החלקים גדולים מהשלם
פרופ’ אריה אלדד
בשנת 2006, , הייתי חבר הכנסת ה-16 מטעם סיעת “האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו”. זו היתה סיעה משותפת למפלגות “תקומה” מולדת” ו”ישראל ביתנו”. היו אתנו אנשי הציונות הדתית שפרשו מהמפד”ל, תומכי הימין של גנדי הי”ד, ויוצאי בריה”מ ובראשם ליברמן. לפני הבחירות לכנסת ה-17הגיע ליברמן לסיעה והציג סקר עומק שהוכיח כי אם ניפרד – נכפיל את כוחנו. הרבה יותר “רוסים” ואנשי ימין חילוני יצביעו לליברמן אם לא יהיה מחובר למפלגה דתית. המספרים היו משכנעים. רק בני אלון ע”ה ואני, נציגי מולדת בסיעה – נחמץ ליבנו, כי מולדת מראש היתה מפלגה שקיוותה לאחד ימין דתי וימין חילוני. אבל הסתבר שהצטערנו לשוא. בבחירות לכנסת ה-17 ליברמן כמעט שילש את כוחו. גם האיחוד הלאומי והמפד”ל (שבבחירות האלו הרכיבו סיעה אחת) הגדילו את כוחן. התופעה הזאת היתה מנוגדת לקלישאה -הלא מתימטית – הגורסת כי השלם גדול מסך חלקיו. תופעה פוליטית מוכרת בכל העולם היא שאיחוד כוחות יוצר מכפלת כוח. גם אם הדעת נותנת כי כך הוא – השכל הישר לא תמיד עובד בפוליטיקה שלנו. זו שבטית ויצרית מאד.
אחוז החסימה הוא הבלם מפני פיצול אינסופי. קשה כמובן לזהות את נקודת האיזון הנכונה. מתי ההיענות לרצון קבוצות שונות באוכלוסיה למצוא בדיוק-בדיוק מי שמייצג אותם תביא יותר בוחרים לקלפיות , ומאיזה רגע נוצרים רסיסי מפלגות שיגרמו לאבדן קולות כי לא יעברו את החסימה. אפשר כמובן להישען על סקרים, ובעיקר על מגמות בסקרים, אבל גם אלו לא הצטיינו בשנים האחרונות בניחוש העתיד. כשהתמודדתי לכנסת ה-19 בראש “עוצמה לישראל” לא עברנו את אחוז החסימה וגרמנו לאבדן קולות. וגם בבחירות שלאחר מכן (אני כבר לא הייתי שם) , כש”עוצמה יהודית” חברה לאלי ישי – גם הם לא עברו , כי רף החסימה כמעט הוכפל בינתיים. ושוב אבדו קולות רבים. ולפיכך לא קל לדעת מראש מתי פיצול מכפיל כוח ומתי הוא עלול לגרום אבדן שלטון.
להערכתי סיכוייו של “הימין החדש” בראשות בנט ושקד לשחזר את הצלחת הפיצול בין “האיחוד הלאומי” ו”ישראל ביתנו” לפני 12 שנים רבים מהסיכויים לשחזר את כשלונה של המפלגה שלי או ההתרסקות של “קדימה”. סקרים שהתפרסמו ביממה שלאחר הכרזתם של בנט ושקד צופים למפלגה החדשה 6-14 מנדטים. הסכנה אורבת דווקא לסיעה שהותירו מאחוריהם או ל”ישראל ביתנו”, המתנדנדים סביב אחוז החסימה. לו לא היה חשש ל”אבדן שלטון הימין” לא הייתי מבכה את העלמותן. על הסכנה מאבדן קולות יוכל הימין להתגבר אם אלי ישי יצליח לחזור לש”ס (במקרה כזה לא יתקיימו כנראה הבחירות כלל כי תהא זו עדות להגעתו של משיח צדקנו), או להקים סיעה משותפת עם “עוצמה” , “האיחוד הלאומי” ומה שנותר מ”הבית היהודי”. ליברמן יכול במקרה כזה לשוב ולחבור לליכוד. הטעות הטראגית ביותר באגף הימני היא החלטת הליכוד לדבוק בכל מחיר בנתניהו על אף המלצות המשטרה והפרקליטות להעמידו לדין, נתניהו עלול לקחת עימו בנופלו את כל המחנה הלאומי. כי אבדן האמון בו מחזק כל מיני “גנצים” שהציבור נוהה אחריהם כעדר שאולי יודע אחרי מי הוא הולך אבל אינו יודע לאן הוא מוליך אותו. אמנם ייתכן בהחלט כי נתניהו יצליח להרכיב גם את הממשלה הבאה , אבל ייאלץ לפרוש לאחר זמן קצר. יש מצביעי ימין רבים , שהצביעו “ליכוד” אף שלא סמכו על נתניהו שישמור על ארץ ישראל, אבל לא רצו להצביע למפלגה “דתית” ולא רצו להעביר את השלטון לידי השמאל. הציבור הזה מחפש אלטרנטיבה, ו”הימין החדש” יכול להיות יעד מתאים להצבעתם. גם רבים ממחפשי “משיח חדש” בדמות גנץ, אורלי לוי ויעלון, או מאוכזבי “משיחים חדשים לשעבר” כמו לפיד וכחלון יכולים למצוא בבנט ושקד שניתקו מכבלי המפד”ל כתובת ראויה.
כתבות נוספות
