כבלים בחג החירות
פרופ’ אריה אלדד
קרבן הפסח הוא זכר לזבח השׂה שעליו נצטוו אבותינו ערב יציאת מצרים. ובדמו סימנו את בתיהם כדי שאלוהים יפסח על בתי היהודים בצאתו להכות בבכורי מצריים. ומאז היה פסח מצריים לפסח לדורות. ובאמצעותו זכר העם את צאתו משעבוד לחירות. חובת קרבן פסח חלה על כל יהודי, אבל משעה שבית המקדש נחרב – בטלו הקרבנות ועמם גם קרבן הפסח. לאחר מלחמת ששת הימים, ושחרור הר הבית -יותר ויותר סבורים שיש חובה לחדש את מנהג קרבן פסח – גם אם בית המקדש טרם נבנה.
בערב החג עצרה משטרת ישראל בעיר העתיקה בירושלים כעשרה צעירים וארבעה גדיים בחשד שהם התכוונו לקיים מצוות קרבן פסח. בכל שנה אוסרת המשטרה לקיים את הטקס מחשש שמא יתלקחו מהומות קשות, מאותה סיבה שאוסרים על כל תפילה או סימני תפילת יהודים בהר הבית. המשטרה והשב”כ חוששים שמא מיליארד מוסלמים בעולם יתפנו מכל עיסוקיהם, שיעים יחדלו לטבוח בסונים, דאע”ש יפסיקו לשחוט את כל השאר – וכל הפראים יקומו להלחם בנו. אם זכרוני אינו מטעני – ממש כך הזהירו לפני למעלה מעשר שנים, כשביקש השר לביטחון פנים דאז, צחי הנגבי, לפתוח מחדש את הר הבית לביקורי יהודים. השר לא נבהל. ומאז יהודים עולים להר, והמוסלמים ממשיכים לטבוח זה בזה.
כמה כותרות בעיתונות שסיקרה את הצלחת המשטרה לסכל את מזימת קרבן הפסח ידעו לציין כי ארבעת הגדיים ניצלו מהגורל האכזר שהיה צפוי להם וכי הם הועברו לטיפולו של משרד החקלאות. הכותרות שכחו לציין כי באותו ליל סדר עלו על שולחנות עם ישראל כמיליון תרנגולות, פרות כבשים ודגים. אבל גם ארבעה גדיים זה הישג. אם כי יש רגליים לסברה שלא מדובר בחנינה מוחלטת אלא רק בדחיית הביצוע וסופם של הגדיים -ידוע.
עשרת ההולכים על שתיים נלקחו למעצר ולפחות אחד מהם, רפאל מוריס, יו”ר תנועת “חוזרים להר” גם בילה בכלא את ליל הסדר, ולמחרת החג הובל, כשידיו באזיקים, לבית המשפט .
מדוע הובא כבול לבית המשפט? מה אומר החוק?
שוטר יכבול עצור באזיקים ” במקרה בו הוא חשוד בביצוע פשע חמור שעונשו עשר שנות מאסר ומעלה.”, וכן אם נמלט בעבר או אם הוא מנסה להימלט, אם העצור ידוע כאלים או שהוא מתנהג באלימות .
רפאל מוריס לא היה חשוד באף אחד מאלה. הכבילה נובעת רק מרצונה של המשטרה להעניש ולהשפיל. הרי כך נהגה המשטרה גם במעצרים מתוקשרים רבים, מול מצלמות העיתונות, ובמסדרונות בתי המשפט גם כשהחשדות אינם מצדיקים כבילה. המשטרה פשוט מצפצפת על החוק.
אלא שאולי דווקא במקרה הזה היה חשש נוסף, המצדיק לכאורה כבילה? אולי חששה המשטרה שמא ינסה החשוד לשלוף גדי משרוולו ולהקריב קרבן פסח?
אם הבורות היתה מחלה אורטופדית – הם היו כל החיים בגבס. מה לעשות? אי אפשר להקריב קרבן פסח למחרת החג. צריך לחכות לשנה הבאה. כנראה שהשופט יודע זאת, או שפשוט ניחן בשכל ישר. רפאל שוחרר לביתו .
בליל הסדר אנו אומרים “השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין”: השנה עודנו עבדים, בשנה הבאה נהיה בני חורין. מי שחשב בליל הסדר שהפסוק הזה מופרך ואינו משקף נכונה את המציאות, ואנו בני חורין כבר היום – ראוי לו לשוב ולחשוב. מדינה הכובלת באזיקים יהודי שמבקש להתפלל, לקיים מצווה מפורשת – היא מדינה משועבדת לפחדיה, האמיתיים או המדומים. הלוואי שעד השנה הבאה נזכה להיות בני חורין באמת.
כתבות נוספות
