יופיטר, השור והרב
פרופ’ אריה אלדד
הפתגם הלטיני “מה שמותר ליופיטר – אסור לשור” בא לומר שיש דברים שמותרים רק לאלים, ואסורים ליצורים נחותים.
אבל גם ההיפך חייב להיות נכון.
כל אזרח, שאינו נבחר ציבור או עובד מדינה יכול לבל שפע של מתנות מידידיו, גם יקרות ערך, גם אם הם במקרה לקוחותיו, אם יש לו, נגיד, חנות פרחים. לכל היותר יהיה לו דין ודברים עם שלטונות המס.
אבל אם הוא עצמו פקיד שומה, וידידו הוא אחד מנישומיו – בהחלט ייתכן כי הוא עובר על חוק שירות לציבור (מתנות). יהא עליו להוכיח כי המתנה ניתנה בלי שום קשר להיותו פקיד שומה . החשש לפגיעה בטוהר המידות ברור. הרי הדדיות היא מידה ידועה בין ידידים. נתת לי – אתן לך , שוקולד או שומה מופחתת.
האנלוגיה ברורה. ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מכחיש כי קיבל מידידיו מתנות יקרות ערך. לא “חופן סיגרים” אלא חופנים רבים. במישור הפלילי הדיון יהיה אם זו מתנת ידידות או “שלח לחמך על פני המים”.אם הפרקליטות תטען לשוחד – תצטרך להוכיח תמורה מצד נתניהו וכוונה פלילית. אם יסתפקו במרמה והפרת אמונים יצטרכו להוכיח כי מדובר במתנות אסורות. אבל גם אם לא יוכח דבר מכל אלו – פגם מוסרי וציבורי חמור יש כאן. גם אם קיבל מידידיו אלפי סיגרים טרם היה לנבחר ציבור – מרגע שנבחר עליו לדחות כל מתנה. קטנה כגדולה. כי האזרח בעל חנות הפרחים יכול רק לתמוה אם מי שמחלק לראש הממשלה חופני סיגרים כאות ידידות, אינו מצפה לתמורה. לראש ממשלה בישראל אסור שתהיה אפילו מראית עין של עבירה. אבק של ניגוד עניינים.
אבל הכלל ההפוך ל”חוק יופיטר והשור” אינו פועל רק לרעתו של מר נתניהו. השבוע התברר שהוא חייב לפעול גם לטובתו. נשיא המדינה, ראובן ריבלין נשא דברים באיזה כנס, ונשמע קורא בבירור לעם לצאת לכיכרות ולהפגין. אבל מה שמותר לכל שור, לכל ישראל ישראלי שאינו עובד ציבור, אסור באיסור חמור לנשיא המדינה, קריאה לעם לצאת לכיכרות היא חריגה חמורה מתפקידו . זכות ההפגנה מוכרת היטב לכל – אבל נשיא שקורא לעם להפגין נגד הממשלה – חותר תחתיה. קורא בעצם להפלת הממשלה, והוא פוגע אנושות במדינה שהוא אחד מסמליה. (למחרת הבהיר הנשיא שלא התכוון להפגנות נגד השחיתות. אבל מי שהבין אחרת – לא התבלבל, והנזק לנתניהו כבד.)
ביום שנשיא המדינה נשא את קריאתו לעם לצאת לכיכרות, וכמו כדי לערוך את מחנהו נגד גל ההפגנות הצפויות, כינס אליו ראש הממשלה את בכירי רבני הציונות הדתית , לבקש את תמיכתם. השמאל מבקש להפיל אותי, אמר להם, אני מבקש את עזרתכם.
נתניהו מנסה לשכנע את הציבור ומנהיגיו כי אם הוא ייפול – ייפול עימו כל מחנה הימין, השמאל יעלה לשלטון, ואנו צפויים לאסון אוסלו נוסף. לי אין ספק כי המחנה הלאומי יכול לבחור מנהיג חלופי, ולא ליפול עם נתניהו. אבל המהלך הפוליטי של נתניהו לגיוס תומכיו – הגיוני ולגיטימי. רק תגובת הרבנים הייתה לא הגיונית ולא מוסרית .
באו אליו הרבנים דרוקמן, סדן, סתיו ,שפירא, לבנון, בן נון, פנדל ואחרים. אני מכיר אותם. כולם אנשים ישרים, שלומי אמוני ישראל ונאמנים לארץ ישראל בכל לב. והם מחו על הרדיפות הפוליטיות נגד ראש הממשלה. ביקרו בחריפות את מבקריו, הרב דרוקמן אמר “מי שנלחם נגד שחיתות כבייכול – זו עצמה שחיתות”. מלים כדורבנות. שירות מצוין לנתניהו. אבל הם גם הודיעו לראש הממשלה שאינם “נתונים בכיסו”. והביעו מרירות עמוקה על כך שראש הממשלה נזכר בהם רק כשהוא במצוקה, אבל כשהם במצוקה (בסוגיית שילוב נשים בצה”ל או בניה ביישובי יהודה ושומרון למשל) “הוא נעלם”. יותר מכל הדהימו אותי דברים שצוטטו מפיו של הרב אלי סדן, ראש מכינת עלי. “אני זועם מאד על הרדיפה שיש היום… יהודי כמוך, שעשרים שנה נמצא בממשלה היה יכול להרוויח באזרחות פי עשרה, פי מאה…להגיד שיש בעיה שקיבלת סיגריה, לולא זה היה מצחיק זה פשוט סקנדל שאין כדוגמתו, זאת הפקרות…זה שחיתות. רוצים להחליף שלטון בצורה כזו ולא בקלפי”.
תמה אני על הרב סדן משום שפיקח הוא. האם אין הוא מכיר סיבות אחרות , פרט לכסף, שאנשים מבקשים בגינן לשלוט? האם הנימוק שמישהו יכול היה להרוויח “באזרחות” הרבה יותר, מעידה בהכרח שהוא נקי כפיים? מתמסר לתפקידו רק מסיבות של טובת הציבור או המדינה? טראמפ היה מרוויח הרבה יותר אם לא היה נשיא ארה”ב, שכרו מגוחך ביחס לרווחיו לפני שהפך נשיא. מה שהניע אותו, כפי שהוא מניע את רוב המנהיגים מאז ומתמיד, הוא “הרצון לעוצמה”. להיות האיש החזק ביותר בעולם. טראמפ יכול היה להרוויח הרבה יותר “באזרחות”. האם זה מוכיח שלא גייס את פוטין להתערב בבחירות? ובאשר לסיגריה – נו טוב. הרב סדן צדיק וצנוע. אפילו אינו יודע כנראה כמה עולה סיגר קובני משובח. או מאה או אלף. אבל לו יצויר שקיבל אפילו רק אחד שלא מטעמי ידידות נפש – הרי “דין פרוטה כדין מאה”. אולי לא לציבור חסידיו של נתניהו – אבל רב בישראל בודאי שצריך לפסוק כך. ורב בישראל יודע היטב כמה איסורים יש אפילו בגלל “מראית עין” של עבירה. והאם הרב סדן כבר שכח איך הופל אהוד אולמרט מכסאו? הרבה לפני שהוגש כתב אישום, רק על סמך החשדות הכבדים בשחיתות, שהוכחו לבסוף, ואם לא היה מופל בעוד מועד – היה מבצע את “תכנית ההתכנסות” שלו והגרזן היה מונף, חס וחלילה, גם על ישיבתו של הרב סדן בעלי, ועל כל ההתיישבות ביו”ש. איני זוכר אם הרב סדן נחלץ להגן על אולמרט לפני שהופל, ולא בקלפי.
בל אחטא בשפתי ואזכיר שם אליל רומאי בנשימה אחת עם רבנים בישראל. אך האם אין הם מבינים כי מה שמותר לכל חבר מרכז ליכוד, לבא ולומר “הוא ראש ממשלה טוב ולכן אני מצפצף על חופן סיגרים” – אסור לרבנים בישראל? הם אינם רשאים להתעלם משחיתות.
אבל הרי הם בטוחים שלא דבק בנתניהו רבב. הם משוכנעים כי המושחתים הם דווקא אלה המאשימים אותו בשחיתות על לא עוול בכפו. (אני מקווה כי לעולם לא יימצא כי רבנים בישראל, הלבינו פני יהודים ישרים ברבים. הטיחו אשמת שחיתות בלוחמים בשחיתות.) אבל אם הם אכן משוכנעים שנתניהו צדיק והרדיפות רק “פוליטיות” – אסור להם לצרף לתמיכתם תביעות “פוליטיות”: בענין שילוב נשים בצה”ל ובניה בהתיישבות. אם הוא צדיק בעיניכם – שכבו על הגדר עבורו. אם הוא רשע – הרשיעוהו. אם אינכם בטוחים – “המשכיל בעת ההיא יידום”. אבל לא יתכן שתתמכו בו במישור המוסרי אם רק יבטיח מעתה ואילך לזכור אתכם גם כשאתם זקוקים לו. זה ציני, תועלתני, כך נוהג העולם. ויחסים כאלה מותרים לכל אדם, לכל פוליטיקאי, אבל לא לרב בישראל. מה שמותר לשור -אסור לרב.
כתבות נוספות
