הגופות יוחזרו
פרופ’ אריה אלדד
נתחיל בזה שיש לי אמון רב בכוחה של מדינת ישראל. אני משוכנע שיש לשירות הביטחון הכללי יכולת חדירה מצוינת לארגוני הטרור בעזה, ביהודה ובשומרון. שב”כ מצליח לסכל את רוב הפיגועים לפני צאתם לדרך. אני בטוח כי המוסד הוא אחד מארגוני הביון המשובחים בעולם. מוביל בשילוב הגורם האנושי וטכנולוגיות-על. אני יודע שצה”ל יכול להביס כל צבא ערבי או ארגון טרור המעיז להתייצב מולנו.
הבעיה שלנו היא בדרך כלל בחולשת המנהיגות, בהגדרה מעורפלת וסתמית של מטרות מלחמה, בהערכת חסר של יכולת העמידה של העורף. בפחד מפני “מה יאמרו הגויים” . חולשה זו הקרינה, ועודנה משפיעה גם על מפקדי הצבא וראשי מערכות הביטחון . אלו ניסו לא אחת לשנות את תפיסת עולמם הביטחונית ל”רוח המפקד” של הקברניטים המדיניים, ועסקו בפוליטיקה במקום בביטחון. היו לנו מפקדים שטענו בלהט אחרי הסכמי אוסלו כי צה”ל צריך להתכונן ל”עידן השלום”, וקשה בדיעבד לדעת אם היו שוטים או מלקקים. היו רמטכ”לים שהטיפו ולחצו למסור את רמת הגולן לידי הסורים כדי להגיע איתם להסכם שלום. ואין לדעת אם איבדו את השכל הישר או ניסו לרצות את ראש הממשלה. בעיני ראיתי אלופים שהתבזו בהבטחות כי “ההתנתקות” מרצועת עזה תשפר את מצבה הביטחוני של ישראל, אולי מתוך תקווה כי המערכת הפוליטית תחבק אותם לאחר פרישתם. תראה בהם “מנהיגים פרגמטיים”, כאלו שאינם רואים את האויב הערבי רק מבעד לכוונות הרובה, ותזניק אותם לעמדות ההנהגה הלאומית.
בספרו “יומן מערכת סיני” כתב משה דיין “מוטב להיאבק בסוסים אבירים כאשר הבעיה היא איך לבלום אותם, מאשר לדחוק ולהאיץ שוורים המסרבים לזוז.” בכך ניסה מי שהיה רמטכ”ל מבצע קדש ב1956 להגן על מפקדים כמו אריאל שרון שהוטחו בהם האשמות על פעולות בהן איבדנו חיילים רבים צה”ל שהואשמו בפעולות נועזות ועמוקות, שעלו בחיי אדם רבים. דומה כי בימינו התמעטו הסוסים האבירים והתרבו השוורים.
כל הדברים הללו נכתבים על רקע ההדלפות כי שר הביטחון אביגדור ליברמן אמר בשיחות סגורות כי גופות חללי צה”ל שמקום קבורתם לא נודע, אורון שאול והדר גולדין – לא יוחזרו. משום שאינו מתכוון לעשות כל עסקה עם החמאס.
אני יכול לברך את ליברמן על דבקותו בעיקרון שאין מקיימים משא ומתן עם ארגון טרור. אני מקווה שהוא גם יעמוד במילתו ומשא ומתן כזה לא יתקיים. שלא כראש הממשלה נתניהו, אשר גם הוא היה נאה דורש, אך לא ידע נאה לקיים. כראש ממשלה נהג ממש ההיפך ממה שהטיף לו בספריו, ושחרר מאות מחבלים רוצחים.
אך אינני יכול לברך את שר הביטחון על הרישא של דבריו, אם אכן אמר כי הגופות לא יוחזרו. ליברמן אולי קיוה לשדר לחמאס כי כללי המשחק השתנו. כי המנהיגות בישראל שוב אינה מוכנה לשלם “כל מחיר” תמורת החזרת גופות חללינו או אזרחים וחיילים שנחטפו או נפלו מרצונם בידי ארגוני הטרור. כי איננו פועלים תחת לחץ זמן או דעת קהל המחייבת את הקברניטים להיכנע, כפי שהיה בפרשות גלעד שליט, רגב וגולדוואסר.ובמקרים רבים קודמים. אלא שבמקביל ל”הורדת המחיר” הזו צריך שר הביטחון ומפקדי צה”ל לגבות “תג מחיר ” כבד כל כך מראשי החמאס המחזיקים בגופות חיילינו, עד שהם עצמם ימהרו להחזיר אותם לידינו. לא לשדר “הגופות לא יוחזרו” אלא להיפך : להודיע לחמאס כי הגופות יוחזרו . כי אם לא יוחזרו בהקדם מרצונם של ראשי החמאס – הם יוחזרו בידי מחליפיהם לאחר שישראל תחסל את מי שאחראים על חטיפת הגופות ואחזקתן.
אני משוכנע כי מערכות הביטחון המצוינות שלנו יודעות בדיוק מי הם מפקדי המחבלים וראשי ארגוני הטרור שחטפו את הגופות, ואחראים היום לאחזקתן. ואחרי שאלו זוהו – צריכה ישראל לחסל את הראשון ברשימה, על פי סדר אלף-בית, או מספר אישי בחמאס , או מספר טלפון, ולהודיע כי הוא מת כיון שהיה בין האחראים . ואחריו – ימות הבא בתור. עד שיבינו. ישראל צריכה להודיע כי הגופות יוחזרו , ולא חלילה על ידי כניעה ושחרור מחבלים – אלא כחוק המלחמה. כי במלחמה – כמו במלחמה.
מערכות הביטחון שלנו לא ידעו כנראה היכן מחזיק החמאס את גלעד שליט בשביו. ופעולה לחילוצו לא הייתה אפשרית. אך המערכות הללו ידעו היטב מי הם מפקדי החמאס שחטפו , ומי מחזיק בו. ובכל זאת – הם לא חוסלו . החשש היה אולי כי שוביו של שליט יפגעו בו, כנקמה. והראייה – “רמטכ”ל החמאס” אחמד ג’עברי, האיש שהיה אחראי לתכנון חטיפתו של שליט והחזיק בו – חוסל בתחילת מבצע “עמוד ענן” ב2012, כשנה לאחר ששליט הוחזר. אם אכן זה היה החשש ביחס לגלעד שליט החי – מה עוצר את צה”ל והשב”כ ליזום מהלך כזה עתה, ומה בולם את הקברניטים מלאשר אותו, כאשר בידי החמאס רק גופות חיילים ולא חיילים חיים. מה התירוץ- שלהם עכשיו?
לפני למעלה מארבע שנים הגישה “ועדת שמגר” את המלצותיה וקבעה עקרונות לחילופי שבויים ואסירים. הועדה שמונתה בידי שר הביטחון אהוד ברק בימים שגלעד שליט היה עוד בשבי, כללה בנוסף לשופט בדימוס מאיר שמגר גם את מי שהיה מנכ”ל משרד הביטחון האלוף (מיל.) עמוס ירון ואיש האתיקה הפרופ’ אסא כשר. ההמלצות הוגשו לראש הממשלה נתניהו, וסווגו “סודי ביותר” , אך מהדברים שהתפרסמו מאז, ולאחרונה גם מפי חבר הועדה עמוס ירון, ידוע כי הועדה המליצה על עקרונות פשוטים : אחד תמורת אחד, גופות תמורת גופות. כדי לשדר מסר ברור לחמאס צריכים נתניהו וליברמן לפרסם את דו”ח הועדה, והממשלה כולה צריכה להחליט כי היא מאמצת את ההמלצות. זה החלק הקל. החלק הקשה יותר הוא לדבוק בעקרונות הללו. לי אין ספק כי ראש הממשלה נמנע מלפרסם את הדו”ח כדי לא לכבול את ידיו, כדי להשאיר בידיו גמישות אינסופית ופטור מעקרונות, ובייחוד כדי שלא להיות מוצג ככלי ריק ביום שיתעלם מההמלצות וייכנע שוב לסחיטה.
כתבות נוספות
