עברנו את פרעה.
פרופ’ אריה אלדד
ארצות הברית היא מעצמה גדולה וחזקה. היא יכולה לשרוד גם נשיא רע. אותם בלמים ואיזונים מפורסמים , ומנגנוני מימשל העוטפים את הנשיא האמריקאי ומוודאים שגם אם הוא עייף, שיכור או עוד קלינטון- המעצמה לא תתרסק בעקבות בחירה מוטעית. הבקיאים בהיסטוריה האמריקאית זוכרים נשיאים משונים מאד, אבל האימפריה עדיין עומדת. טראמפ שהפתיע לכל אורך מערכת הבחירות עשוי להפיע שוב . הוא עשוי להיות נשיא גדול. ישראל היא מדינה קטנה וחלשה הרבה יותר. השאלה הייתה אם היינו יכולים לשרוד אובמה נוסף.
כשבאו פעם לראש ממשלת ישראל לוי אשכול ודיווחו לו כי יש בצורת, נבהל ושאל : איפה?. בכל הארץ, ענו לו. איזה מזל, נשם אשכול לרווחה, כבר חשבתי שבאמריקה.
זו הבדיחה החבוטה שמספרים בכל פעם שבאים לדון בתלות הישראלית בארצות הברית. התלות הזאת ידועה, אך אינה מוחלטת. השמאל בישראל מנסה כבר שנים רבות לשכנע אותנו כי אם הנשיא האמריקאי מתעטש – כאן מתחוללת רעידת אדמה. והם באים ומפרטים : כסף, נשק, סחורות, סיוע בינלאומי, מטריית הגנה באו”מ, ואז מנמיכים את הקול, ולוחשים : ואתה יודע שזה לא הכל. ולפיכך הנחת היסוד היא שזהותו של נשיא ארצות הברית חשובה לישראל אולי אפילו יותר משהיא חשובה לארצות הברית.
השמאל בישראל התפלל, כמעט היה בטוח, שהנה הנה קמה בארצות בארצות הברית הנשיאה שתצליח לעשות מה שלא עשו קודמיה הגברים : לכפות על ישראל את המדיניות שהם עצמם אינם מסוגלים להוביל בארץ. לכן הם תמכו לכל אורך מערכת הבחירות בהילרי קלינטון, כפי שתמכו באובמה וניסו, ועודם מנסים, לשכנע אותנו כי אובמה היה נשיא טוב לישראל. הם שבו ודנו באפשרות – אולי אפילו ייחלו לה – כי בפרק הזמן שנותר עד השבעת הנשיא הבא, יהיה אובמה ממש טוב לישראל,כלומר ינקום בנתניהו, שנוא נפשו ונפשם, ויאפשר להעביר במועצת הביטחון החלטה המכירה במדינה פלשתינאית. כך יביע לדעתם הנשיא אובמה את אהבתו הגדולה לישראל. הכל כמובן לטובתנו.גם השטות הזאת נקברה.
לא כדאי להתבלבל. אובמה היה נשיא רע לישראל. אחד מהעוינים ביותר שידענו. הוא היה פרו-ערבי, פרו-מוסלמי, וחתם עם איראן הסכם שיאפשר להם להגיע לנשק גרעיני. מדיניות החוץ שהוביל הייתה כושלת, הוא בגד בידידיו במזרח התיכון, בסעודיה ובמובארכ, תמך בסתר באסאד ומנע את נפילתו,, חלם חלומות באספמיא על דמוקרטיזציה של העולם הערבי, והזה הזיות ליבראליות נוכח מאות אלפים נטבחים במדינות המזרח התיכון. מי שחושב שהסכם הסיוע הצבאי לעשר שנים שנחתם לאחרונה הוא מתנה נפלאה המעידה על אהבת נפש לישראל אינו מבין את התלות של הנשיא בקונגרס . הסיוע האמריקאי לישראל נולד הרבה לפני אובמה, ולא היתה לאובמה שום אפשרות פוליטית להחליט שלא להמשיך בו, או לקצץ אותו בחצי. אובמה גם הכניס להסכם סעיף שמסנדל את ישראל, ואוסר עלינו לפנות בעתיד לקונגרס בבקשה להגדיל את הסיוע במקרה הצורך. לכאורה – אם הוא באמת ידיד כל כך גדול כפי שטוען השמאל הישראלי – מה איכפת לו אם בעוד חמש שנים יתן הקונגרס יותר? ועוד איך איכפת לו. ולו יכול היה – לא היה מעביר לנו פרוטה. לו קלינטון היתה נבחרת – היינו תקועים עם עוד אובמה.
אם יש לנתניהו הישג בינלאומי חשוב אחד – זוהי עמידתו מול אובמה. השמאל הישראלי טוען כמובן שנתניהו גרם להידרדרות איומה ביחסינו עם נשיא ארצות הברית. נתניהו אשם. הוא שיקר הוא רימה, הוא חתר מאחורי גבו הוא פנה לקונגרס, הוא התעקש הוא לא התגמש. נתניהו אשם.
אבל אני ראיתי את נתניהו בועדת החוץ והביטחון של הכנסת , מיד בשובו מפגישתו הראשונה עם הנשיא אובמה, שבועות אחדים לאחר השבעתו. ונתניהו נראה כמו חייל הנתון בהלם קרב. התקשורת סיפרה על פגישה קשה מאד, השפלה ממש. וכל זה – לפני שנתניהו הספיק לעשות אפילו משהו מכל מה שאלו המאשימים אותו בהרעת היחסים תולים בו. לו אובמה היה מצליח להגשים את תכניותיו לגבינו היתה כבר מדינה פלשתינאית קמה בלב הארץ. ירושלים היתה מחולקת. זה מה שהוא רצה. לאט לאט גילה שלישראל אין כוונה להתאבד ושהערבים קליינטים קשים הרבה יותר ממה שחשב, והרבה יותר דחוף להם להרוג זה את זה. אבל מי שראה את נתניהו בשובו לראשונה מאובמה, ומי ששמע את אובמה בנאום קהיר שלו יכול היה לדעת כבר לפני שמונה שנים שהוא הנשיא העוין ביותר לישראל מאז ג’ימי קארטר.
אבל עברנו אותו. הרבה הודות למדיניות נתניהו. אני משוכנע ששילמנו מחירים יקרים מאד, יקרים מדי, שיכולנו להמשיך בבניה בירושלים, ביהודה ובשומרון, שלא היינו צריכים להיכנע ולותר על ריבונות בהר הבית, אבל השורה התחתונה – הוכח שניתן לעמוד מול תביעות בוטות של נשיא אמריקאי עוין. אין שום הכרח להיכנע בלא תנאי.עיקר ההישג של נתניהו – הוא הרויח זמן. עתה, כך נדמה לפחות, כבר אין צורך בכניעה כזאת.
השמאל הישראלי ויהודי ג’יי סטריט בארה”ב בטוחים שקלינטון היא ידידת ישראל. היא לא. אבל עברנו את אובמה – היינו עוברים גם אותה, אבל זה היה קשה מאד. זה היה עשוי לעזור לשמאל בישראל לנצח.
קלינטון, שלא היססה לאמץ את גירסתה של סוהא ערפאת כי ישראל עוסקת בהשמדת פלשתינאים באמצעות גאז, הייתה רע בטוח לישראל. טראמפ הוא בלתי צפוי לחלוטין. הצהרותיו ערב הבחירות יכלו להפוך אותו לאחד ממנהיגי הימין בישראל. העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, ביטול ההסכם עם איראן, מאבק באיסלם הרדיקלי בלי להתבייש לקרוא לילד בשמו , הסרת הלחץ מישראל להיכנע לדרישות להקמת מדינה פלשתינאית- כל אלו שטרות שישראל תוכל לנסות לפרוע בעזרת רוב רפובליקאי בבית הנבחרים ובסנאט. גם אם יקיים את הצהרתו כי ישראל תצטרך לשלם עבור הסיוע הביטחוני – אם נקבל את כל השאר זוהי עיסקא משתלמת. ניצחונו של טראמפ הוא גם ניצחונה של ישראל.
כתבות נוספות
