על אבדן האימון
פרופ’ אריה אלדד
עם ישראל נאבק במגיפה, נחנק בסגר , נאנק במצוקה הכלכלית. ומכל עבר עולה הזעקה : איבדנו אימון במדינה ובמוסדותיה.
בראשית שנות המדינה – מי שרצה טלפון פרטי בביתו נאלץ לרוב להמתין כחמש שנים.
אבל כשאבא שלי, ישראל אלדד ( שייב) ביקש טלפון – הוא זכה לקבל אותו בתוך שבועיים. ולא כי היה מקורב למלכות. להיפך. בן גוריון הורה לפטר את אבי מעבודתו כמורה בתיכון. אבל המדינה רצתה שיהיה לו טלפון כדי להאזין לשיחותיו משום שאיסר הראל, ראש הש”ב הראשון , ראה בו אדם מסוכן המבקש להקים מחתרת נגד הממשלה בישראל . וכך גדלתי כשאני יודע שמאזינים לשיחות הטלפון שלנו . לא היה לנו אימון בממשלה – וזה היה הדדי.
השנים עברו. ההאזנות פסקו (ככל הנראה ). אבל רק נדירות הצלחתי לפתח יחסי אימון בממשלות ישראל. גם לא אחרי “המהפך” של 1977 ועליית הליכוד לשלטון: הנסיגה מסיני, עקירת ההתיישבות היהודית ממנה וההכרה “בזכויות הלגיטימיות של העם הפלשתינאי” עליהן חתם בגין בקמפ דייויד – הוכיחו לי גם כי גם ממשלת ימין אינה ראויה לאימון אוטומטי. ואז בא אריאל שרון , וההתנתקות. ואולמרט והשחיתות ו”ההתכנסות”. ונתניהו . איש מהם לא גרם לי להאמין בממשלות ישראל המבטיחות ימין ועושות שמאל.
אז עכשיו – כשכולם מצהירים על משבר “אבדן האימון” – מצאתי כי אני פטור מן המשבר. אין אדם יכול לאבד מה שאין לו.
אבל קבוצות שונות באוכלוסיה טוענות עכשיו בעקשנות שהן “איבדו את האמון” בממשלה או בעומד בראשה, במשרד הבריאות או במשטרה, בשב”כ או במדינה כולה .
הקיפי התחלואה באוכלוסייה החרדית מזעזעים. בתנאי החיים שלהם קשה למנוע הדבקה המונית אבל אין שום ספק שהסירוב המוצהר של ראשי הציבור להימנע מהתקהלויות גורם למגיפה להתפשט. חרדים רבים מסבירים שהם איבדו את האימון בהחלטות הממשלה כשהסתבר להם שהמדינה מתכוונת להטיל סגר דווקא בחגים, כי יולי- אוגוסט חשובים לחופשות של ה”חילוינים”, סגר בתקופת חגי תשרי גורם נזק כלכלי קטן יותר, והממשלה העדיפה “לדפוק” את החרדים דווקא בתקופת החגים , ולמנוע מהם תפילות בציבור בבתי הכנסת. וכשמתייעצים עם הרב קנייבסקי אם לפתוח תלמודי תורה בניגוד להנחיות, מספרים לו ש”המדינֶה ( במלעיל כמובן) אומרים לא לפתוח החיידרים. מה הרב אומר? ” ואוזנינו שומעות בדיוק את קולו של הרב שך ע”ה ששאל בבוז עמוק לפני שלושים שנה “א- מדינֶה? וואס איז א-מדינֶה?”
אז שלא יבואו לספר לנו היום שבגלל ההחלטה על עיתוי הסגר אבד האימון של החרדים במדינה. בעומקם של דברים – לא שרר אימון כזה מעולם. אלו שאינם משרתים בצבא ורודפים עד חורמה חיילים דתיים המעיזים לשרת – לא איבדו עכשיו את האימון שלא היה להם . וכשאנו שומעים על התארגנויות חרדיות להעניק טיפולי בית מתקדמים בתוך הקהילה לחולי קורונה, (כשלעצמו – רעיון טוב הראוי לאימוץ ע”י משרד הבריאות תוך הכוונה , פיקוח ובקרה) אני מבין שיותר ממה שאנו מתקרבים להפרדת הדת מהמדינה – אנו מתקרבים להיפרדות הדתיים מהמדינה.
* * *
ותיכף יספרו לנו שגם הערבים מצפצפים על חוקי הסגר ותקנות הקורונה, עורכים חתונות לאלפי חוגגים במשך שבעה ימים – רק בגלל משבר אימון חריף במדינה ובמוסדותיה. שהרי עד היום צייתו לחוקי התעבורה והבניה ונמנעו מפוליגמיה או מאחזקת נשק בלתי חוקי ועבריינות אלימה – אבל מעכשיו, משאיבדו את האימון במדינה שלא פתחה בזמן מתחם “היבדק וסע” בפאתי ג’לג’וליה – מעכשיו לא יקפידו כמו פעם.
* * *
רבים אומרים שאיבדו אימון במנהיגי המדינה כשהבינו שמה שאלה גוזרים על הציבור – אין הם מקיימים בעצמם. גזרו סגר ובידוד חברתי, ושלא יארחו ושלא יתארחו בליל הסדר ובראש השנה. והנה מתגלה שהנשיא, וראש הממשלה, ורעייתו, וכן חברי כנסת, ושרים, ושרות ואפילו ראש השב”כ. – כולם הפרו את התקנות והכללים. ואם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר? יגידו שאיבדו אימון בארזים.
בואו. מתי היה לכם אימון בהם? בימי הנשיאים עייזר וייצמן והנשיא-האנס משה קצב? בימי ראש הממשלה לוקח השוחד אולמרט או בשנות כהונתו הארוכות של נתניהו? בימי דרעי או בניזרי, עמרי שרון או הירשזון, צחי הנגבי או איציק מרדכי, סטאס מיסז’ניקוב או סוחר הסמים והמרגל גונן שגב? שלא להזכיר חברי כנסת ערבים שהורשעו בסיוע למחבלים? עד היום האמנתם בהם וסמכתם עליהם ודווקא עכשיו פתאום היה לכם דחוף לאבד אימון בבכירי המדינה כי ארחו את בני משפחתם לסעודת החג?
* * *
ובמשטרה, במשטרה האמנתם עד שגיליתם לפתע שהיא אלימה ופועלת בהפגנות כ”משטרה פוליטית” ? מי שהאמין – שישב לראות את הסדרה “מנאייכ” ויזכור שמדובר רק בקצה הקרחון של הארגון הרקוב המושחת והאלים הזה.
* * *
ומה עם השב”כ? ביטחוננו ושלומנו תלויים בו. יש לנו אימון מלא בארגון שנלחם בהצלחה מדהימה בטרור הערבי. האם איבדנו אותו לאחרונה כי שמענו שהם אוספים מידע על מקום שהותנו ומגעינו ? ואיננו סומכים עליהם בשלמות שלא יגלו סודותינו לזרים? ושמענו גם על “איכוני שב”כ מוטעים” שבעטיים הוכנסו אנשים לבידוד ממושך ומיותר? אבל אולי אם זכינו לראש שב”כ כמו אברהם שלום שהנחה את פקודיו לשקר ולשבש חקירות בפרשת קוו 300 ולהעליל רצח על קצין בכיר בצה”ל (איציק מרדכי), ועלילת הדם על עיזאת נפסו, וזכינו גם לראש שב”כ חביב כמו יעקב פרי שנתגלה כי שיקר לגבי שירותו הצבאי – אז אולי לא כדאי “לאבד אימון” בעמוד התווך הזה של קיומינו רק בגלל כמה איכוני שב”כ מוטעים?
באמת לא הייתי עוסק בליקויים בארגון המפואר והחשוב הזה לולא קראתי לפני שבוע מעל דפי עיתון זה ראיון ארוך עם כרמי גילון. מי שהיה ראש השב”כ בימי רצח רבין ועתה הוא אחד מראשי המפגינים בבלפור. גילון טוען גם היום שנתניהו אשם בהסתה שהביאה לרצח רבין, כי עמד על המרפסת בככר ציון ולמטה צעקו ההמונים המשולהבים “רבין בוגד”. לא עזר כמובן לנתניהו שהיסה את הקהל וקרא ” הוא טועה בגדול אבל אינו בוגד”. בעיני גילון – הוא הסית לרצח. אבל מה שמדאיג באמת הוא שגילון מתעלם מהשלטים והקריאות הקצובות “נתניהו בוגד!” מלוות בתופים וחצוצרות בהפגנות בלפור שהוא נוטל בהן חלק וגם משמש כ”שר האוצר” שלהן. והוא גם מעדיף לשכוח שאת תמונת רבין במדים נאציים הפיק והביא להפגנה בככר ציון הסוכן-המדיח שלו, אבישי רביב. אז אולי מי שצריך להיות מואשם בהסתה הוא דווקא כרמי גילון? ואם גם אדם כושל וצבוע כזה עמד בראש השב”כ – למה לאבד אימון בגלל זוטי-דברים?
* * *
ולפיכך – כנראה רק המערכת המשפטית עוד נותרה לנו כצוק סלע איתן הראוי לאימון. נתעלם לרגע מפרשיות ניגוד העניינים של השופטים. מהנפוטיזם והמינויים התפורים. כל מי שאינו ביביסט מושבע יכול להיות בטוח שהפרקליטים והשופטים כולם “בני אור” הנלחמים בשחיתות, ורק צדק הם מבקשים כל ימיהם. ביטחון כזה יאפשר להתעלם ממה שאומר מנדלבליט על שי ניצן (“המניאק הזה”) ולהמשיך ללכת אחריהם בעיניים עצומות.
* * *
רוצה לומר : אין הרבה סיבות טובות לסמוך על הממשלה היום. אבל מאז קום המדינה, כמעט מידי שבוע, מוגשות בכנסת “הצעות אי אימון”. רובן מוצדקות. ולפיכך מומלץ לוותר עכשיו על גלגול העיניים ועל הדרמה . על ה”איבדתי אימון” השחוק הזה. מצאו נא לכם תירוצים אחרים, כי רוב המערכות הציבוריות שלנו לא היו ראויות מעולם לאימון. ודאי לא לאימון עיוור.
(צילום – אלי סגל , ויקיפדיה – הפגנה. https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/)
כתבות נוספות
