על פרשת דרכים
אריה אלדד
לכאורה אפשר לברך על הודעתו של השר לשעבר בגין כי ראה”מ קיבל המלצתו לגנוז את חקיקת חוק הבדואים . הצעת חוק בגין-פראוור שלא היתה צריכה לבא לעולם כלל, התכוונה להעניק מאתיים אלף דונם לשודדי קרקעות המדינה, מתוך התעלמות מהאפשרות הסבירה שמתנה כזו רק תעודד את הבדואים להמשיך בדפוס התנהגותם , להשתלט על קרקעות נוספות ולתבוע בעלות עליהם.
ומדוע רק לכאורה? משום שמדינת ישראל נמצאת על פרשת דרכים ביחסה לאוכלוסיה הבדואית כדוגמא פרטית ליחסה של המדינה לריבונותה בכלל. אפשר שהממדים המבהילים של שוד קרקעות המדינה בידי הבדואים, וההנחה שהמדינה לעולם לא תתמודד באמת עם אכיפת חוק כלפיהם, ולא תצא להרוס חמישים אלף בתים לא חוקיים, הם אלו שגרמו לאחד מאוהבי ארץ ישראל, כבנימין בגין, להיכנע לשודדים. אבל כניעה כזו לא הייתה פותרת את בעיית הבדואים אלא מעצימה אותה.
במדינות ערב הסובבות אותנו , ובהן ערב הסעודית מולדת הבדואים, וממלכת ירדן שמלכה בדואי מחיג’אז, מעולם לא הוכרה בעלות בדואים על הקרקעות . זכויות המרעה שלהם הוכרו. זכויות המים שלהם הוסדרו. בסוריה למשל נערך ניסיון להקים קואופרטיבים למדינה ולבדואים להסדרת התיישבותם באזורים מסויימים – כשהקרקעות נותרות בבעלות המדינה. במצריים לא הוכרה בעלות בדואים על אדמות ורק לאחרונה הוסדרה זכותם לרכוש קרקעות מן המדינה. רק במדינת היהודים, בקשה המדינה להעניק שטחי קרקע עצומים לבדואים שהשתלטו במרוצת העשורים האחרונים על אדמות המדינה ובנו בהם רבבות בתים בכל מקום שעלה מלפניהם הרצון.
מכאן יוצאות שתי דרכים. דרך החוק והמשפט ודרך האנרכיה. כל בדואי שיש לו תביעת בעלות על קרקע צריך לפנות לבית המשפט ולתבוע כי זכותו תוכר. מי שיזכה בכך – יקבל כל מה שבית המשפט יפסוק לו. לא פשרה על מחצית התביעה – אלא כל התביעה כולה. ואם לא תוכר תביעתו ( וזה היה גורלן של מאות תביעות הסרק שהעלו הבדואים עד היום בפני בתי המשפט) יהא עליו לפנות לאלתר את מה שהשתלט עליו בכוח, ואפשר שיצטרך לשלם למדינה הוצאות משפט ודמי שימוש בלתי חוקי שעשה בקרקע מתוך ניסיון לקבוע עובדות בשטח. והמדינה תהרוס את מה שנבנה בניגוד לחוק.
ואם לא תעשה זאת המדינה – היא חורצת את משפטה לאנרכיה ולאבדן הנגב והגליל לידי השודדים.
אין בכל אלו כדי למנוע מהמדינה לקיים את חובתה לאזרחיה הבדואים : לתכנן ולהקים עבורם ערי מגורים ותשתיות, להשקיע ביצירת מקומות עבודה, להקים בתי ספר ומרפאות. ולאכוף עליהם את חוקי המדינה, תשלומי מיסים וארנונה, חוקי התעבורה התכנון והבניה. זו חובת המדינה. אם לא תעשה כן – היא תפקיר את הבדואים לידי הגורמים הלאומניים המבקשים לגייס אותם לשורותיהם. מנהיגי החמאס ואש”פ, בל”ד ורע”מ תע”ל כבר נוגסים בהם. כי בהעדר שלטון – כל ממזר מלך.
כתבות נוספות
