יוחזר הממשל הצבאי.
פרופ’ אריה אלדד
מאה ערבים נרצחו כבר השנה בידי אחיהם בישראל. קצת “כבוד משפחה”, נשים בידי בעליהן, קצת קטטות שנגמרו ברצח, כמה חתונות ובעיקר חיסולים יזומים על רקע חשבונות ישנים או חדשים, נקמות דם, או מלחמת כנופיות.
וכיון שהשיא הקודם נשבר, וזיכרון פרעות הדמים שחוללו אלפי ערבים בערים המעורבות בימי “שומרי החומות” עוד טרי, ויש חשש אמיתי שגל הפרעות הבא יהפוך למרד מזוין במדינה, ומנסור עבאס חבר בקואליציה וחייבים לו – התכנס השבוע צוות השרים המיוחד בראשות נפתלי בנט ראש הממשלה. צוות שתפקידו להילחם בפשיעה הערבית. והם החליטו להגביר, ולרכז מאמץ, ולהקצות משאבים, ולהיות נחושים, וגם לערב את השב”כ וצה”ל ב”סוגיית הנשק הבלתי חוקי”.
צה”ל שמע על ההחלטה רק כשפתח רדיו. אז מיד הבהירו שתפקידו של הצבא יהיה רק לשמור טוב יותר על הנשקיה בצאלים, אין כוונה להכניס גדודי חי”ר לטייבה. טיפה מעליב שיש לכאורה צורך בהחלטת ממשלה כדי שצה”ל ישמור על הנשק שלו מפני השודדים הערבים, קצת מעליב, אבל צה”ל התגבר, ונשארנו עם השב”כ.
לכאורה הטיפול בפשיעה צריך להיות נתון בידי המשטרה. אבל מי שלא הבין כי המשטרה אינה מסוגלת להתמודד לבדה עם הפושעים הערבים – יכול היה לצפות בסרטונים מכפר קאסם. העיריה שכרה כבר לפני שנים ארגון קטן ואלים, המוגדר “חברת שמירה”, בשם “אלחיראסה” מיסודה של התנועה האיסלמית. שוטרים הגיעו למשרדי הכנופיה בבנין העיריה, כדי לנסות לחלץ מידיהם אזרח ערבי שנחטף לשם בכוח – ולמדו על בשרם מהי אלימות ערבית. תחילה ניסתה המשטרה להשתיק, לטייח, ולא הזדרזה לדווח על האירוע, עד שהסרטונים החלו לרוץ ברשתות החברתיות. זה שפלוגת מג”ב לא הגיעה לכפר קאסם בתוך שעה , והליך הארכת המעצר של בריוני “אלחיראסה” לא התקיים במחלקה האורטופדית של בית החולים הסמוך – מעיד על פשיטת הרגל המוחלטת של המשטרה במאבקה בפשיעה הערבית. ממש כשם שאזלת ידה נחשפה בימים הראשונים של “שומרי החומות” . ברור שהמשטרה זקוקה לעזרה.
היה ברור שארגוני זכויות אזרח למיניהם יתנגדו לשילוב השב”כ במאבק בפשיעה. יש בזה היגיון דמוקרטי מסוים, אלא אם עצם הריבונות והמשילות של המדינה בסכנה. וכיון שהבדואים בנגב כבר חיים באוטונומיה אלימה ופרועה משלהם, ולית דין ולית דיין, וכיון שראינו את פרעות הערבים ב”שומרי החומות” וכו’ וכו’ – אין ספק שהריבונות והמשילות בסכנה , ויש הצדקה מלאה לשילוב השב”כ במלחמה הזו.
כמעט כל מנהיגי הציבור הערבי מאשימים את המדינה בכל תחלואי הציבור שלהם, תובעים ממנה להילחם בפשיעה ובאלימות, וקוראים “לאסוף את הנשק הבלתי חוקי ” .( אבל כשהמשטרה מגיעה כי שמעו שיש למישהו קרלו בפריזר – שורפים להם את הניידת). אחרי החלטת צוות השרים בראשות בנט ניתן היה אולי לצפות שוועדת המעקב תתכנס, וחברי הכנסת הערבים , מבל”ד ועד מפלגת העבודה, יתלכדו כתף אל כתף לברך את הממשלה ולחזק את ידי המשטרה ולבקש את הטלפון של השב”כ כדי לדווח על העבריינים. אז ניתן היה לצפות. מי שציפה לכך – חי בסרט.
מילא איימן עודה, יו”ר “המשותפת”. הוא אמר שצריך “להילחם בפושעים ולא בדמוקרטיה – האחראית הבלעדית על אכיפת החוק בקרב אזרחים היא המשטרה, לא ארגוני ביון וצבא. הדבר האחרון שאנחנו צריכים הוא עוד מאותו היחס: משטרה ליהודים ושב”כ לערבים”. הרי הוא לא באמת רוצה בהגברת המשילות של מדינת ישראל בכלל, ובמגזר הערבי בפרט. אבל גם ארגון “משפטי” לכאורה כמו “עדאללה” שהיה צריך לעמוד בחזית המאבק נגד שלטון הפשע והרצח והאלימות בחברה הערבית – גם הוא גינה את שילוב השב”כ במאבק. “ההחלטה מעידה על יחס ביטחוני, עוין ולא שוויוני כלפי האזרחים הערבים…היא ממשיכה את המגמה המתייחסת אל האזרחים הערבים בתור זרים-אויבים”. עדאללה מתעלם מהנתונים שהמיעוט ( שני מיליון) מחזיק ברוב המכריע ( 400000 ) של כלי הנשק הגנובים, בשיא ארצי ברציחות ובפשיעה החמורה. הם, כמו רוב מנהיגי הערבים בארץ יודעים רק להאשים את המדינה במה שהם עצמם מעוללים לעצמם ולנו.
השבוע ראיינתי , עם עמיתי בן כספית, את חברת הכנסת ממר”צ ריידא רינאווי זועבי. גם היא, כמו רוב עמיתיה – מאשימה את המדינה ומתנגדת לשילוב השב”כ במלחמה בפשע הערבי. “כבר עשר שנים אנחנו קוראים לממשלה (ממשלת נתניהו, היא הדגישה) ולמשטרה להיכנס ליישובים הערביים ולאסוף את 500000 (כך במקור) כלי הנשק הבלתי חוקיים. ולמגר את משפחות הפשע …אבל מכאן ועד לכניסה פיזית של שב”כ זה כבר צעד יותר מדי.” היו לה שלל הצעות: טכנולוגיה, צעדים פיננסיים ומודיעין. כששאלתי אותה ישירות: לו היתה יודעת שהכנסת פלוגת מג”ב לכפר יכולה למנוע את עשרת הנרצחים הבאים, האם היתה תומכת בכך? התחמקה. שוב טכנולוגיה ואמצעים פיננסיים. ולקראת סוף הריאיון ידעה לשלב גם חצי איום מרומז : “אם תהיה כניסה פיזית נגיע למצב שאני לא רוצה להגיע אליו”. מסתבר שחצי הריבונות, האוטונומיה למעשה, שזכו לה הערבים ביישוביהם בזכות הנשק, האלימות וארגוני הפשע שלהם – יקרה לה יותר מחיי כמה ערבים שירצחו בידי אחיהם. רק לא שב”כ או מג”ב.
ראש הממשלה בנט אמר השבוע :” הציבור הערבי חייב להבין שכוחות הביטחון הם לא האויב, הם הפתרון”.
הערבים חייבים להבין. אכן מילים כדורבנות. ואם לא יבינו?
אני בטוח ששילוב המודיעין האנושי והטכנולוגיות של השב”כ במלחמה הזו – יכולים לשאת פירות. יביאו אלפי כלי נשק. אבל לא מאות אלפים. וגם הם לא יצליחו להביא להרשעה פלילית של ראשי כנופיות הפשע וחייליהם הרצחניים. הם יוכלו הביא מודיעין מצוין, אבל הם לא ירצו לחשוף את האמצעים ואת המודיעים שלהם בפני בתי המשפט ומול סוללות עורכי דין.
שמעתי מקצת ממנהיגי הערבים תוהים : איך זה שבתחומי הרש”פ, ובמדינות ערביות שכנות אין ריבוי כזה של מעשי רצח כמו בישראל? והתשובה פשוטה : אלו משטרים לא דמוקרטיים. הממשל שולט בכוח המשטרה ומנגנוני הביטחון, ומדכא ביד ברזל פשיעה ואלימות ממוסדת. גם בסין יש מעט פשיעה. גם בקובה.
אז אולי לזה הם מתגעגעים? לממשל הצבאי ע”ה? משהו בדמות חקיקת חירום : החזקה בלתי חוקית של נשק – עונש מינימום של עשרים שנה. סמכות להטיל עוצר על כפר או שכונה. חיפושים מבית לבית.
לכאורה הכל , יהודים וערבים, רוצים להפסיק את מרחץ הדמים. אבל דומה שהם רק אומרים, ולא באמת רוצים, או למצער – לא מוכנים לשלם את המחיר.
( בתמונה כנופיה ערבית חמושה בנשק אוטומטי. מתוך רשת טיק טוק)
כתבות נוספות
