סוף הדמוקרטיה?
פרופ’ אריה אלדד
בתחילת השבוע חשפו חדשות ערוץ 10 – והידיעה צוטטה בהרחבה באמצעי תקשורת רבים – כי בשיחות סגורות אמר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט כי אם “חוק ההסדרה” יתקבל – זה יהיה סוף הדמוקרטיה בישראל.
קדרו פני השמיים. מלאכי השרת צווחו מול כסא הכבוד : הדמוקרטיה עומדת לטבוע! ליברלים יהודים מימין ולאומנים ערבים משמאל שילבו זרועות : הפשיזם לא יעבור. נו פאסאראן! על משמר הדמוקרטיה נעמוד ולא ניתן לחוקק חוק כזה. כי חפצי דמוקרטיה אנחנו.
ואין לו לאדם אלא לתמוה איך שרדה הדמוקרטיה הישראלית עד היום, ומדוע סבורים בני אדם פקחיים שדווקא חוק ההסדרה יהרוג אותה?
חוק ההסדרה קובע שניתן יהיה להפקיע אדמות ביהודה ובשומרון אם נבנה עליהן יישוב , ולפצות את בעלי הקרקע ככל שיהיו קיימים לא רק במוחם של אנשי שלום עכשיו אלא גם יהיו בשר ודם חי וקיים. גם בממון וגם בקרקע חילופית.
סוף הדמוקרטיה?
מדוע כשהפקיעו קרקעות ערבים כדי לבנות את נצרת עילית לא מתה הדמוקרטיה הישראלית? ואיך התחולל הנס הבלתי צפוי הזה, כאשר הופקעו קרקעות דיר אל אסד, מג’ד אל כרום, בענה ונחף ל”צרכי ציבור”, בצו שר האוצר, כפי שהחוק מתיר, ובלי להתבלבל כלל : כדי להקים עיר יהודית בכרמיאל . איך אז לא קרסה הדמוקרטיה הישראלית? ומדוע, יסביר לנו היועץ המשפטי לממשלה, לא מתה הדמוקרטיה הישראלית כאשר הופקעו אדמות יהודים וערבים בירושלים (בעיקר ערבים) כדי לבנות את השכונות היהודיות לאחר מלחמת ששת הימים, באזורים ששוחררו וסופחו לישראל בחוקי ירושלים? ואם תאמרו : מה שניתן היה להיעשות מיד לאחר מלחמת ששת הימים , ב1968, שוב לא ניתן להיעשות. אז להווי ידוע וייזכר כי גם ב1991 הופקעו אדמות בירושלים כדי לבנות שכונה יהודית בהר חומה. ואם לא מתה אז הדמוקרטיה הישראלית מדוע בטוח היועץ המשפטי לממשלה כי הפעם תמות?
ערביי ישראל, ותומכיהם הנלהבים מן השמאל הישראלי טוענים כי בשלהי תקופת המנדט היו כמחצית אדמות הארץ בבעלות ערבית פרטית. אחרי מלחמת העצמאות, ובריחת הפליטים הערבים, הפך חלק ניכר מהן ל”נכסי נפקדים” והיו לאדמות בבעלות המדינה. יש גם ערבים רבים החיים בארץ הטוענים כי הם היורשים החוקיים של הקרקעות הללו. אך גם הרבה מעבר לנכסי הנפקדים – מאות אלפי דונמים בבעלות ערבית הופקעו והוקמו עליהם קיבוצים, מושבים ערים וכפרים לטובת האוכלוסייה היהודית. וכך ראוי. כי מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי.
והדמוקרטיה לא מתה.
התורכים הפקיעו קרקעות כששלטה כאן האימפריה העותומאנית. גם הבריטים. כשנולדה מדינת ישראל היא ירשה את כל נכסי ממשלת המנדט הבריטי שמת, ובתוכן גם קרקעות רבות שהופקעו בידי הבריטים. זה בסדר. גם הדמוקרטיה שרדה. כששלטה ירדן ביהודה ובשומרון הפקיעה קרקעות שהפכו לאדמות מדינה. מדינת ישראל “נכנסה בנעליו” של שלטון הכיבוש הירדני ביהודה ובשומרון, מה שירדן קראה “הגדה המערבית”. ולכן ראתה עצמה בעלת נכסי המדינה הירדניים. זה בסדר.גם הדמוקרטיה. אבל אם ננהג כמנהג העותומאנים והבריטים והירדנים ונפקיע כפי שנהגנו בעבר – תמות הדמוקרטיה הישראלית? איך זה לא הרג את הדמוקרטיה הבריטית? מדוע זה דמוקרטי הגיוני וצודק לרשת אדמות מדינה של מונארכיות ששלטו כאן ונהגו כמדינות ריבוניות אף שהיו כאן כובשות בכוח הזרוע, אבל זה יהיה “סוף הדמוקרטיה ” להפקיע קרקעות כדי לא להחריב יישוב קיים? ומדוע סבור היועץ המשפטי לממשלה כי מהלכים כאלו היו חוקיים לעילא בכל שנות קיומה של המדינה ודווקא עכשיו יהרגו את הדמוקרטיה הישראלית?
ושמא חש היועץ המשפטי לממשלה כי הטיעונים המשפטיים שבידיו, לפסול את חוק ההסדרה , חלשים מדי, והוא נאלץ לגייס את הדמוקרטיה לעזרתו? אמרו לא פעם כי הפטריוטיות היא מפלטו של הנבל. האם הדמוקרטיה הפכה מפלטו של הפחדן?
View of the Jewish settlement of Amona. June 05, 2012. Photo by Noam Moskowitz/FLASH90 *** Local Caption *** òîåðä
äúðçìåú
÷øåï
÷øåðéí
כתבות נוספות
