“האינתיפדה השלישית” 
פרופ’ אריה אלדד
האינתיפדה הראשונה פרצה בדצמבר 1987 וגועה בהדרגה בשנת 1991.יש היסטוריונים הטוענים כי רק כניעת ישראל לפלשתינאים בהסכמי אוסלו הביאה לסיומה את ההתקוממות הזו.
האינתיפדה השניה פרצה באוקטובר 2000 , הוכתה מכה קשה במבצע “חומת מגן” פרפרה בין “הודנה” ל”תהדייה” ועוד מעשי רצח, עד שהסתיימה עם כניעת ישראל בהתנתקות, ונסיגתה מרצועת עזה וצפון השומרון.
ה”אינתיפדה השלישית” נולדה לפני כשנה, עם פרוץ גל דקירות, ומעשי רצח ביריות, השלכות אבנים ובקבוקי תבערה. אך כבר בדקירה השלישית בערך קפצו אלו שייחלו לה, שכבר ברגע בו הסתיימה “השנייה” התריעו כי “השלישית” בפתח, בשער, סימניה ניכרים, הנה היא באה, היא ממש קרובה. היא כאן. הגיעה. והכתירו אותה “אינתיפדה שלישית”, אולי רק כדי להוסיף : “כפי שהזהרנו”
מאה וחמישים שנה נמשכת המלחמה בערבים בארץ הזאת. בכל פעם מנסים לתת שם לפרק כזה או אחר של מעשי רצח. “מאורעות” תר”ף-תרפ”א, “מאורעות” תרפ”ט, “המרד הערבי, של 1936-39 ( “מאורעות תרפ”ו – תרצ”ט), ואחר כך עוד ועוד גלי רצח של מסתננים ופדאיון, פת”ח וחזית עממית, חמאס וחיזבאללה. מתן שמות מקל על היסטוריונים וחוקרים. אבל לעיתים הוא בא לשרת את צרכי מי שרוצה לעצב את המציאות, לא רק לתאר אותה.
לפני כשנה, בראש השנה תשע”ו החל גל הטרור שכעבור ימים אחדים כבר זכה לשם היומרני “אינתיפדה שלישית”. אלו שכינו אותו כך שכחו כנראה כי ניסו להדביק את התואר הזה כמעט לכל גל טרור מרגע שהסתיימה “השנייה”. גם לגל הטרור שפרץ לפני שנתיים, לאחר רצח שלושת הנערים, נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואייל יפרח, בגוש עציון, ורצח מוחמד אבו חדיר בירושלים, ונמשך ל”צוק איתן” – ניסו להדביק תואר שלישי. רון בן ישי היה הנחוש בהם כשכתב בתחילת נובמבר 2014 – “חד וחלק – זו אינתיפדה שלישית!” אבל כך כתבו גם אחרים, לעיתים בהיסוס מה, אולי לא “השלישית” אלא “העירונית” (עמוס הראל) “הילדים” (ניר חסון) “הזיקוקין” (אותו ניר חסון כשראה שהשם הראשון לא תפס) או “השקטה” (חדשות ערוץ 2 וגם עמיתי בן כספית).
מי מייחל לאינתיפדה שלישית ? כל מי שמבין שהשתיים הראשונות נתנו לערבים שטחים. אדמה, זכויות בשטח.הישגים מדיניים , ורוצה לשחזר את ההישג. חאלד משעל (בדצמבר 2012) קורא לפתוח באינתיפדה. החרו-החזיקו אחריו (כמובן שהתחבאו מאחורי הנוסח המכובס “אנו מזהירים”) ג’מאל זחאלקה וחנין זועבי חבריהם. מרואן ברגותי העיז לקרוא מתוך הכלא הישראלי לאינתיפדה שלישית לאחר “צוק איתן”.קבוצת ערבים פתחה דף פייסבוק בשם זה , ביקשו מיליון לייקים ( קיבלו 300000) וקבעו תאריך יעד לפרוץ השלישית : מאי 2011. למה ? כי אינתיפדה טובה לערבים כי היהודים נכנעים בסוף.
השמאל הישראלי הקיצוני גם הוא מייחל ומפלל בסתר ליבו לאינתיפדה שלישית. לא שהם רוצים חלילה במותם של בני אדם, הם רק רוצים שישראל תיכנע שוב. וכיון שזה משהו שאסור לומר – הם מסתפקים בתמיכה בBDS. השמאל המתון יותר ודאי אינו רוצה באינתיפדה – אך רוצה במפלתו של בנימין נתניהו. אולי לכן לא היסס יצחק הרצוג, בשובו מחצר אבו מאזן בינואר השנה, להכריז “זוהי אינתיפדה שלישית”. בתואר הזה לא היססו להשתמש כמעט כל בעלי הטורים מן השמאל ואלו המתיימרים להיות פרשנים אובייקטיביים, אבל אינם אלא פובליציסטים שמאלנים : בכל העיתונים ואתרי החדשות, בגלי צה”ל וברשת ב’, בערוצי הטלוויזיה , בבלוגים ובפייסבוק .
הפרשן הבכיר נחום ברנע כתב בידיעות אחרונות ( 4 באוקטבר 2015) “זאת אינתיפדה. האינתיפדה השלישית. חשוב שנקרא לה בשמה, משום שאי קריאה בשם זה מאפשרת למערכת הצבאית והפוליטית להתחמק, להדחיק, לברוח מאחריות” . ואף שאחרי ימים אחדים הוא מראיין “גורם בטחוני בכיר” (אני מנחש שזהו הרמטכ”ל גדי אייזנקוט) שמסביר לו למה לא נכון להעניק לגל הטרור את התואר הזה: “אנחנו לא ממהרים לתת שמות – שמות יוצרים תודעה”, ולמרות התובנה, ואולי בגללה – ממשיך ברנע במאמריו לקרוא כך לגל הטרור. כי הוא רוצה להשיג ממש את הדבר הזה – לעצב תודעה.
כל אלו שרוצים שישראל תיסוג מיהודה ומהשומרון מנסים כבר שנים להשריש שקר אחד : אי אפשר לנצח טרור בכוח צבאי. עובדה לא נכונה. גל הטרור הנוכחי דעך לאחר חודשים אחדים. וכיון שלא הרצון הערבי להשמיד אותנו או לגרש אותנו מכאן פחת , נכון להבין כי מה שעשתה ישראל – הוריד את גובה הלהבות לממדים המוכרים לנו מאז החלה שיבת ציון. כאן נכון להכיר תודה ולהוקיר את צה”ל ואת מפקדו גדי אייזנקוט, את השב”כ, ויורם כהן אז בראשו, שגם אם לא הצליחו לרוב לספק אתראות – תמיד הביאו לתפיסת המחבלים, לרוב גם לחיסולם. ואת משטרת ישראל ובראשה המפכ”ל רוני אלשייך, את שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון, ובראש כולם – את ראש הממשלה נתניהו. הם דיכאו את גל הטרור. הם הצליחו למנוע את הפיכתו להתקוממות רחבה שהייתה עלולה שוב להביא הישגים לערבים.אולי היו צריכים להשתמש בהרבה יותר כוח. אולי להיפך : בפחות. אבל אי אפשר להתווכח עם הצלחה. והם הצליחו.
ולפיכך “האינתיפדה השלישית” נולדה לפי שעה רק במוחם הקודח של מחבלים ערבים ותומכיהם מבית ומחוץ, בהגיגיהם של פרשנים ובעלי טורים, וגם – חייבת האמת להיאמר -בתחילת המאורעות הללו גם בסיוטיהם של אלו שחששו מפניה, שמיהרו להזהיר כי גל הטרור עלול להתרחב ולהתגבר אם לא נבלום אותו במועד. כך הגדירו אותה ולא נזהרו בלשונם. לא הבינו כי ההגדרה מסוכנת.
מותר לחשוש. רצוי להזהיר. אבל לא ראיתי גם אחד מכל אלו שהכריזו על לידתה וצאתה לדרך – מודה בטעותו ומכה על חטא. טרם קראתי מאמר שכותרתו היא : “זאת לא הייתה האינתיפדה השלישית”.
גל הטרור דעך אחרי חדשים אחדים. וכיון שהאינתיפדה השלישית לא נולדה – מתקשים החוקרים, והכתבנים מתביישים – להכריז על תאריך מותה המדוייק. .
כתבות נוספות
