פרופ’ אריה אלדד
סליחה שניצחנו
באוקטובר 2000 חוללו ערביי ישראל את הפרעות החמורות ביותר מאז מלחמת העצמאות # אז על מה בדיוק ומדוע התנצל השבוע אהוד ברק?
“סליחה שניצחנו” – זה שמו של הספר שפרסמו שניים מגדולי הסאטיריקנים שקמו לנו במדינת ישראל: אפרים קישון והקריקטוריסט קריאל גרדוש – דוש. הספר יצא לאור לאחר מלחמת ששת הימים. הוא נוצר בימי המתיחות קשה שלפני המלחמה, במהלכה ולאחריה.
ההתנצלות הייתה לא רק כלפי העולם הערבי שהובס וכלפי העולם המערבי שעמד בחיבוק ידיים ולא התכוון למנוע ממדינות ערב לתקוף אותנו – זו גם סאטירה כלפי פנים, על אלו שהיו קטני אמונה ולא האמינו בחוסן הלאומי שלנו ובעוצמתנו, ועל אלו שנבהלו מהניצחון הגדול, שהסבירו שוב ושוב שלא רצינו בכלל לשחרר את ירושלים ואת לב המולדת – כל אלו ממש נכפו עלינו. סאטירה נוקבת נגד אלו שחיפשו דרך מילוט מהירה לברוח מהאחריות, מהשעה ההיסטורית, משטחי המולדת ששוחררו ומהפיכת ישראל ממדינת גטו צרה ונצורה – למעצמה אזורית.
בספר הזה נזכרתי כששמעתי כי אהוד ברק שוב התנצל השבוע בפני ערביי ישראל על אירועי אוקטובר 2000, ועל 12 הערבים שנהרגו במהומות. להתנצל? למה? סליחה שניצחנו?
לצעירים, ולאלו ששכחו מה היה: בוועידת קמפ דיוויד ביולי 2000 הציע ברק לערפאת נסיגה מ-94% משטחי יהודה והשומרון ועזה, כולל חלוקת ירושלים ומסירת חלקים ממנה לריבונות פלסטינית. ערפאת דחה את ההצעה, פוצץ את השיחות ופתח באינתיפאדה השנייה, הרצחנית. במקביל, ובתיאום מושלם, ניסו ערביי ישראל להתמרד, לחסום צירי תנועה ראשיים במשולש ובגליל, להבעיר מהומות בהר הבית, הרגו נוסע יהודי בכביש החוף, ותקפו ישובים יהודיים בגליל. משטרת ישראל ומג”ב ניסו לפזר את הפורעים בגז מדמיע וקליעי גומי, ובמקרים אחדים גם בירי צלפים באש חיה. 12 ערבים אזרחי ישראל נהרגו.
ראש הממשלה דאז, ברק, מינה ועדת חקירה ממלכתית (“ועדת אור”), אבל כבר בינואר 2001 התנצל בפני ערביי ישראל על תוצאות דיכוי המהומות. למה בינואר 2001? הרי ועדת אור פרסמה את מסקנותיה רק ב-2003. ובכן – כמה מוזר, ודאי אין זה אלא צירוף מקרים נדיר – בפברואר 2001 נערכו בחירות לראשות הממשלה. ברק התמודד מול אריאל שרון. ברק הובס, אך בדרך לתבוסה ניסה עוד לקושש כמה קולות של ערבים. הנהגת ערביי ישראל דחתה בבוז את ההתנצלות שלו.
והשבוע – שב ברק והתנצל בפני ערביי ישראל על אירועי אוקטובר 2000. הוא מתנצל סדרתי. ב-1997 התנצל בפני “עדות המזרח” על מה שעוללה להם מפא”י בשנות המדינה הראשונות. ועתה, כשהבחירות ממשמשות ובאות ובסקרים הוא מתנדנד סביב אחוז החסימה – חיפש ברק בקדחתנות עוד קהל יעד להתנצלות. אולי על הנכבה? אומנם היה רק בן שש, אבל זה יכול לעשות רושם אדיר. אולי שקל להתנצל על הטבח בכפר קאסם ב-1956, הרי כבר היה בן 14, אבל שמעון פרס כבר הצטער עליו ב-2009, גם אז לפני בחירות. אולי על “אלטלנה”? רעיון מעניין. הנישה פנויה כי שום מנהיג שמאל משמעותי עוד לא התנצל עליה, אבל מצד שני – מה יצא לברק מזה? שום ליכודניק לא יצביע בשבילו. אין ברירה. צריך התנצלות שתסלול את הדרך לחיבור עם מר”צ. וכיון שטהרניות מר”צ לא התעקשו כנראה על התתנצלות בגלל הקשרים עם אפשטיין – צריך לנקות את השולחן עם פריג’ והתומכים הערבים של מר”צ.
ביניים: הגוש הרדיקלי
ההתנצלות החוזרת על הערבים שהרג בהיותו ראש ממשלה עלולה היתה להיראות נלעגת, מהלך פוליטי ציני ושקוף ששום ערבי לא יתייחס אליו ברצינות. אבל ברק לא השליך עוד התנצלות לחלל האוויר בלא סיבה.
ב-2001 דחו הערבים בבוז את התנצלותו. הפעם היו התגובות מורכבות יותר. במהלך מתואם ושקוף פרסם ח”כ ממרצ עיסאווי פריג’ מאמר ב”הארץ” הקורא לברק להתנצל – ושעות ספורות אחר כך הגיעה ההתנצלות בשידור. בראיון שקיימנו, עמיתי בן כספית ואני עם פריג’ ברדיו 103, ניתן היה להבין כי פריג’ שואף להקמת גוש שמאל-ערבים . משהו שיכלול את מר”צ, את “ישראל דמוקרטית” של ברק , עריקים מהעבודה, וחלקים מהסיעה המשותפת הערבית . כשחרב אחוז החסימה מונפת על ראשיהם של מר”צ ושל ברק האיחוד היה צפוי .ההתנצלות השבוע נועדה לסלול את הדרך להקמת הגוש הזה. זה לא היה החלום של פריג’ אבל נראה כי לא נמצאו שותפים במשותפת. החלום של השמאל הפוסט-ציוני על רשימה יהודית ערבית מאוחדת יצטרך להמתין לפי שעה.
רוב הציבור בישראל קיבע את דעתו על ערביי ישראל והנהגתם בדיוק באותם אירועי אוקטובר 2000 עליהם מתנצל ברק. רוב היהודים בישראל הבינו אז כי אזרחי ישראל הערבים חברו אז מבית לאויבי ישראל מחוץ, לערפאת וכנופיות הרוצחים שלו, לחמאס ולג’יהאד. הם מבינים היטב כי זו לא הייתה “מחאה” על קיפוח ואפליה אלא התמרדות ממש בניסיון למוטט את המדינה. הם זוכרים כי אחמד טיבי היה יועצו של ערפאת. הרוב הציוני בישראל, שהיה מוכן לשכוח ולסלוח לברק את היותו ראש ממשלה כושל, הנושא גם בחלק מהאחריות לים הדמים שהציף אותנו באינתיפאדה השנייה – לא יהיה מוכן לסלוח על חבירה עם אויבי ישראל מבית.
אז בינתיים – זהו. מר”צ ניצלה, אבל מסתבר שטהרני השמאל יודעים גם לשבת עם קפיטליסטים שעשו חלק מהונם בקשרים עם סרסור-פדופיל. ממש נורא מה שהפחד מאחוז החסימה עושה לעקרונות מוסריים. ברק ויתר באלגנטיות על מקומו וכנראה יוכל לשוב לעסקיו. העבודה מפרפרת ובמצבה הנוכחי ספק אם תעבור את אחוז החסימה. העסק שם עוד לא גמור.
אבל נחזור להתחלה, כי בה טמונה הרעה החולה של החיבור החדש הזה בשמאל :
על מה ביקש השבוע ברק סליחה? על שהורה למשטרת ישראל לדכא ניסיון מרד? בתשעת הימים הראשונים של חודש אוקטובר 2000 חוללו הערבים את הפרעות החמורות ביותר מאז מלחמת העצמאות. רק השימוש באש חיה בלם את הפרעות אחרי תשעה ימים מדממים ובוערים. אז על מה ההתנצלות? על ששוב ניצחנו אותם?
(צילום עדי כהן צדק כנס הרצליה 2016)
כתבות נוספות
