הפוסל במומו
פרופ’ אריה אלדד
בסוף השבוע התקיים בזיכרון יעקב הכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי. שופט בית המשפט העליון , מני מזוז נאם בכנס. בדבריו התייחס לשאלה אם יש לקיים “בדיקה” או “חקירה” כאשר מנהיגי המדינה חשודים לכאורה בעבירה. הדברים נסבו כמובן על שלל הפרשיות ששמו של ראש הממשלה נתניהו נכרך בהן, ואשר היועץ המשפטי לממשלה קבע לגביהן שיש לקיים בהן “בדיקה” , ולא להתחיל מיד בחקירה באזהרה. על גישה זו הגן פרקליט המדינה שי ניצן, שאמר כי יש אצלנו נטייה לקיים הליכים בנוסח המשפט בעליסה בארץ הפלאות : “גזר הדין תחילה :ערפו את ראשו!”. בתגובה אמר כבוד השופט מני מזוז: “אני חושב שצריך לנהוג במידת הצמצום בשימוש ב”בדיקה”, ולעשות בו שימוש באותם מקרים שבהם לא ברור אם בכלל נעברה עבירה”. מזוז אמר שהוא חושש מהתפשטות נגע “ההתקרנפות” ב”מערכות רגישות”. בכך הצביע מזוז על היועץ המשפטי לממשלה ועל פרקליט המדינה . אינני יודע היכן ישב שי ניצן בשעה שמני מזוז נשא את דבריו. אבל מזוז אמר :”הקרנף נמצא באמצע החדר”.
יש להקשיב בתשומת לב רבה לדבריו של כבוד השופט מזוז. הוא מוחזק בעיני כמומחה להתקרנפות.
בשנת 2001 התפוצצה בקול רעש גדול פרשת “האי היווני”. אריאל שרון נחשד כי בעת שהיה שר קיבל שוחד מהקבלן דודי אפל כדי לקדם מיזם תיירות שהגה הקבלן. שרון, כך נטען אז, העניק לאפל, מול תת שר החוץ היווני, ומול ראש עירית אתונה , דימוי של איש עסקים רציני המקורב לראשי המדינה, וכן טיפל , ביומו האחרון כשר חוץ, בהענקת אזרחות ישראלית לאיש הפטריארכיה היוונית שהייתה בעלת רוב הקרקעות באי. השוחד, כלומר התמורה לשירותים הללו, כך נטען אז, היה בדמות סיוע לאריאל שרון בבחירות המקדימות בליכוד, והעסקת בנו גלעד בשכר גבוה מאד תמורת איסוף חומר באינטרנט בפרוייקט האי היווני. הפרשה נחקרה ארוכות במשטרה ובחודש מרץ2004 החליטה פרקליטת המדינה עדנה ארבל ( ששימשה באותה עת גם כממלאת מקומו של היועץ המשפטי לממשלה) להגיש כתב אישום נגד אריאל שרון. היא כתבה טיוטה לכתב האישום והעבירה אותה למני מזוז שמונה באותם ימים בידי אריאל שרון לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. עדנה ארבל פרשה והתמנתה לשופטת בבית המשפט העליון.
מזוז עיין בתיק, וב15 ביוני 2004 קיים מסיבת עיתונאים מתוקשרת מאד והודיע שהחליט לסגור את התיק נגד אריאל שרון.
הימים – ימי המאבק נגד ההתנתקות, שרון הוביל את המהלך לגרוש אלפי המתיישבים והרס היישובים בחבל עזה ובצפון השומרון . היה ברור כי המהלך ייבלם רק אם שרון ייאלץ להתפטר בגלל הסתבכויותיו הפליליות. העיתונות, שלפני פרסום תכנית ההתנתקות, תבעה את ראשו של שרון, נענתה לספין האדיר הזה , שלו ושל מקורביו מ”פורום החווה”, ו”אתרגה” אותו. בהחלטתו לסגור את התיק הצטרף מני מזוז למהלך האתרוג. הוא התקרנף.
ולא רק אני סבור כך. גם המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מישאל חשין היה סבור כך. בראיון הפרישה שלו ( הארץ 25 במאי 2006) הוא אמר על החלטתו זו של מזוז “אני רק יכול לומר שכשאדם, בשביל לשוטט באינטרנט, מקבל 600 אלף דולר והבטחה לעוד שני מיליון – צריך להיות שוטה כדי לחשוב שהוא באמת קיבל את הכסף בשביל העבודה…אבל באותו זמן כל העם רצה ששרון לא יעמוד לדין בגלל שהייתה תכנית ההתנתקות. ואם שרון היה עומד לדין לא הייתה התנתקות”. חשין גם כתב דעת מיעוט כשהוגש בג”צ נגד החלטתו זו של מזוז. הוא לא חשב שמזוז שוטה, הוא חשב שהוא יועץ משפטי חדש שהתקרנף.
ולפיכך, כשדיבר מזוז בסוף השבוע האחרון על כך ש”הקרנף נמצא באמצע החדר” אולי טעה במיקום. אולי הוא ניצב על דוכן המרצה.
כתבות נוספות
