הבגידה בעמונה
פרופ’ אריה אלדד
כשהייתי בן שש לימד אותי אבי ע”ה, פרופ’ ישראל אלדד, לשחק שחמט.
למדתי את המהלכים והחוקים ואז הגענו גם לפרק הטקטי והאסטרטגי. גם ילד בן שש מבין שכדאי להקריב חייל רגלי כדי להציל את המלך. גם ילד בן שש מבין שזה מטומטם להקריב את כל הרגלים כדי להציל פרש. וגם ילד בן שש מבין שבמשחק הזה אסור להקריב את המלך, להישאר עם הרגלים, ולהכריז על ניצחון.
בפוליטיקה הכללים מסובכים יותר. הניצחון והתבוסה עמומים. מה שנראה היום כניצחון עלול להתגלות כמפלה. התדמית הרגעית חשובה יותר מההישג האמיתי. השחקנים העייפים מוכנים לספוג מפלה ולסגת אם רק יינתן להם לרגע קט להכריז “ניצחנו” ולהצטלם .
כשעבר השבוע “חוק ההסדרה” בקריאה טרומית נשאו הלוחמים המותשים מ”הבית היהודי” נאומי ניצחון והתחרו זה בזה בהגזמות לגבי חשיבותו של החוק. מילא אם היו מתהללים בהישג זה אחרי הקריאה השנייה והשלישית והדיון הבלתי נמנע בבג”צ ורק במידה שזרוע הביצוע הזו של השמאל בישראל תחליט שלא לפסול את החוק. אבל בשלב הטרומי הזה ברור שהם מתהללים כחוגרים ולא כמפתחים. אין הם מתביישים להגדיר היום את הנפל הזה כ”הישג היסטורי” “דרמטי” “מקביל למהפך 77” “בסדר גודל של תש”ח!” – זה נלעג, מבזה, ומעיד רק על גודל הכניעה, התבוסה, ההתקפלות, גם של נאמני הנאמנים באיחוד הלאומי, בבית היהודי, בליכוד, בשדולת ארץ ישראל בכנסת. אחרי ששבו והצהירו “בלי עמונה אין ממשלה” ופרטו “אם תפונה עמונה נצביע נגד התקציב” – הם מתכנסים עתה עם רבני הציונות הדתית כדי לוודא שלא יהיו מכות בשעת הפינוי.
ואם לשוב לדימוי השחמט : המלך הוא הערך הציוני, ההתיישבותי, העיקרון שאין עוקרים יישובים בארץ ישראל. איש אנו יכול לרמות את הציבור, ודאי לא את מתיישבי עמונה, לעקור יישוב המשתרע על 500 דונם, ולשתול אותו מחדש ב”עמונה צפון” על 3-4 דונם ( שגם עליהם כבר יש “תביעות בעלות” של ערבים). אפשר אולי לדחוס לשם כמה קרוואנים, לתקוע דגל ולהכריז שניצחנו. אבל זה שקר. וגם השקרנים יודעים. מימי בגין ( האב) שהבטיח לפתור את הסוגיה המשפטית של ההתיישבות ביו”ש כדי לסיים שביתת רעב ל ראשי המתיישבים אחרי בג”צ אלון מורה. הבטיח ונסע לאמריקה כדי לעקור את היישובים בסיני – ועד ימי מיגרון ובתי האולפנה בבית אל : כל ההבטחות הופרו. פוליטיקאי ישר דרך – ואין כבר רבים כאלה בכנסת – צריך לקום לומר את האמת : הובסנו. ויתרנו על עמונה. הקרבנו אותה. כשנשבענו “שנית עמונה לא תיפול” – לשקר נשבענו. ואז, למצער, לקיים את התחייבויותיהם ולהצביע נגד התקציב. לעזוב את “הממשלה הכי ימנית” שעוקרת ומחריבה יישובים בארץ ישראל. כי יש ערך גם לעקרונות.
כתבות נוספות
