הציניות בשירות ההסדרה
פרופ’ אריה אלדד
פה אחד אישרה ועדת השרים לחקיקה את “חוק ההסדרה”. ראש הממשלה התנגד. שר הביטחון התנגד. היועץ המשפטי לממשלה התנגד. אז איך עבר החוק פה אחד?
מי שאינו מכיר את המשחקים הפוליטיים יכול לתמוה. החוק עצמו מתון מאד, חיוני מאד, ומשקף מצב משפטי הקיים ברוב מדינות העולם. איש לא ידרוש להרוס מגדל רב קומות בתל אביב אם יסתבר שנבנה על מגרש שאינו שייך ליזם שהקים אותו. בית המשפט יפסוק במקרה כזה פיצויים לבעלי הקרקע. רק ביהודה ובשומרון, כיון שלא הוחלו עליהם כל חוקי מדינת ישראל, צריך לחול צדק אחר, היגיון אחר, כי מדינת ישראל מתייחסת אליהם כאל “שטחים בתפיסה לוחמתית” או בשמאלנית מדוברת : שטחים כבושים. פחד בג”צ גדול כל כך על היועץ המשפטי שהוא מתנגד לחוק כיון שהוא כבר בטוח שבג”צ יפסול אותו. ועל זה כבר כתבתי כי הגיעה העת, ונוצרה ההזדמנות, לשנות את הרכב בית המשפט העליון.
אבל ראש הממשלה התנגד לחוק לכאורה מסיבה אחרת : המדינה פנתה לבג”צ וביקשה לדחות בחדשים אחדים את פינוי עמונה. אם נחוקק עכשיו “חוק הסדרה” יבינו שופטי בג”צ שאיננו מתחשבים בפסיקותיהם ואנו מחוקקים חוק עוקף בג”צ. ולפיכך עלינו להמתין עד שבג”צ יחליט בבקשת הדחייה.
ראש הממשלה אינו טיפש, בודאי. גם שופטי בג”צ אינם טפשים, חלילה. ויש אומרים שהם אפילו קוראים עיתונים וצופים בטלוויזיה. מה חושב ראש הממשלה? שאם “חוק ההסדרה” לא היה מאושר השבוע בועדת השרים היו שופטי בג”צ מתעלמים מהכוונה להסדיר בחוק את מעמד הבתים שנבנו על מה שנטען שהוא קרקע בבעלות ערבית פרטית? שהם יעניקו לממשלה דחייה של חודשים אחדים כדי שלמחרת ייאנח ראש הממשלה אנחת רווחה ויודיע – אפשר להתקדם עם החוק, “סידרנו אותם”?
שר הביטחון מופקד על צה”ל המהווה “ריבון” בשטח. הוא וראש הממשלה יודעים כבר חודשים ארוכים כי יש צורך דחוף לפתור את הסוגיה . ובכל זאת גררו רגליים.
בנט ושקד יודעים גם הם כי “חוק ההסדרה” לא יציל את עמונה. כי בג”צ אינו מתכוון להעניק פסק זמן נוסף ולדחות את ההריסה. אך הם אינם יכולים להצטייר בעיני בוחריהם כיושבים בחיבוק ידיים. והם גם רוצים באמת בהסדרה משפטית באיו”ש. ולכן פעלו בנחישות וניצחו בהצבעה.
שרי הליכוד החברים בועדת השרים לחקיקה הצביעו כולם בעד החוק. לכאורה בניגוד לדעתו של ראש הממשלה. חלקם שרים דעתניים, מנאמני ארץ ישראל, שוודאי הצביעו על פי צוו מצפונם. אך יש בהם גם מלחכי פנכת נתניהו, עושי דברו, שמצפונם האידיאולוגי גמיש אף משל ראש הממשלה. איך העיזו לפעול “נגדו”?
יש לליכוד רק דבר אחד יקר וקדוש יותר מארץ ישראל , זהו שלטון הליכוד. והליכוד אינו יכול להרשות לעצמו ש’הבית היהודי’ יעקוף אותו מימין. שמא יחזרו הביתה בוחרי הבית היהודי שהצביעו ברגע האחרון ‘ליכוד’ כדי לחסום את נחילי המצביעים הערביים. ולפיכך הצביעו גם שרי הליכוד בעד החוק. הם יודעים, כפי שראש הממשלה יודע, שכל שר בממשלה יכול להגיש ערר על החלטת ועדת השרים לחקיקה, ואז מוקפא החוק ועובר לדיון בממשלה. את סדר היום שלה קובע ראש הממשלה והוא יורה לדון בחוק בדחיפות, למשל בעוד שנתיים-שלוש. כך יידחף החוק למקפיא. לנוחות כל הצדדים הלוחמים.
בשעת כתיבת שורות אלו עדיין לא הוגש ערר כזה. אינני ידע מתי (ואם בכלל) יוגש ומי יתנדב להיות “השייגץ” שאינו חושש להתייצב שמאלה לבית היהודי. משה כחלון , תמורת עיסקה הולמת לגבי חוקים שהוא מעונין בהם, עשוי לספק שירות כזה לנתניהו. גם ליברמן מועמד מתאים. אלא שהתמורה הפוליטית שיקבל תהיה סמויה מן העין, לפחות לזמן מה.
למעט ניצחון של שונאי ישראל מבית – איש לא ירוויח דבר מחורבן בתי עמונה ועופרה. הקרקע לא תחזור לעולם לידי הערבים הטוענים לבעלות עליה. אבל ידוע מי יפסיד: עם ישראל יפסיד. ואני – אני שוב התבלבלתי וערבבתי אידיאולוגיה בפוליטיקה, אינטרס לאומי בתאוות שלטון. מתנצל.
כתבות נוספות
