הערכת יתר של משומד
פרופ’ אריה אלדד
תכניתו של אסף הראל בערוץ 10 הורדה מהמסך. כשקראתי את מונולוג הפרידה שלו ושמעתי כי רשת הטלוויזיה “אלג’זירה”, אויבת גלויה ובוטה של ישראל, ציטטה את הראל וזכתה למאות אלפי צפיות ושיתופים רבים – חשבתי כי הראל כעס בייחוד על כך שלא זכה למעמד “הקדוש המעונה”, השמאלן שפיו נסתם בידי “משטרת המחשבות” אלא סתם משום שהתכנית שלו נכשלה, לא הייתה מצחיקה, וזכתה לשיעורי צפייה נמוכים כל כך – עד שערוץ 10 החליט לוותר על שירותי הסאטירה שלו. הראל היה כמי שאומר “אם אני לא משדר – שתלך המדינה לעזאזל” . חשבתי כי הראל טפל ביודעין עלילת אפרטהייד על ישראל. מתוך שנאה עצמית חולנית האופיינית למקצת השמאלנים בשולי המחנה.
במונולוג שלו תאר הראל את מצבה של ישראל : “האפרטהייד כבר מזמן פה”. משפט כזה מפי אישיות טלוויזיונית בישראל הוא אוצר גדול לכל אויבי ישראל ובהם ארגוני הBDS השונים ורשת הטלוויזיה הקטארית,זו שזכתה לשבחים רבים מפי בכירי החמאס בעזה, שהודו לרשת על עזרתה לחמאס בזמן הלחימה. חשבתי כי הראל הולך בעקבות היהודים המומרים בשלהי ימי הביניים שהיו נשלחים על ידי הכנסיה לויכוחים פומביים מול רבנים מפורסמים. המשומדים “הוכיחו” על סמך זיופים או סילופים בתנ”ך בתלמוד ובסידורי התפילה כי היהדות היא דת רצחנית, צמאה לדם, המכחישים את היותו של ישו משיחם בן האלוהים. היו בין המשומדים תלמידי חכמים מובהקים שגם חכמי ישראל התקשו בויכוחים מולם, אך אם לא היו מומרים מלומדים זמינים – השתמשה הכנסייה גם ביהודים נבערים מדעת שדיקלמו כתוכים מה שלימדו אותם הכמרים. הויכוחים הפומביים הללו הביאו תכופות לגלי פרעות איומים . אסף הראל , חשבתי, דומה לאותם יהודים מלומדים שהמירו דתם ופנו לפגוע בצור מחצבתם.
עד ששמעתי ביום ראשון ראיון שערכו בגלי צה”ל אראל סגל ושמעון ריקלין עם אסף הראל והבנתי כי טעיתי בהערכת האיש הזה. ואם הוא דומה למשומדים – ודאי לא לחכמים שבהם.
סגל וריקלין ביקשו מהראל רק דבר אחד : שיביא דוגמאות במה מדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד. להראל לא מסוגל לספק אפילו אחת. האם במדינת האפרטהייד בדרום אפריקה היה שופט שחור לשלוח נשיא לבן לכלא? האם יש הפרדה בין יהודים לערבים בתחבורה הציבורית? בבתי ספר?במתקנים ציבוריים? בפני החוק? האם נישואין או יחסי מין בין יהודים וערבים אסורים בישראל? האם לערביי ישראל אין זכות הצבעה לכנסת? סגל וריקלין הפשיטו אותו עירום ועריה והציגו אותו ככלי ריק. מי שחשבתי לסאטיריקן חריף, שנון, ביקורתי, ארסי – התגלה כעילג, כמעט נבער מדעת, שאינו יודע אפילו מה משמעות המונח “אפרטהייד”. “זה כמו להגיד נאצים” אמר הראל. “באפרטהייד אני מדבר על מדינה עם שתי אוכלוסיות, אחת מועדפת. אין שוויון זכויות מלא. ” והראייה שהביא לדבריו הייתה ההבדל בין פינוי עמונה לפינוי אום אל חיראן…
האם הראל באמת אינו מבין את ההבדל בין אפליה לאפרטהייד? האם הוא מאמין באמת כי ערביי ישראל מופלים לרעה ולכן ישראל היא מדינת אפרטהייד?.הרי אפילו אם הצדק איתו ( והוא לא, במקרים רבים ערביי ישראל מופלים לטובה) – אם אפליית קבוצות מוגדרות באוכלוסיה היא קנה המידה היחיד לאפרטהייד – רוב מדינות העולם הן כאלה. אבל המונח הזה התייחד למדיניות ההפרדה הגזעית שהייתה נהוגה בדרום אפריקה על פי חוק. דרום אפריקה זו בודדה, גונתה, הוחרמה . חנק מדיני וכלכלי הוטל עליה עד שנכנעה. לכך מייחל ודאי אסף הראל. האם התהום הרובצת בין דבריו ובין האמת מטרידה אותו ואת שכמותו? כמובן שלא. וכי למה תטריד? הוא רק צריך לחזור על השקר המתועב שלו פעמים רבות מאד, ולזכות לתשואות מצד אויבי ישראל ושונאיה בכל העולם. בממלכת ה”פייק ניוז” והאמת האלטרנטיבית – עוד מאמץ אחד – והוא יקבל תכנית לילה באל ג’זירה.
כתבות נוספות
