חמאס מת מפחד
פרופ’ אריה אלדד
בסוף השבוע ירו מחבלי החמאס ( על פי החוק הם מחבלים, ולא “פעילים”) כמאתיים רקטות ופצצות מרגמה אל עבר דרום הארץ. ארבעה בני משפחה בשדרות נפצעו. במקביל נמשכו ההצתות של השדות בדרום באמצעות עפיפונים ובלוני תבערה. צה”ל הגיב בעוצמה, תקף הרבה מבנים ריקים ומתקנים וסיים את היום בלא שהרג אפילו מחבל אחד. כיון שאין להניח כי הדיוק של הפצצות החכמות שלנו נפגע או רמת הטייסים צנחה פלאים – יש להניח כי הטייסים מילאו בדייקנות את ההוראות שקיבלו ממפקדיהם, בהנחייה ישירה של ראש הממשלה ושר הביטחון : לא להסלים. בשום אופן לא להסלים. “}מאמצי תיווך” של מצריים והאו”מ נשאו פרי ביאושים כלשהו אשר בבקר יום א’ תואר כ”הסכם הפסקת אש” . לחמאס היתה פרשנות משלו להסכם : להבנתם הם רשאים להמשיך ולהצית אש בשדותינו.
כמה דוברים מובהקים של הממשלה, ובראשם ראש הממשלה, טענו כי החמאס “הבין את המסר” ועכשיו הוא “מורתע”. השר ישראל כץ, שר התחבורה והמודיעין, התראיין לתכנית הרדיו של בן כספית ושלי ברדיו 103ביום א’, וטען כי “בסיבוב הזה היכתה ישראל את החמאס מכה ניצחת, והחישוב שלהם שישראל לא תגיב על טרור העפיפונים הוכח כמוטעה…היתה כאן פעולה שגבתה מהחמאס ומהג’יהאד מחיר כבד”.
אם לא הייתי שומע חדשות גם אני הייתי משתכנע. במהדורת החדשות, רגעים אחדים לפני הראיון נאמר כי “צה”ל ירה לעבר חוליית משגרי בלוני תבערה”. רצועת עזה אינה גדולה, אבל אפילו בה “לירות לעבר” מאפשר לטייסים “לירות ליד” , ולמשרד הבריאות הפלשתינאי בעזה לדווח כי לא היו נפגעים. הקבינט המדיני-ביטחוני הנחה ביום א’ את צה”ל “להמשיך את מדיניות התגובה נגד מפריחי עפיפוני הטרור ובלוני התבערה מרצועת עזה”. בצה”ל מבינים מה זה “להמשיך”. בעברית פשוטה – לעשות מה שעשתים אתמול ושלשום. ירו ליד, ירו לכיוון, ירו “כדי להפחיד” אבל הערבים, המעריכים את כושר הקליעה של טייסי חיל האוויר מבינים היטב שאם לא פוגעים בפעם הראשונה, השניה, והשלישית – כנראה שלא רוצים לפגוע. דובר צה”ל מסר כי הצבא “רואה בחומרה שיגור עפיפוני ובלוני תבערה וימשיך לפעול בעצימות גוברת והולכת כנגד מבצעי טרור זה”. בחיאת : צבא לא אמור “לראות בחומרה”. הוא אמור לפגוע במחבלים. להפסיק את ההצתות. כאמור : לא דווח על נפגעים בתקיפות.
דפוס הפעולה הזה מחזיר אותנו באחת לימי פרוץ האינתיפאדה השנייה. כאשר, למשל בתגובה על תקיפת קבר יוסף הניחו הרמטכ”ל, אלוף הפיקוד ומפקד האוגדה, על פי הנחיית שר הביטחון, למידחת יוסף לדמם למוות במשך שעות בקבר יוסף, והסתפקו בירי מסוקים על מגרשים ריקים במקום על האספסוף הפורע והתוקף את מבנה הקבר. לאחר מעשה הסבירו פרשנים ופסיכולוגים כי קברניטי מערכת הביטחון “לא החליפו דיסקט”. ולא הבינו שמדובר במלחמת דמים. הם ניסו “להכיל ” אותה.
להכיל. אחד הביטויים המאוסים ביותר שפלטה מכבסת המילים שלנו בעשורים האחרונים. לפני שמונים שנה, בימי השלטון הבריטי קראו לזה “הבלגה”. אבל אז – היו בריטים בארץ. היה ממי לתבוע לשמור על הביטחון. והיום – הרמטכ”ל, כפי שמיהר השר כ”ץ לגלגל עליו את האחריות, הוא האחראי על ביטחוננו. ” הוא האחראי על הוראות הפתיחה באש” אמר, כאילו מדובר בנוהל מעצר חשוד.
ואפילו מדובר בנוהל כזה : חייל הרואה מחבל משליך עליו בקבוק תבערה חייב לירות בו. במה זוכים להנחה דווקא אלו המפריחים אלפי עפיפונים ובלוני תבערה? שלושים אלף דונם נשרפו. נזקים של מיליונים רבים לחקלאות, ולתיירות. ובכל זאת מנחה הקבינט את צה”ל “להמשיך את מדיניות התגובה” כלומר : לא לירות כדי להרוג, ולמנוע בכך את ההצתות. אבל אי אפשר להפיל את הכל רק על הממשלה. הרמטכ”ל אייזנקוט אמר לשר בנט בישיבת הקבינט כי “להפיל פצצה על חוליית משלחי עפיפונים ובלונים נוגד את עמדתי המבצעית והערכית”.
אינני יודע אם ראש הממשלה ושריו סבורים שהם יכולים לרמות את כל הציבור כל הזמן. הם ודאי בטוחים שאת חסידיהם המושבעים הם יכולים. אז כשירות לציבור החסידים : ביום “הפסקת האש” פרצו שש שריפות בדרום. מערכות כיפת ברזל הוצבו בגוש דן ובאזורים נוספים בדרום הארץ. בנוסף, כוחות מילואים גויסו לתגבור מערך ההגנה האווירית. חמאס מת מפחד, או מצחוק.
כתבות נוספות
