מה ישראל צריכה לעשות לאחר קריסת תהליך השלום – מאמר לוואלה!

מה ישראל צריכה לעשות אחרי קריסת שיחות השלום?
פרופ' אריה אלדד
יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי

כשהיינו צעירים ותמימים , וניצחנו (במחיר איום) במלחמת יום הכיפורים, כתב חיים חפר "אני מבטיח לך ילדה שלי קטנה, שזו תהיה המלחמה האחרונה".
התבגרנו מאז. התפכחנו. אנו יודעים ש"מלחמה אחרונה" תהיה רק אם חלילה נובס. כי בכל פעם שאנו מנצחים - שבים הערבים, אחרי שנה או עשר  ומנסים להשמיד אותנו. מי שחושב שהסכסוך הישראלי ערבי הוא סכסוך טריטוריאלי סובל מתסכול הולך וגובר משום שכל הניסיונות לפתרון טריטוריאלי בנוסח "חלוקת הארץ" ל"שתי מדינות" - אינו מביא שלום, אלא בדרך כלל מלחמה חדשה, גל טרור נוסף. רק מי שמבין שהסכסוך הוא מלחמת דת, "התנגשות ציוויליזציות" כפי שהגדיר זאת סמואל הנטינגטון, מבין כי שום קוו גבול על המפה אינו יכול לפתור מלחמת דת. 
וכך גם ביחס למאבקם של נאמני ארץ ישראל באלו הרוצים למסור חלקים מן המולדת שלנו לערבים. ניצחנו בקרב. לא הכרענו את המערכה.
יש בתוכנו  הטועים באבחנת הסכסוך וממשיכים לנסות לרשום לו את תרופת "חלוקת הארץ", ויש בתוכנו  שאינם תמימים או טועים אלא הם אויבי ישראל מבית, שמתוך שנאה עצמית חולנית , מתוך שהם יודעים  ש"מדינה פלשתינאית יכולה לקום רק על חורבותיה של מדינת ישראל" (יצחק רבין. פנקס שירות) ורוצים לראות בחורבנה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, על מנת שתקום כאן מדינה ערבית, מדינה דו לאומית, מדינת כל מסתנניה - לא חשוב , העיקר  שלא תהיה כאן מדינה יהודית , כי הם שונאי עצמם, שונאי יהדותם, שונאי זהותם. משום שאחרי אלפי שנים של שנאת יהודים התעקם מוחם לחשוב שאם כולם שונאים אותנו - כנראה שאנחנו ראויים לשנאה. כל אלו ימשיכו לחתור להשגת מטרתם.
ולפיכך נאמני ארץ ישראל אינם יכולים לשקוט ולנוח עם קריסתן של השיחות בתיווכו האובססיבי של ג'ון קרי. השמאל הישראלי לא ישקוט ולא ינוח. לא אלמן ישמעאל, ויש לערבים משתפי"ם רבים מבית. אלו ינסו לנהל מגעים חשאיים מאחורי הקלעים ( נוסח תהליך אוסלו) או גלויים בלי רשות וסמכות, אבל באורח שעלול לחייב את ישראל בעיני הקהילה הבינלאומית.( וזו אגב תוכניתו של שמעון פרס לאחר שיסיים את כהונתו כנשיא) .אם בדרך הבגידה הגלויה והבוטה בדמות קריאה לחרם כלכלי תרבותי או אקדמי על ישראל, או בנוסח המתוחכם של "הקרן לישראל חדשה" המממנת גופים שבמסווה של "ארגוני זכויות אדם" פועלים 
לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל. אם מצד אלה המגייסים מדינות זרות , בעיקר באירופה ובצפון אמריקה, את כספן או את קולן באו"מ ובגופים בינלאומיים אחרים, כדי להכניע את ישראל, משום שהבינו מזמן שבקלפי הדמוקרטית בישראל הם מהווים פחות מרבע מן היהודים בארץ, ואין סיכוי שהשקפת עולמם תנצח ולכן הם מצפצפים על  רוב עם ישראל ומנסים להורידו על הברכיים. ואם בדרכם של אלו הבאים לזרוע רעל בלבבות צעירים ובני נוער,  בנוסח  השטן האלתרמני, שכתב בשירו " אז אמר השטן:" 
"הנצור הזה  איך אוכל לו.  /איתו האומץ וכשרון המעשה  /וכלי מלחמה ותושיה עצה לו./ואמר: לא אטול את כוחו / ולא רסן אשים ומתג/ ולא מורך אביא בתוכו, /ולא ידיו ארפה כמקדם/רק זאת אעשה: אכהה מוחו/ושכח שאיתו הצדק" .
כל אויבי-ישראל-מבית אלו, לא ישקטו ולא ינוחו . כל אחד בשיטתו בדרכו ובאמצעיו. וככל שהשמאל הישראלי קטן והולך - גדלה יומרתו לכפות את רצונו על הרוב. ולפיכך גם מותן הצפוי מראש של שיחות קרי, ועל אף כישלון ההחייאה של ציפי לבני בפגישתה עם אבו מאזן - אנו צפויים להמשך ניסיונות: בתיווך טורקי של ארדואן כחלק מ"הפיצוי" הישראלי על כך שהרגנו את המחבלים על המרמרה, או  כ"מהלך חד צדדי" של נתניהו , או  כ"הסדר ביניים"  בנוסח ביילין. כל אלו שבים ומנסים להלעיט את ישראל בתרופת חלוקת מערב הירדן לשתי מדינות תוך שהם מתעלמים מכך שהם  טועים באבחנת המחלה ורושמים תרופה טריטוריאלית למחלה אידיאולוגית ודתית. ממזרח לנו שוכנת "ממלכת ירדן" שהוקמה על שלושה רבעים מ"הבית הלאומי" שהובטח לעם היהודי בהצהרת בלפור ובהחלטת חבר הלאומים , 80% מאוכלוסיה הם פלשתינאים על פי הגדרתם. ולפיכך כפי שאמר המלך חוסיין :"ירדן היא פלשתין ופלשתין היא ירדן". 
התכנית הזאת"ירדן היא פלשתין" אינה מקורית שלי ואינה חדשה. אלא שהיא רלוונטית היום יותר מאי פעם על רקע התהפוכות והמהפכות המכונות "אביב ערבי". כאשר יסיר הרוב הפלשתינאי בירדן את המשטר ההאשמי ( שיובא עליהם בידי הקולוניאליזם הבריטי ב1922) תהפוך ירדן לא רק למעשה כי אם גם להלכה למדינת הלאום הפלשתינאי. על ישראל להחיל את החוק והמשפט הישראלי על יהודה והשומרון ( כפי שעשתה בחוק ירושלים או חוק רמת הגולן). כדי לא להפוך בצעד  זה את ישראל למדינה דו לאומית ( כפי שמאיימים עלינו אלו התובעים מסירת שטחי מולדת אלו כדי שתקום עליהם מדינה פלשתינאית) צריכה ישראל לאמץ את הנוסחא שהציעה "הועדה המיוחדת של האו"מ לפלשתינא" ( UNSCOP, הועדה שפעלה בארץ ב1947 והציעה את הטיוטא להחלטת העצרת הכללית בכ"ט בנובמבר). ועדה זו של האו"מ שהציעה הקמת מדינה יהודית ומדינה ערבית ראתה כי במדינה היהודית העתידה לקום יהיו 600000 יהודים ו450000 ערבים, ולפיכך סברו שכדי שתהיה זו מדינה יהודית צריך לקיים הבדלה בין אזרחות ותושבות. הם הציעו כי הערבים במדינה היהודית יהיו תושבי המדינה היהודית ואזרחי המדינה הערבית.  שום ערבי לא יאלץ לעזוב את ביתו בניגוד לרצונו. הם יזכו למעמד קבע של תושבים  ולזכויות דומות לאלו של ערביי מזרח ירושלים ( תושבים שאינם אזרחים). הם יהיו זכאים לחינוך בריאות סעד וביטחון כתושבים, חייבים בתשלומי מיסים ושאר חוקי המדינה, יוכלו להצביע לרשויות המקומיות שלהם, אך אם ירצו להצביע לפרלמנט - לא יצביעו לכנסת אלא לפרלמנט בעמאן.

הארץ כבר חולקה. יש מדינת לאום לפלשתינאים ושם ימצאו ביטוי לשאיפתם להגדרה עצמית. ומלחמות דת הן מחלה כרונית.  אין להן  ריפוי. יש רק טיפול.,