למה אינני מפגין ברוטשילד?
פרופ’ אריה אלדד
שחיתות שלטונית עלולה להיות איום קיומי על ישראל.
קיומי. לא פחות. משום שאם האוחזים בהגה השלטון נגועים בשחיתות – הם עלולים להחליט על פי טובם האישית ולא על פי טובת המדינה.
עד היום לא השתכנעתי כי כשראש ממשלת ישראל דאז , אהוד ברק, החליט על “הענקת” שדה הגז מול חופי עזה לערפאת – זה היה “טוב לישראל”, ולא מהלך מושחת של איש השב”כ הידוע לשמצה (בידוי הראיות בפרשת קו 300), יוסי גינוסר ע”ה. כשאני זוכר איך ניצח ברק את עמי איילון בפריימריז בעבודה ב2007, בזכות אלפי הקולות שנקנו באמצעים מושחתים במגזר הערבי – אני חושש שיש יותר מערבי אחד העלול לסחוט אותו. וכשברק מגלגל עיניים ומוקיע את נתניהו המושחת – אינני מאמין לאף מילה שלו. עד היום לא השתכנעתי גם כי אריאל שרון החליט לגרש אלפי יהודים מגוש קטיף ולהחריב 25 יישובים רק כי היה בטוח שזה ישפר את מצבה הביטחוני המדיני והכלכלי של ישראל. לעומת זאת השתכנעתי כי הוא יצא למהלך הפוליטי הציני וההרסני הזה רק כדי להוריד מעל גבו השחוח תחת משא האי היווני את התקשורת והפרקליטות. ואלו רק שתי דוגמאות איך שחיתות אישית עלולה להוביל את מדינת ישראל לצעדים הרסניים המחזקים את אויביה.
ולכן הקמתי, בהיותי חבר כנסת, את השדולה למאבק בשחיתות. ידעתי אז, כפי שאני יודע היום, כמה מסוכנת השחיתות השלטונית. גם לא שכחתי כי כל מי שרצה לדעת, ידע כי אריאל שרון מושחת, עוד שנים רבות לפני שפרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, עמדה להגיש נגדו כתב אישום חמור. אבל כל עוד היה אריאל שרון “איתנו” , עם הימין, והקים יישובים בכל הארץ – שתקנו. אז נדרתי נדר כי גם אם יקום מנהיג מושחת ויישבע להקים עוד מאה יישובים – לא אשתוק.
גם בנימין נתניהו עצמו, כשהוא אומר “לא יהיה כלום כי לא היה כלום” אינו מכחיש כי קיבל מתנות יקרות ערך מאד. גם נתניהו יודע כי שום “ידידות” אינה מאפשרת לראש ממשלה לקבל כמויות סיטונאיות של סיגרים ושמפניה. זוהי , למצער, מתנה אסורה, והיא עבירה פלילית. גם אם יצא זך כשלג משאר החשדות והחקירות – תיק 1000 הוא פלילי. נתניהו לא העמיד אותי בפני שום דילמה מוסרית או פוליטית שעשויה להיות כרוכה בהתעלמות משחיתות של מי שמחיל ריבונות על יהודה ושומרון, מקים יישובים ובונה את ירושלים. להפך: לכאורה הקל עלי. הוא החריב את מיגרון ועמונה, את שכונת האולפנה ועוד מעט יחריב גם את נתיב האבות. וכל התחיבויותיו לבנות אלפי יחידות דיור , ממוחזרות שוב ושוב, ובניה – אין. נתניהו תמך בהקמת מדינה פלשתינאית ובנסיגה מרמת הגולן. אין לי אפילו סיבה מדינית-פוליטית- אידיאולוגית אחת להתעלם משחיתותו. מי שמוכן להכיר במדינה פלשתינאית ממערב לירדן אינו איש ימין. אינני רוצה בהמשך שלטונו. ולכאורה יכולתי להצטרף בלב שלם להפגנות בציר רוטשילד-הבימה. נתניהו ומלחכי פנכתו אמנם רוצים שנאמין כי מפלת נתניהו תעלה לשלטון בישראל את השמאל. אבל אין כל הכרח כזה. אם המחנה הלאומי בישראל יתעשת וישכיל להבין כי עליו לבחור עכשיו מנהיג חלופי לנתניהו, הימין יישאר בשלטון, ולאזרח נתניהו תינתן הזדמנות להוכיח את חפותו. רק אם הימין בישראל לא יעשה כך – ניפול עם נתניהו.
ובכל זאת לא אצא לתל אביב להפגין. כי גם אם יש שם אלפי תמימים המפגינים נגד השחיתות – זוהי הפגנה מובהקת של שמאלנים הרוצים בשלטון השמאל, והמאבק בשחיתות הוא רק התירוץ. נקיי הדעת בירושלים היו מקפידים לדעת עם מי הם חותמים על שטר, עם מי הם נכנסים לסעודה. וכשאני רואה בקהל המפגינים נגד השחיתות שלטים “נגד הכיבוש” ותמיכה בBDS – ברור לי שלא אצעד עימם ולא אשתתף בהפגנותיהם. ואינני מאמין לאף מילה של אלדד יניב, המטיף בשער נגד השחיתות . כי לכאורה יש שני אלדד יניב. זה הישן, האיש שהעיד על עצמו שסייע לכל מעשה נבלה מושחת. באותם ימים עשה כך כדי לצבור כוח. וזה החדש הטוען שהוא אדם אחר, הנאבק בשחיתות . אבל בעיני גם היום הוא עושה זאת רק כדי לצבור כוח. ולא יהיה חלקי עם שניהם, לא עם הישן ולא עם החדש.
כתבות נוספות
