מה ניסתה ממשלת ישראל להסתיר בהר הבית?
באתר חדשות יהודי בניו יורק (jewishvoiceny.com) התפרסם השבוע דו”ח חמור ביותר מאת מבקר המדינה בישראל אלא שמי שאינו גולש באינטרנט אינו יכול לקרוא אותו . בקיץ 2010 הטילה עליו הועדה לביקורת המדינה חיסיון. הדו”ח מבקר את רשויות השלטון שאינן מפעילות את סמכותן כחוק בהר הבית, וכך נותר ההר בשליטה מוחלטת של הוואקף המוסלמי. מכיוון שהוואקף הוא גוף ירדני – ממומן ומופעל בידי משרד ההקדשות ברבת עמון – הרי שהתוצאה היא שהר הבית דה פקטו, נתון בריבונות הממלכה ההאשמית ואיננו בריבונות ישראל. כך מתברר שמילותיו של מוטה גור, מפקד כוח הצנחנים שכבש את ההר ב 1967 – “הר הבית בידינו” – נותרו מילים ריקות.
הדו”ח הוא כה חמור ונוקב, עד שראש הממשלה נתניהו הפעיל את כל כוחו כדי שייגנז ולא יפורסם. לשם כך הוא שלח את מזכיר הממשלה דאז, מר צבי האוזר, אל ועדת משנה של הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, וזו החליטה על פי סמכותה שהדו”ח יישאר חסוי, ויפורסמו רק עיקריו בעמוד אחד. מעניין כי נציגי השב”כ שהופיעו בפני הועדה מסרו כי אין בפרסום הדו”ח משום פגיעה בביטחון המדינה.לא על ביטחון הגן החיסיון, כי אם על אזלת ידון של הרשויות בהנחיית ראש הממשלה.
במדינת ישראל התפתח מנהג שראש הממשלה קובע כל דבר בהר הבית, ובפועל עושה זאת המשטרה. מצב זה נוצר מכיוון שהוואקף המוסלמי “מכיר” רק במשטרה – בהיותה נציג “הכוח הכובש” – בעוד שאין הוא מכיר ברשויות המדינה האזרחיות האמורות לפעול בהר הבית: רשות העתיקות ועיריית ירושלים.
רשות העתיקות אמורה לאשר ולפקח על כל עבודה הנעשית בהר הבית, אשר כולו הוא אתר עתיקות מוכרז, אתר בעל חשיבות ראשונה במעלה בעולם כולו. בפועל, עושה שם הוואקף המוסלמי כאוות נפשו, ובנובמבר 1999 הוא ביצע פשע ארכיאולוגי חסר תקדים כאשר חפר כמות עצומה של עפר רווי בעתיקות מימי בית ראשון ושני, על מנת להכשיר כניסה למסגד תת קרקעי באורוות שלמה, מסגד ענק בתוך חלל ענקי עתיק, שהוכשר לתפילה שלא כחוק וללא כל היתר. העבודות הללו שבוצעו ללא היתר וללא פיקוח, ועבודות ריצוף עצומות שבוצעו לאחר מכן בשטח הדרום מזרחי של ההר גרמו כמעט להתמוטטות חומות הר הבית בגלל שינוי במשטר ניקוז מי הגשמים.
עיריית ירושלים אמורה לאשר כל פעולת בניה בעיר, ולפקח שהיא מתבצעת לפי הכללים, ללא חריגות. בפועל פקחי העיריה כמעט אינם נוכחים בהר הבית, רק נדירות הם נכנסים ללא מדים, ואינם מפעילים כלל את סמכותם.
הגורם היחיד הנמצא בהר הבית כל העת הוא משטרת ישראל, אלא שהמשטרה נענית לכל גחמה של הוואקף המוסלמי כדי לשמר אתו “יחסי עבודה תקינים”, והתוצאה היא שהוואקף הוא הקובע הכול בהר הבית, המשטרה מצייתת, ומוציאה אישורים ופקודות על פי רצון המוסלמים…
היועץ המשפטי לממשלה קבע לפני שנים אחדות נוהל כי יש לדווח לו על כל הפרת חוק בהר הבית בטרם תתבצענה פעולות לאכיפת החוק. כל הרשויות – לרבות המשטרה – פירשו את ההנחיות הללו כאישור פתוח שלא לעשות את תפקידן. כך נוצר מצב שבין אם דווחו עבירות הוואקף ליועץ המשפטי, ובין אם לאו – בפועל לא נעשה דבר נוכח הפרות החוק אשר חזרו ונשנו עשרות פעמים. ולפיכך היועץ המשפטי עצמו יש חלק מהותי בכך שמערכת החוק בישראל לא הופעלה (ואיננה מופעלת) כלפי הוואקף המוסלמי בהר הבית, ולמעשה יש לו חסינות מפני החוק.
הדו”ח החסוי – התפרסם. כמו מיליוני מסמכי ויקיליקס וסנאודן למיניהם. וכעת על הועדה לביקורת המדינה של הכנסת להתכנס לאלתר, ולהסיר את החיסיון ממה שהפך גלוי. לאחר מכן תצטרך הכנסת לדון במסקנות הדו”ח ולתבוע יישומן המיידי של ההמלצות. יש להחזיר את הר הבית לריבונות מדינת ישראל.
כתבות נוספות
