למי מותר להתפלל?
פרופ’ אריה אלדד
כשירות לקוראים ליקטתי וסידרתי על פי הא”ב מעט מאלו שמותר להם להתפלל:
אמנים: כל חבריו של אמיר פרישר גוטמן, התפללו לשלומו בעת שנאבק על חייו: “נותר לנו רק להתפלל לבורא עולם לנס”.
בנות טפש-עשרה. OMG.
דתיים. טוב, ברור.
הארץ. גם בעיתון הכי חילוני במדינה מרשים לבעלי הטורים להתפלל. אלון עידן כתב על “געגועיי למכבי תל אביב המעצבנת המגעילה והחזירית” :” הייתי יושב מול המסך ומתפלל שהם יפסידו. ואם לא יפסידו, לפחות שיובסו.” ואורי משגב, שלא היסס להתנבא לפני הבחירות כי הרצוג יחליף את נתניהו , המליץ לכל השמאלנים לשאת תפילה ספציפית מאד : ” מחנה המרכז-שמאל צריך להתפלל שלוש פעמים ביום בשבוע הקרוב לכך שסער או ארדן לא יתמודדו מול נתניהו”.
חולים. מול מחלה או פציעה קשה מבקשים רוב בני האדם, גם לא דתיים, רחמי שמיים. בבית החולים בנהריה מטופלים פצועים סוריים . ומה יהא עליהם כשיחזרו לסוריה? “לצוותים הרפואיים בישראל נותר רק להתפלל לשלומם”. (רוני לינדר כץ. דה מרקר).
כדורגל: “יש אלוהים” היא קביעה תיאולוגית שכיחה ביציעים. ויש גם תביעה מפורשת של פרשנים :” ועכשיו להתפלל! הצגה של הנבחרת הצעירה השאירה את חלום היורו בחיים. שחקניו של בלבול דרסו 0:4 את אלבניה, במהלך יום הכיפורים הם יקוו לאיבוד נקודות של סרביה או נורבגיה כדי להגיע לשלב הפלייאוף.” נאום מערכת אתר הספורט., אוקטובר 2016.
כלכלנים . כלכלה נחשבת מדע, לא דת. ואף על פי כן כתב רועי דוברת ב”גלובס” ( לאחר החלטת בריטניה להיפרד מהאיחוד האירופי) :” ניתוח ברקזיט: האנגלים צריכים להתפלל שמרקל תשאיר אותם”. לכסף אולי אין ריח אבל יש לו כנראה אלוהים.
מלחמה. גם אפיקורסים גמורים מתפללים נוכח המוות והסכנה. ” עכשיו צריך להתפלל לשלום החיילים, אחר כך נעשה חשבונות” (עמיתי בן כספית, בימי “צוק איתן”.)
עבריינים . על דעת המקום ועל דעת הקהל אנו מתירים להתפלל עם העבריינים. (כל נדרי)
צופים ( קולנוע/טלויזיה): הציבור בישראל שותף מלא לצרותיו של דון דרייפר, אחד מגיבורי “מד מן” ( גילוי נאות : אין לי מושג על מה אני כותב) . נטע אלכסנדר ב”עכבר העיר” מבינה היטב את סילביה, גם אם היא מעיזה להיות קטנת אמונה : ” לא פלא שסילביה מרגישה צורך להתפלל עבור שלוותו הנפשית של דון. מצד שני… ספק אם תפילות הן מה שיעזור להם.”
שמאלניות : סתיו שפיר , תמר זנדברג ומיכל רוזין לא היססו לעטות טלית (!) ולהצטרף לתפילה רפורמית בכותל. “- עמדנו מול הכותל ונשאנו תפילה “, דברי שפיר. אכן: מחזות קשים לצפייה.
שריפות. מלחמה באיתני הטבע/הצתות זדוניות דוחקות לעיתים גם את מי שאינם מתפללים בכל יום – לשאת תפילה. על השריפה בכרמלית בחיפה בפברואר השנה אמרה ח”כ נאווה בוקר ( ששכלה את בעלה באסון השריפה בכרמל) : “לא נותר לנו אלא להתפלל שלא תהיינה השלכות הרות אסון כתוצאה מכך”. ובועז ביסמוט נשא ב”ישראל היום” בימי השריפה בחיפה תפילה פשוטה לגשם שיבוא ויכבה :” אל מול היובש, אל מול הלהבות, לא נותר לנו אלא להתפלל. לא רק להגעתו הצפויה של הסופר־טנקר אלא לסופר־טנקר האמיתי, הלוא הם הגשמים. ”
תיירים. מערכת “ערוץ החופש מאקו” יודעת היטב שגם בחופשה מתוכננת היטב צריך לעיתים רחמי שמיים :” ארזתם את המזוודה בהתרגשות גדולה, חרשתם את הדיוטי פרי, התיישבתם במטוס ועכשיו נותר רק להתפלל לטוב. כלומר, לקוות שזה שיישב לידכם ייתן לכם מנוחה במהלך שעות הטיסה… או זה שתופס את כל המקום בתא האחסון העליון, ויש גם את הייצורים העייפים שהראש שלהם צונח על הכתף שלכם והוא שוקל לא מעט”.
* * *
ולמי אסור להתפלל?
כמובן – לחקלאי. זה המופיע בספרי הלימוד שעליהם יצא קצפו של השמאל החילוני השוטה. מה עושה החקלאי בספר ? ” חורש, זורע ומתפלל.” השם ישמור. מתפלל? למה הוא מתפלל? בלי תפילה לא ירד גשם? אין זאת אלא הדתה מאוסה.
ולפיכך לא נותר לנו אלא לסיים בדבריו של וולטיר :
“מעולם לא התפללתי לאלוהים אלא תפילה קצרה מאוד: ‘הו אלוהיי, גרום לכל אויביי להיות מגוחכים’, ואלוהים נענה לבקשתי.”
כתבות נוספות
