הקיא והכלב.
פרופ’ אריה אלדד
רבע מיליון יהודים חיים בגרמניה. רבים מהם ודאי נאנחו כששמעו כי מפלגת הימין הקיצוני ” אלטרנטיבה לגרמניה” זכתה ב13% מקולות הבוחרים בבחירות שנערכו בתחילת השבוע. איגוד רבני גרמניה ברך על ניצחון מרקל והביע דאגה מהתחזקותו של הימין הגזעני.
הטפשים שבין יהודי גרמניה נאנחו אנחת רווחה : הנאצים עוד לא חוזרים לשלטון. גם לא הניאו נאצים, בינתיים זו רק המפלגה השלישית בגודלה בגרמניה.
המפוכחים שבהם נאנחו מרה. הם זוכרים כי גם המפלגה הנאציונל סוציאליסטית של היטלר דשדשה בארבע מערכות הבחירות בין 1924 ל1930 ורק אז, אחרי המשבר הכלכלי הגדול של 1929 פרצה להיות המפלגה השנייה בגדלה עם 18% מקולות הבוחרים. תוך שנתיים הפך אז היטלר לקנצלר ומפלגתו זכתה בשליש מקולות הבוחרים. היהודים המפוכחים הבינו אולי שה”אלטרנטיבה” עלולה בהחלט להפוך לגרמניה החדשה-ישנה.
אינני יכול לשים עצמי במקומו של שום יהודי החי בגרמניה. אכן : הכלכלה פורחת, אמת ויציב : הדמוקרטיה משגשגת, אין ספק : התרבות מגיעה לשיאים . אך כל אלו נתעבים בעיני כשמדובר בגרמניה ובגרמנים.
אני יודע : יש בהם ודאי יהודים זקנים שבחרו למות בארץ מולדתם. והם חיים מכספי הרנטה שלהם וממתינים למותם בבתי אבות מבהיקים. כאלו שהיו בטוחים שאינם מסוגלים לחיות בשום מקום אחר. יש בהם פליטי ההשמדה מארצות אירופה או צאצאיהם שעגנו במקום הראשון שהציע להם קורת גג ופרנסה לאחר החורבן. והרי יש בגרמניה זאת אנדרטאות נפלאות לזכר יהדות גרמניה שגורשה או הושמדה, והכחשת השואה היא עבירה פלילית. להזדהות איתם אי אפשר, רק בדוחק להבין.
אבל אי אפשר אפילו להתחיל להבין את עשרים אלף הישראלים שירדו מרצונם מישראל לגרמניה. בשביל הכסף הקל יותר עשו זאת. למען הדיור הזול יותר, והמילקי והקוטג’. או כדי לטבול באגמי התרבות המתקדמת של הגרמנים, כדי לחיות תחת כנפיה של הדמוקרטיה הגרמנית הנפלאה בעיניהם. וראויה האמת להיאמר – רוב הישראלים היורדים לגרמניה עשו זאת מסיבות חומריות. ואלו שעשו זאת מסיבות אידיאולוגיות הם אנשי שמאל מעוקם ומעוות. אלו ואלו נכים רגשית.
הדמוקרטיה הגרמנית עם שיח זכויות האדם שלה, היא זו שפתחה את שערי גרמניה בשנה האחרונה בפני מיליון מהגרים, רובם מוסלמים מארצות המזרח התיכון. גל המהגרים הזה הוא שהפך את “האלטרנטיבה הגרמנית” למפלגה השלישית בגדלה. ושנאת המהגרים שלהם התחברה בקלות באידיאולוגיה של המפלגה הזאת לסיסמאותיו של חבר המפלגה ונציגה החדש בבונדסטאג, וילהלם פון גוטברג. הקורא לעצור את “פולחן ההאשמה” הגרמני, או במלים אחרות להפסיק להתנצל או לחוש אשמה על השמדת היהודים בידי הוריו. (הוא עצמו היה רק בן 5). או עם אלכסנדר גאולנד, מספר שתיים במפלגה, הקורא לגרמנים היום להיות גאים בחיילי גרמניה בימי מלחמת העולם השנייה, ודטלף שפנגנברג, עוד מנהיג אחד, הקורא לחזור לגבולות גרמניה של 1937, או מרטין הוהמן, שאמר כי אין זה הוגן שהגרמנים מוצגים כ”עם של רוצחים” בשל פשעי הנאצים, בשעה שאיש לא מדבר על הרוצחים היהודים מהמהפכה הרוסית…
וכשאלה מצטרפים למפלגת השמאל הקיצוני “דה- לינקה” שזכתה עכשיו ב9% מקולות הבוחרים , מפלגה התומכת בחמאס ושולחת נציגות על סיפון המרמרה, המבטאת שנאת ישראל בוטה, ול”ירוקים” (9%) שרבים מהם אויבים מוצהרים של מדינת ישראל, וכשאלה מצטרפים לתומכי המפלגה הניאו נאצית שלא עברה את אחוז החסימה – הרי כרבע מאזרחי גרמניה היום הם אנטישמים מובהקים, ורבים עוד יותר שונאי מדינת ישראל. אבל כל אלו כנראה אינם מפריעים לצעיר הישראלי שירד לגרמניה לחלום על אזרחות גרמנית ולהעריץ את גרמניה הנפלאה, בשעה שהוא מגנה את ישראל על “הכיבוש”, ועל מחירי הדיור . כשהוא נכנס לקרון מצוחצח של רכבת בגרמניה, השונה כל כך מהקרונות ההם, הוא כובש את פרצופו המתקדם והנאור בנייד שלו ומתעלם מכך שאחד מכל ארבעה משכניו לקרון שונא אותו, את עמו ואת ארצו. לא ככלב השב אל קיאו נוהגים הישראלים האלה, אלא כקיא השב אל הכלב שהקיאו.
(“התמונה מתוך דרכונו של אבי ע”ה, פרופ’ ישראל אלדד, משנות החמישים, עם החותמת הידועה “כל הארצות פרט לגרמניה
)
כתבות נוספות
