נאום: יום ירושלים תשס”ח

 ירושלים, כ”ח באייר, התשס”ח
02/06/2008

יום ירושלים השנה הוא יום הזדמנות לבקש סליחה מהעיר.
סליחה על מה שעשינו ועל מה שלא עשינו.
על מה שלא עשינו למען יופייך, וניקיונך, ותפארתך, ומעמדך בעמים וכבודך בלב העם הזה.
סליחה על שהנחנו לזרים להתערב בענייניך.
וסליחה על שפגמנו ביופייך בכל מיזמי נדל”נינו.
וסליחה על שטרם היינו ראויים לנס שאירע לנו בשחרורך ובאיחודך: סליחה שזה קרה לנו פתאום, בלא כוונת מכוון ולכן בלא תוכנית ובלא ראיית מטרה.

סליחה על שהסרנו את הדגל שלנו מההר הקדוש לנו מכל המקומות בעולם, וסליחה שיהודים טרם יכולים להתפלל כרצונם במקום הקדוש לנו מכל, בעולם. סליחה שהנחנו – כאז כן היום – לגמדי חזון וקטועי כנפי כיסופים לשלוט בנו, כאז כן היום.

וסליחה מתושבייך על החינוך הגרוע שאנו מעניקים להם, ושרק מקצתם יכולים להפוך אותו למנוף צמיחה לעתידם ולעתידך. וסליחה מאלו שאנו מניחים להם להתחנך בתכנית לימודים של שונאינו ואחר כך מגלגלים עיניים תמהות על כך שהם באים להרוג בנו.

וסליחה מענייך, שעניי ערים אחרות קודמים להם, וסליחה ממחצית ילדי ישראל שלא הבאנו בשערייך לפני שהפכו לחיילים.
סליחה מעברך, שהנחנו לזרים ושונאים לחפור ביסודותיך, ולטחון לאבק את שרידי בתי מקדשינו, וסליחה מעתידך, שהנחנו לאותם זרים לשדוד את אדמותיך ולבנות בהן באין רשות, גם באין מפריע.

וסליחה מגופך שבמו ידינו ביתרנו בחומה מפלצתית, שקרעה אותך בשנית, מתוך הכסילות הטוענת שגדר יש בה כדי לעצור את חורשי רעתנו בשעה שבמו ידינו אנו אומרים להניח להם לאחוז במחציתך, ולהניף עלייך את דגלם ולהציב בך את כני השיגור וקני נשקם אל מחציתך הגידמת.

וסליחה עמוקה מכל אלו – על שטרם הפכנו אותך למקדש מלך , עיר מלוכה, וטרם הוצאנו אותך מתוך ההפיכה, ומתוך תפילה עמוקה שלא החמצנו חלילה כבר את השעה, ולשנה הבאה בירושלים הבנויה.