבחרי הציבור. ובזכותו זכינו לממן מכספי המיסים שלנו עוד בוגד, סייען למחבלים, ולהעניק לו חסינות שאפשרה לו לפעול כך. בעשור האחרון כיהנו מטעם בל”ד 6 חברי כנסת. 4 מהם כבר נתפסו בסיוע לארגוני טרור. מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה?
ולפיכך במקום “חוק ההדחה” או מניעת ביקורים בכלא אני מציע חוק חדש :” חוק פעם שלישית גלידה”. חוק הבא לקצץ נוצה אחת מכנפיו של בג”צ. למנוע ממנו באופן מובנה לחזור שלוש פעמים על אותה טעות בדיוק. לו הייתי בטוח כי בג”צ יבין שטעה לכל אורך הדרך ויפיק לקח משגיאותיו- לא הייתי מציע את החוק המטומטם הזה. אבל כל החוקים הרעים נולדו במקום שהשכל הישר חדל לפעול. ונראה כי כאשר בית המשפט העליון עוסק בערבים – הוא מוותר על השכל הישר ככלי לקבלת החלטות. איך אחרת אפשר להסביר את העובדה שבג”צ שב ומכשיר מפלגה תומכת טרור, ומתעלם ממצעה, מהאידיאולוגיה שלה, מפעילות נציגיה ומהסיוע הישיר שהם מעניקים לארגוני הטרור? חוק כזה יאפשר לבג”צ לבטל רק פעמיים החלטות דומות של ועדת הבחירות המרכזית, כמו פסילת מפלגת-טרור ערבית. רק פעמיים ולא יותר. פעם שלישית – גלידה.
כתבות נוספות
