17/09/2014
התעלמות מכוונת אריה אלדד יש מהומות בירושלים. אבנים ובקבוקי תבערה, גם יריות פה ושם. על פסגת זאב . בשועפאט. בהר הבית שרפו הפורעים את תחנת המשטרה והמדינה "מכילה" את השרפה. דגלי חמאס ודאעש מונפים בהר הבית באין מכלים. הערבים מבינים : אם ככה מוותרים היהודים על המקום שלטענתם הוא המקום הקדוש ביותר לעם היהודי - הם יצליחו לסלק אותנו מכל ארץ ישראל. כי אנחנו כמו הצלבנים. לא מחוברים. אבל כל פעם שמתעוררות מהומות בירושלים, וזה קורה מעת לעת במאה השנים האחרונות, יקומו יהודים חכמים ונבונים, שוחרי שלום ואחוות עמים , מימי "ברית שלום" של מגנס ובובר על הר הצופים ועד לשמאל הישראלי בימינו ויגיעו למסקנה ההגיונית : הפיתרון לא יכול להיות כוחני, אין פיתרון צבאי. צריך פיתרון מדיני. אותו "פיתרון מדיני" בנוסח "ברית שלום" לפני שמונים שנה גרס שאין ליהודים צורך במדינה בכלל... פרופ' מגנס, נשיא האוניברסיטה העברית בהר הצופים, בילה חודשים ארוכים בניו יורק ב1947 , כשהוא משדל את חברות האו"מ להצביע נגד הקמת מדינה יהודית. התפיסה הזו הוכתה קשות כשהחליטה עצרת הכללית בכ"ט בנובמבר לעשות דווקא ההיפך. ומאז, וכיוון שהמדינה הפכה עובדה, מנסים בניהם נכדיהם וניניהם הרוחניים של אנשי "ברית שלום" להגיע ל"פתרון מדיני" אחר, שיניע אחורה את גלגלי ההיסטוריה. אם מדינת ישראל קיימת, , חייבים לשנות אותה מן היסוד. שלפחות לא תהיה מדינה המתעקשת להיאחז במולדת ההיסטורית שלה. והם נעזרים במאות זרועות התמנון של "הקרן לישראל חדשה" המנסה - כשמה כן היא - להפוך את מדינת ישראל שלנו למשהו חדש. וכשהם קוראים ל "פתרון מדיני" אין הם מתכוונים אלא להקמת מדינה פלשתינאית בלב הארץ. אין פיתרון אחר. וכשקם נשיא מצריים, הגנרל א-סיסי, לפני ימים אחדים ומציע פתרון אחר - להעניק לפלשתינאים 1600 קילומטרים רבועים בצפון סיני, בשטח הגדול פי חמישה מרצועת עזה, כדי שיקימו שם את מדינתם ויקלטו שם את הפליטים , הערבים ביהודה ובשומרון יכולים להיות תושבי ישראל באוטונומיה בעריהם, ואזרחי המדינה הפלשתינאית המוצעת- הם מתעלמים ממנו. אי אפשר כמובן להתנגד להצעה נדיבה כזו אלא אולי בתירוץ ש"הפלשתינאים לא יסכימו". וראוי לשאול : אז מה אם לא יסכימו? אולי אם ישראל תסיר אחת ולתמיד את התכנית האובדנית להקים מדינה פלשתינאית בלב הארץ יהיה הכרח לחפש פיתרון אחר? אך כל עוד אפילו בנימין נתניהו מסכים להעניק להם מדינה ביהודה בשומרון ובעזה - לא יהיה אף ערבי שיסכים לפחות מזה. רק אם המבוי הזה יהיה סתום לחלוטין יחפשו הערבים, גם הקהילה הבינלאומית, פתרון אחר. שנים טענו כנגדי , כשהצעתי "ירדן היא פלשתין" שזה רעיון נפלא אבל הפלשתינאים והירדנים לא רוצים. עכשיו המצרים רוצים. הלך התירוץ. למה להתעלם? מתעלמים כי לא רוצים. לא רוצים לפתור את הבעיה אלא בדרך המובילה לחיסולה של מדינת ישראל. לאיים עלינו שאם תספח ישראל את יהודה ושומרון - ישראל תהפך למדינה דו לאומית או מדינת אפרטהייד. והנה א-סיסי מוסיף אפשרות שלישית. הגיונית. וזה מפחיד כי זה עלול להוציא את ישראל מהמבוי הסתום שהם מייצרים בשבילנו מאז אוסלו. שאלה קשה עוד יותר היא למה שותקת ממשלת ישראל? למה נתניהו אינו מברך על ההצעה? אם זה מטעמים תכסיסיים ובתאום עם נשיא מצריים - מוטב. אבל אם גם הוא כבר לא רוצה בשום פתרון אחר חוץ ממדינת חמאס ביו"ש - הגיע העת להחליף ראש ממשלה.
כתבות נוספות
