הפתרון ולא הבעייה.

הפתרון ולא הבעייה ( התפרסם ב"ישראל היום" 2 נובמבר 2014 בכותרת "לא מוותרים על הקדוש מכל".)
אריה אלדד

למחרת ניסיון ההתנקשות בחייו של יהודה גליק ישבתי באולם בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. לפני חודשים אחדים הגשתי בשם  חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי עתירה לבית המשפט. זה היה המועד שנקבע לפני זמן רב.
העתירה נוגעת בחוק חופש המידע. בירושלים כידוע יש גם רשויות שונות. לא רק שופטים. כמה מהן מופקדות על  תחומים שונים הנוגעים בענייני הר הבית. העיריה צריכה לעסוק בהיתרי בניה ובפיקוח על  אכיפת חוקי התכנון והבניה. רשות העתיקות אמורה להשגיח על מה שהגדירו רבים, ובג"צ ביניהם "אתר העתיקות החשוב ביותר בארץ, המשטרה אמורה לפקח על הסדר הציבורי ובטחון הפנים.
בשנים 1995-2001 התחולל בהר הבית, תחת עיניהן העצומות בחוזקה של הרשויות, אחד ממעשי הונדליזם החמורים ביותר בעתיקות בארץ. הואקף המוסלמי השתלט על האולמות התת קרקעיים הענקיים ( 4 דונם) בהר הבית, הידועים בשם "אורוות שלמה" והפך אותם למסגד הגדול ביותר בארץ ישראל. הם חפרו בדחפורי ענק בהר הבית.הקפידו להשמיד כל זכר להיסטוריה היהודית בהר הבית, ופינו מאות משאיות שפכי עפר מהמקום הקדוש ביותר לעם היהודי ( גם אליבא בג"צ) הכוללות רבבות ממצאים ארכיאולוגיים שהושלכו למזבלות.  כשהתגלו ממדי ההרס ( על ידי אזרחים שעיניהם פקוחות, בניגוד לרשויות)  הטילה הועדה לביקורת המדינה על מבקר המדינה לחקור ולכתוב דו"ח. כשהוגש ביקשו נציגי הממשלה להטיל עליו חיסיון משום שפרסומו עלול לפגוע ביחסי החוץ של המדינה ( קרי :לגלות שישראל ויתרה על הריבונות בהר הבית) ולחשוף את שיטות הפעולה של המשטרה (קרי: לשבת בחיבוק ידיים או לברוח אם שורפים להם את תחנת המשטרה בהר). הדו"ח המלא חסוי מעיני אזרחי ישראל, כלומר, אלו שמתעצלים להקיש בגוגל "הדו"ח הסודי של מבקר המדינה על הר הבית" ולקרוא הכל. על כל פנים, הרשויות השונות נשבעו שהן הפיקו לקחים מהדו"ח, עכשיו הם משגיחים, מפקחים, אוכפים. עכשיו אין פגיעה, אין הרס, אין בניה בלתי חוקית.
כיון שאני ורבים כמותי עולים מפעם לפעם להר הבית ראיתי שהמצב רק מחמיר. שההרס נמשך, שהערבים מגדירים את כל ההר "מסגד אל אקצה"  ועושים בו כחפצם: בונים, הורסים, מתפרעים, וממשלת ישראל מוותרת למעשה על ריבונותה בהר ואינה אוכפת את החוק. אני יודע כי כשהערבים רואים  כי היהודים מותרים על ריבונות במקום הקדוש ביותר לעם היהודי סימן הוא כי אנחנו  לא באמת מחוברים לארץ ישראל, ואפשר יהיה לזרוק אותנו מכאן כמו את הצלבנים.
לפני חודשים אחדים פניתי לאותן רשויות וביקשתי לדעת:  כמה סיורי ביקורת ערכתן? כמה בקשות בניה קיבלתן? וכמה אישרתן?, מה עשיתם עם מפירי החוק? הרשויות ענו די מהר שהן לא רוצות לענות כי הכל נורא רגיש  והכל "ביטחון המדינה". פעם אמרו פעם שפטריוטיות היא מפלטו של הנבל ? היום צריך לומר זאת על הסיסמא "ביטחון המדינה".  אני מקווה כי בית המשפט יקבע גבולות לשימוש הציני בסיסמא זו. שימוש שבחסותו, ובחסות "הרגישות" של הר הבית ,מותר כל מעשה נבלה של הפקרת ריבונות, פגיעה בזכויות תפילה של יהודים בהר, מתן פרס לפורעים.  המשטרה שקבעה כי יהודה גליק הוא "האיש הכי מסוכן בהר הבית" והתעלמה מהפורעים הערבים, מהמסיתים, מהמטיפים, המשטרה הזו  סימנה את יהודה גליק. המחבל הערבי רק לחץ על ההדק. המשטרה מנסה "להכיל" את האלימות הערבית, מדיניות המעידה יותר מכל על אי הבנה בסיסית של הכוחות הפועלים בסכסוך היהודי ערבי. רק אם נבהיר לעצמנו ולכל העולם כי זהו המקום הקדוש ביותר לעם היהודי ואיננו מוותרים עליו מפחד טרור ערבי  - יש לנו סיכוי לנצח. טרור לא מכילים,אלא  מתעמתים איתו עד הכרעה. ויתור על הר הבית הוא הכוח המניע החזק ביותר של הטרור האיסלמי הפועל נגדנו. הר הבית אינו הבעייה. הוא הפיתרון.