סרט בלהות
פרופ’ אריה אלדד
יובל רבין, בנו של יצחק רבין , אמר בטקס שערך ארגון “מפקדים למען ביטחון ישראל” לזכר אביו: ” זה היה אקדח שירה בפרומו לסרט הבלהות בו אנו חיים. האחרון שנפל הוא משה יעלון, מי יודע אם לא יושב עכשיו מישהו לא רחוק מכאן ומסדר לעצמו מחדש את המחסנית של האקדח”.
מה אמר בעצם בנו של ראש הממשלה שנרצח?
רצח רבין היה רק ההתחלה. מאז אנו חיים בתקופה של רציחות. שר הביטחון לשעבר, משה בוגי יעלון נפל גם הוא בגל מעשי הרצח הזה, וברגעים אלו ממש אולי מכין מישהו את הרצח הבא.
נעסוק לרגע בתפלות המשווה את רצח ראש ממשלה בידי מתנקש יהודי, לפיטוריו של שר ביטחון. השוואה מטומטמת כמובן.לו מישהו אחר היה אומר זאת, לא בנו של הנרצח, הייתה קמה זעקה על “זילות הרצח”. שרי ביטחון רבים הודחו או נאלצו להתפטר: פנחס לבון הודח אחרי “עסק הביש” במצריים. משה דיין הודח למעשה אחרי מלחמת יום הכיפורים. עזר וייצמן הודח אחרי ששבר חזק מדי שמאלה, איש כבר אינו זוכר בדיוק למה, אריאל שרון הודח אחרי סברה ושתילה, ואיציק מרדכי, זוכרים? ולפי אותו הגיון – כל שר אשר ראש ממשלה מדיח מממשלתו – בעצם נרצח. מי אמר שרק לימין יש מונופול על אמירות מטומטמות?
אבל ביתר הרחבה ראוי לעסוק בתאור חיינו מאז רצח רבין כ”סרט בלהות”. אכן. גלי הרצח והטרור שהביאו עלינו הסכמי אוסלו היו סרט בלהות. למעלה מאלף יהודים נרצחו בעטים של ההסכמים הארורים הללו. אך מדינת ישראל התגברה על גלי הרצח , והוכיחה, בניגוד לדעתם של אלו הטוענים ש”אי אפשר לנצח טרור”, שניתן בהחלט לדכא אותו לרמה כואבת אך נסבלת. אבל דומני שלא לטרור הערבי התכוון בנו של יצחק רבין, אלא לחיים במדינת ישראל בכלל, והדוגמא שהביא : פיטוריו של שר הביטחון יעלון מוכיחה כי לא לערבים התכוון יובל רבין אלא ליהודים.
ומהי הבלהה?
בפשטות : התכווצות השמאל, שלטון הימין.
עצם העובדה כי בניגוד לצפוי, מיד לאחר הרצח לא זכה השמאל ברוב עצום, כדי “להמשיך את דרכו של רבין” אלא נכשל בבחירות, ומאז, ברוב השנים, שולטות מפלגות ימין. אמנם הליכוד שב והמיט עלינו אסון בדמות “ההתנתקות” אך דומני שגם את האסון הזה לא כלל יובל רבין בתסריט הבלהות שהוא מתאר לנו. בעשרים השנים האחרונות גדלה מאד ההתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון. ואנו מתקרבים לחצי מיליון יהודים היושבים בלב המולדת והופכים כל ניסיון לחלוקת הארץ והקמת מדינה פלשתינאית ממערב לירדן לחזון תעתועים. סרט הבלהות הזה כולל גם ניסיונות לשנות את מערכת החינוך והתרבות לכיוון לאומי יותר, מאבק בעמותות שמאל קיצוני המנסות לקעקע את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ניסיונות לעצב את דמותו של בית המשפט העליון על פי רצונם של אזרחי ישראל ולא על פי גחמתו של מועדון החברים השולט בו בעשורים האחרונים וגם מאמצים לסיים את שלטון השמאל בתקשורת . בקיצור : מדינת ישראל הופכת לאיטה ממדינת יהודים – למדינה יהודית. זו הבלהה. אבל ממש כמו תוצאות הבחירות – באולם הקולנוע בו מוקרן “סרט הבלהות” מבקרים רק צופים מעטים, וגם הם – רובם באים רק בימי “שלישי בשלייקעס”, כשיש הנחות לקשישים. רוב אזרחי ישראל דווקא מרוצים מחייהם במדינת ישראל. מי שחושב שאנו “חיים בסרט בלהות” – מעיד על עצמו, במו פיו, שהוא חי בסרט.
YIGAL AMIR REENACTING THE ASSASSINATION OF P.M. YITZHAK RABIN IN KIKAR MALCHEI YISRAEL IN TEL AVIV.
ùéçæåø øöç øàù äîîùìä éöç÷ øáéï ò”é øåöçå éâàì òîéø, áëéëø îìëé éùøàì áúì àáéá.
כתבות נוספות
